אאא

שידורי ערוצי החדשות תיארו לנו ביממות האחרונות את תהליך תקיפת הכור האטומי בסוריה על ידי ממשלת אולמרט וראשי מערכת הביטחון דאז.

התיאורים מרשימים, הלב מתרחב, הגאווה מזדקפת ותיאור פעילותו של אולמרט ממלא אותנו בתחושה שהיה על מי לסמוך. לאולמרט יש לא רק תעוזה ואומץ לב נדירים, אלא גם 'לב' לא קטן ויכולות אנושית אדירה להתחבר לבני אדם.

את תוצאות הקסם ראינו באמירתו לנשיא ארצות הברית: אני לא מקבל את עצתך ויוצא למתקפה על הכור. במקום שהנשיא האמריקאי יכעס וינחה את סביבתו בהכנת תגובה הולמת לישראלי החוצפן, בוש רואה זאת כתכונת נערות שובבה שהבוס הגדול תמיד אוהב, וגם סיפק כמה אמירות מתפעלות ומשועשעות על ביצועיו של הישראלי. קוראים לזה חן, וקוראים לזה אולמרט.

אין פרט שלא פוספס בעלילה, כולל היועצים האמריקנים שצפו במתרחש והצלמים שתיעדו את הרגע של השיחה בבלפור ובבית הלבן.

עד כאן הכל מעולה, אבל תרשו לי לקחת אתכם לסיור קצר בקבוצת הווטסאפ הדמיונית 'אובמה, פרסונה נון גרטה' בהשתתפות נתניהו, סיסי, עבדאלה ועוד כמה יודעי חן ערבים שתפקידם הרשמי לא מעיד על מעמדם במדינות הללו. (הערבים המציאו את הג'ארד קושנרים למיניהם).

טראמפ. שינה את כללי המשחק (צילום: מארק ישראל סלם)
טראמפ. כללי המשחק השתנו (צילום: מארק ישראל סלם)
הגדלה

ב-19 בנובמבר 2016 נפתחה הקבוצה בשאגות שמחה על נצחונו של טראמפ והסתלקותו של הנודניק אובמה מהזירה. סיסי העלה סרטון ביתי כשלצדו סיגר של 5,000 דולר וכוסית וויסקי, ושחרר שורת קללות