אאא

אם השמיים לא יפלו, 'דגל התורה' תתעורר בבוקר כ"ב חשוון ליום בהיר וזורח במיוחד. ולא, היא אפילו לא צריכה להתאמץ במיוחד בכדי שזה יקרה. על פי מסורת ההסכמים והרוטציות, הפעם הם נמצאים על הגלגל והגיע התור שלהם לעלות לגדולה. אך למרות נקודת הפתיחה, לא תמצאו בסיעה הליטאית אפילו פעיל אחד שמשדר רוגע, שלווה או ביטחון.

ראשית, לבסיס: נכון להיום, מחזיקה 'דגל התורה' בשלשה ראשי מועצות; יעקב גוטרמן - מודיעין עילית, איצ'ה רייך – רכסים, אברהם רוזנטל – טלז סטון. בבחירות הבאות, אמורה 'דגל' להיפרד מרכסים לטובת מועמד ש"ס, לעומת הצטיידות ביעדים חדשים, בראשותם עיר התורה והחסידות בני ברק. גם ראשות הערים אלעד ובית שמש נמצאת על השולחן.

ה'נייעס' והפיקנטריה שמורים לתפקידי ראשי הרשויות, אבל הסיפור האמיתי של 'דגל' נמצא בכלל בפריפריה. למעשה, 'דגל' היא המפלגה החרדית הכמעט יחידה שעושה חריש עמוק בשטח לא רק בעתות בחירות. הפעילות מתרכזת בעיקר במוסדות חינוך וזרועות הקירוב, ולא רק. המחלקה המוניציפאלית שלה נותנת מענה לצרכים, מחוברת לנציגים, מסיירת בערים ומעניקה גיבוי מלמעלה לכל צורך מתעורר.

ולמרות האידיליה, התזמון הפוליטי וההכנה המוקדמת, לא הכל ורוד בממלכת 'דגל התורה'. הבחירות הקרובות הם המבחן הראשון של המפלגה בעידן החדש שלאחר לכת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. בשונה מהעבר, בקדירה החדשה בוחשים ידיים רבות וההכרעות יפלו במשותף, דבר שמטבע הדברים הופך למורכב בהרבה.

אלמנט נוסף שמשפיע, גם כן בנסיבות פחות משמחות, הוא לכתו של מרן הגר"ש אוירבך זצ"ל, מורה דרכם של 'בני תורה', התנועה שהפכה לסדין אדום בעיני ההנהגה הליטאית המרכזית. מבחינה פוליטית, שאלת כוחם וגודלם של 'הפלג הירושלמי' הגיעה לכלל הכרעה בשלשה ערים; ב"ב, מודיעין עילית וירושלים, בה רצה התנועה בנפקד בבחירות המקומיות 2008, וקיבלה בסך הכל כ-15,000 קולות.

מרן הגראי''ל שטיינמן והגר''ש אוירבך זצ''ל. פטירתם תשפיע רבות (צילום: פלאש 90)
מרן הגראי"ל שטיינמן והגר"ש אוירבך זצ"ל. פטירתם תשפיע רבות (צילום: פלאש 90)
הגדלה

האופטימיים מבין ה'דגלאיים' סוברים כי בעקבות הסתלקות הגר"ש ואי גיבוש הנהגה רוחנית החדשה, צפויים לחזור לחיקה לא מעט מבין אלה שנדדו ממנה. "מעבר לגרעין קשה של 'שהידים', יש לא מעט אנשים שהזדהו עם 'הפלג' בגלל היכרות אישית או הערכה לדמותו הגדולה של ר' שמואל, וכעת יכולים לחזור הביתה", דברי "סביבת" חבר בכיר בתנועה. לעומת זאת, רבים סבורים כי לא באמת צפויה תנודת קולות בין המחנות.

וכעת, הגיע הזמן לחכך ידיים בביצה המקומית, ולבדוק את מצב 'דגל התורה' בכל עיר מפתח:

ירושלים

מצבה של הסיעה הליטאית בירושלים הוא מהקשים והמורכבים. במועצה הנוכחית, מחזיקה 'דגל' 3 נציגים בלבד לעומת 5 לאגודת ישראל. 'דגל' נחושה לדרוש שוויון של 50-50 והיא משדרת כי אם דרישתה לא תתקבל - לא תהסס להתמודד בנפרד מרעותה החסידית.

המורכבות הגדולה יותר היא בתוך הסיעה. שלשת חברי המועצה מטעמה, יצחק פינדרוס, אליעזר ראוכברגר וישראל קלרמן, פועלים בנפרד, כל אחד כאוטוריטה בפני עצמה. לכל אחד מהם יומרות ושאיפות ואף אחד מהם לא רואה את מקומו הטבעי במקום אחר, מלבד האיש הבכיר בסיעה.

בפשרה מאולצת, חלקו פינדרוס וקלרמן בקדנציה האחרונה את סגנות ראש העיר ואילו ראוכברגר הסתפק בתפקיד יו"ר סיעת יהדות התורה, תואר בו הוא מקפיד להשתמש. ההכרעה בסופו של דבר תצטרך להיות בין פינדרוס לראוכברגר, מתוך הבנה כי תם הזמן בו השניים דרים יחדיו בכפיפה אחת. להשלמת התמונה נציין כי ראוכברגר, כתב 'יתד', נחשב לאיש של גפני, ופינדרוס נהנה מתמיכה כוללת ורחבה יותר של מרבית הקודקודים ואנשי השטח.

פינדרוס וראוכברגר. מי בראש, ואיפה? (צילום: שלומי כהן)
פינדרוס וראוכברגר. מי בראש, ואיפה? (צילום: שלומי כהן)
הגדלה

הפלונטר בין השניים מצריך חשיבה יצירתית וניסיונות למצוא תפקיד הולם למי שייאלץ לוותר על תפקידו. כך בין היתר עלה שמו של ראוכברגר כמועמד לראשות טלז סטון.

בשל המורכבות הירושלמית, קמה הנהגה רוחנית מקומית בשם וועדת הרבנים של 'דגל התורה' ירושלים, שהדמויות הדומיננטיות בה הם הגר"ב סולובייצ'יק והגר"ד כהן. ההכרעות האמיתיות אמורות ליפול על פיהם ועתיד הרשימה ונציגיה תלוי, לפחות תיאורטית, בהם. עד כה לא ברור לאן הרוח נושבת.

ראשות העיר, מבחינת 'דגל', היא עדיין חלום רחוק, אבל לא נעדרת מהשיח. במידה והתנאים יבשילו למועמד חרדי, צפוי יצחק פינדרוס להתחרות על התפקיד מול יוסי דייטש האגודאי. לזכותו של פינדרוס עומדים ניסיונו המוניציפאלי והניהולי המוכח, חזות לא מאיימת ובעיקר חיבור לקהלים נוספים מעבר לבסיס החרדי.

בהתקרב העת, יישלפו הסכמים קדומים ויימנו חשבונות פוליטיים החל מהתמודדות מאיר פרוש דרך ההימור הכושל על ליאון ועד השאלה: 'של מי התור?' אבל עד אז, נדמה שהשדרה הרוחנית של 'דגל' מעדיפה כלל לראות מועמד לא חרדי בתפקיד, כזה שיהיה לויאלי למגזר.

בני ברק

על פי מסורת הריצ'רץ', לאחר כהונת נציג 'אגודת ישראל' חנוך זייברט בראשות העיר, מגיע תורה של 'דגל'. הטוענים לכתר הם מ"מ ראש העיר הרב אברהם רובינשטיין, וסגן ראש העיר ומנהל המחלקה המוניציפאלית, מנחם שפירא. ההתמודדות בין שני האישים היא תמצית סוגיית הפוליטיקה וההיררכיה החדשים, כאשר רובינשטיין נמנה על באי בית שר התורה, ושפירא על נאמני ראש הישיבה, בנוסף לתמיכת צעירי התנועה, אנשי השטח וח"כ גפני.

עד כה טרם נרשמה הכרעה בקרב, ומי שמחפש אש ותמרות עשן, ייאלץ לנדוד למחוזות אחרים, יען הדברים, בסופו של דבר, ייסגרו בתוך הבתים פנימה.

שפירא ורובינשטיין (צילום: דוד זר)
שפירא ורובינשטיין (צילום: דוד זר)
הגדלה

בנוסף לראשות העיר, תדרוש 'דגל התורה' את סגנות ראש העיר הרביעית בשכר, זו שתקבל העיר לראשונה בשל חצייתה את סף 200,000 תושבים. נכון להיום יש 3 סגנים בשכר; דדון מש"ס, רובינשטיין ושפירא מ'דגל'. סגן נוסף שלא בשכר הוא מנדל אייזנברג מאגודת ישראל. בקדנציה הבאה ובשל השינוי במשוואה, תדרוש 'דגל' את הסגנות הנוספת לעצמה, דרישה שכלל לא בטוח שתתקבל.

בית שמש

העיר בה נורתה יריית הפתיחה למערכת המוניציפאלית, הפכה מפוטנציאל משובח, לכאב ראש לא קטן לקברניטי המפלגה. סיעת 'חן' – דגל התורה, מחזיקה בשלשה נציגים, לעומת שני נציגים לכל סיעה חרדית אחרת. בשנים האחרונות נהרו לעיר אלפי משפחות ליטאיות, מה שאמור להעניק ל'דגל' את הבכורה החרדית וממילא את ראשות העיר, אלא שבדרך – הכל הסתבך.

שני חברי המועצה משה מונטג ושמואל גרינברג, לוטשים עיניים לתפקיד הבכיר. קמפיין מוקדם שפתח גרינברג, הוביל את מונטג לסדרת מהלכים שמשמעותם ברית עם אבוטבול, מהלכים שעולים יפה לאבוטבול אך הפכו את מונטג לפחות רלוונטי כמועמד בזכות עצמו. גרינברג שימש בעבר כעוזרו של גפני ונחשב לאיש אמונו, מונטג נחשב לנציג עצמאי, שלא לומר 'בולדוזר'.

גרינברג ומונטג. משני העברים (צילום: יעקב לדרמן)
גרינברג ומונטג. משני העברים (צילום: יעקב לדרמן)
הגדלה

בסופו של דבר, תיאלץ המפלגה להכריע האם ללכת עם גרינברג עד הסוף בדרך לראשות או שמא לוותר מראש, כאשר כאן תגיע השאלה: מה בתמורה? לצורך כך הבה נכניס עיר נוספת למשוואה.

אלעד

קודם לבחירות הדרמטיות האחרונות, בהם הביס ישראל פרוש את סיעת ש"ס ונציגה צוריאל קריספל, נכרת הסכם ברור, לפיו בבחירות הבאות, תתמוך 'שלומי אמונים' בנציג 'דגל התורה' לראשות. תיאורטית, על 'דגל' רק לבחור את זהות נציגה, ולצעוד איתו כל הדרך לקלפי וללשכת ראש העיר.

אלא שגם כאן, העניינים מורכבים בהרבה. 'דגל' לא הצליחה להעמיד נציג שייחשב אלטרנטיבה רצינית לראשות, שהרי באלעד, אולי בניגוד לערים חרדיות אחרות, גם לציבור התושבים יש אמירה מסוימת. יו"ר הסיעה באלעד, אבי שטרן, נכנס לראשונה לחיים הציבוריים ולא הפך לאושיה. גם הוא עצמו לא שש לתפקיד. בנוסף, מתמודדת 'דגל' עם יחסים פנימיים לא הרמוניים מצד הנציג הבכיר הנוסף שמואל גרוסברד, מצד רב העיר ומצד קהלים נוספים.

ישראל פרוש. ימשיך בתפקידו? (צילום: יעקב לביא, כיכר השבת)
ישראל פרוש. ימשיך בתפקידו? (צילום: יעקב לביא, כיכר השבת)
הגדלה

אליבא ד'דגל', המילה האחרונה בעיר תהיה שלהם, ויתרה מזאת, לדבריהם, בתמורה לתמיכתם בבחירות שעברו, התחייבה משפחת פרוש לתמוך בנציג 'דגל' גם באלעד וגם בבית שמש, כך שהם מסירים את האופציה ל'דיל' בית שמש-אלעד, ולדידם – הכל שלהם.

על פי כל הערכות, באלעד 'דגל' לא תתמודד לראשות, ותצטרך רק לבחור בין ברית עם ש"ס לבין ברית עם 'שלומי אמונים', כאשר למרות הכל, המחיר ייגבה בעיר בית שמש.

מודיעין עילית

אם חיפשתם 'פיל לבן' אמיתי בסיעה הליטאית, צאו לקריית ספר ומצאו אותו בכל פינת רחוב. גוטרמן, האיש שכמעט כל צמרת הסיעה הייתה רוצה לראותו מחוץ לתמונה, צפוי להישאר בתפקידו למרות הכל, בעיקר בזכות קשר אמיץ עם בית מרן שר התורה.

הכישלון הגדול במקרה הזה שייך לבכיר התנועה חה"כ משה גפני שחרף כל ניסיונותיו, מצליח גוטרמן להוביל בגאון את עיר האברכים. סדק בחומה הליטאית הבצורה נגד גוטרמן – או שמא השלמה עם כוחו ומקומו – ניתן היה למצוא השבוע על גבי הביטאון המפלגתי 'יתד', שם, פורסמה מודעת ברכה מאת קובי רוזנשטיין - חבר המועצה האזורית מטה בנימין, המחזיק ברשת מוסדות מפוארת בעיר, ומי שמזוהה עם הנהגת התנועה – המהללת ומשבחת את "הרב יעקב גוטרמן".

רכסים

על פי הסכם מסורתי, לאחר קדנציה של איצ'ה רייך, נציג 'דגל התורה', מגיעה ראשות העיר לנציג ש"ס. לאור הצלחתו של רייך בתפקיד, משתעשעים במפלגה באפשרות שש"ס תאפשר להם להשאיר אותו בראשות, תמורת שתי קדנציות רצופות בעתיד לנציגם. מהלך כזה בדיוק ניסתה להוביל ש"ס קדם הבחירות האחרונות אך נבלמה על ידי גפני.

טלז סטון

ראש המועצה הוותיק ונציג הסיעה, אברהם רוזנטל, צפוי לסיים את דרכו המקומית ובתנועה מחפשים לו מחליף ראוי. היישוב הפסטורלי שבפרוזדור ירושלים מתמודד עם מאבקים פנימיים בתוך הקהילה הליטאית ועם סיעת אופוזיציה חזקה של דב בקשט ובבחירת מועמד חדש נלקחים בחשבון יכולותיו להתקבל על כולם.

חיפה

הסיטואציה אליה נקלעה 'דגל התורה' בחיפה, היא מהקשות והסבוכות בזירה המקומית, ובכלל. חבר המועצה מיכי אלפר, נחשב בתחילת דרכו לאחד הכוכבים העולים במפלגה ונראה היה כי דרכו להצלחה סלולה. אלא שאז, החלו חריקות ביחסים בין אלפר לבין ראש העיר יונה יהב, שהסלימו ויצאו משליטה.

יהב ואלפר. ניצים וותיקים (באדיבות המצלם / יונתן זינדל, פלאש 90)
יהב ואלפר. ניצים וותיקים (באדיבות המצלם / יונתן זינדל, פלאש 90)
הגדלה

קולמוסים רבים השתברו בסוגיית יהב-דגל. לטענת אנשי 'דגל התורה', יונה יהב מתנכל לצרכי הציבור החרדי ומנסה להסיר מדרכו את נציגם, אשר לטעמם הוא היחיד העומד ללא חת ודורש את המגיע לציבור החרדי.

גט הכריתות הסופי בין יהב ל'דגל' ניתן בסירובו של יהב למנות את אלפר לתפקיד סגן ראש העיר, אותו אמור היה לקבל בהתאם להסכם רוטציה פנימי עם עמיתו מאגודת ישראל אריה בליטנטל. יהב הכריז כי הוא שומר את התפקיד לכל מי שהסיעה תבקש, מלבד אלפר, הלוחם נגדו בעוז.

בסיעה גייסו את מיטב המוחות והקמפיינים לטובת המאבק ביהב, במטרה להפוך אותו ללא לגיטימי. במקביל, חבר הכנסת ויו"ר ועדת הכספים משה גפני מפעיל את כוחו הרב, ונלחם ביהב דרך טיפול בסוגיות הרות גורל כמו הזיהום מהנמל, ועוד.

מנגד, יהב טוען לרדיפה אישית ולהתנכלות מכוונת של אנשי 'דגל התורה'. הוא מרבה להתהדר בשיתופי הפעולה שלו עם החסידים ואנשי ש"ס, משתדל להיראות במחיצת רבנים, ובעזרת אנשי יח"צ משופשפים, מנסה להפריד ולמשול בקולות המגזר החרדי.

האתגר האמיתי של 'דגל' הוא להפוך את מאבקה ביהב למאבק של היהדות החרדית כולה, דבר שעד כה – למרות כל מאמציה – היא אינה מצליחה ליצור. לקראת הבחירות, נמנו וגמרו בסיעה הליטאית לעשות הכל על מנת להדיח את יהב והם תרים אחר מועמד חזק שעשוי להביס את יהב בקלפי.

נכון לעכשיו, המתמודדים החזקים מול יהב הם עו"ד דוד עציוני ועינת רותם קאליש. אף אחד מהם עדיין לא מסתמן כמי שמסוגל להביס את יהב בקלפי ובשל כך, 'דגל' לא ממהרת להביע תמיכה באי מי מהם.

ל'דגל הצטלבות אינטרסים עם איש העסקים החיפאי גד זאבי, שבשל יריבות אישית נושנה עם יהב, פועל להחליפו באמצעות עמותה מקומית אותה הקים ואשר למענה גייס את שירותי האסטרטג
אייל ארד.

אנשיו של זאבי מגששים עם דמויות רבות בניסיון לגייסם להתמודדות על הראשות, כאשר בין הרשימה הארוכה ניתן למנות את השר יובל שטייניץ ואת יובל רבין, בנו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. בינתיים הדברים לא הבשילו לכלל מהלך דרמטי.

כך או אחרת, נקודת הפתיחה של 'דגל התורה' בבחירות הקרובות היא מהגרועות, מאחר ולהביס ראש עיר מכהן - בטח ראש עיר כיונה יהב - זו אחת המשימות היותר קשות להשגה.

מלבד זאת, 'דגל' טרם מצליחה לסחוף עמה את אגודת ישראל וש"ס למאבק ביהב, וייתכן כי על רקע זה, הסיעות החרדיות, שרצו בבחירות האחרונות במפלגה מאוחדת, עלולות להיפרד לריצה בשני ראשים.

עת ה'דילים'

מעבר לחישובים מקומיים, הבחירות הבאות יהיו גם רגע האמת של קדקודי המפלגה, שינסו להכניס כמה שיותר מאנשי אמונם לתפקידי מפתח.

אחרי עשרות שנות עשייה ציבורית והיותו האיש החזק במפלגה, יעמוד חבר הכנסת משה גפני גם הוא למבחן והשאלה הגדולה היא האם יצליח להכניס את נאמניו לתפקידים בולטים או שמא הכוחות הצעירים יצליחו להעפיל על שלטונו.

ברקע יעמדו יחסים רגישים עם עמיתו לתנועה, חבר הכנסת יעקב אשר, שאמנם מכיר בבכירותו של גפני, אבל מחזיק בגדוד של עוזרים, נאמנים ופעילים, המצפים לתגמול על עבודתם ונאמנותם, ומה לכם יותר מבחירות מקומיות, על מנת לפרוע שטרות חוב נושנים.

בין רשימת האנשים המובהקים של גפני ניתן למנות את סגן ראש עיריית בית שמש שמוליק גרינברג, חבר מועצת עיריית ירושלים אליעזר ראוכברגר ומנהל המחלקה המוניציפאלית מנחם שפירא.
בזירת ה'דילים', כמקובל במחוזותינו ועל פי ניסיון העבר, הסיעות החרדיות נוטות ללכת על ציר משותף בין מפלגות, ציר שמשמן את כל המערכת הארצית, לאורכה ולרוחבה.

'דגל התורה' יכולה לבחור בין שותפות עם רעותה הספרדית תנועת ש"ס לבין שותפות עם אחותה החסידית 'שלומי אמונים'. עם ש"ס יכול להיות חיבור מצוין ל'דגל' בפריפריה, מלבד הערים המרכזיות בית שמש ואלעד. בנוסף, ל'דגל' ולש"ס מתחרים פנימיים – הפלג הירושלמי ו'יחד' – ובשילוב ידיים, יכולות התנועות להתמודד טוב יותר עם האיום מבית.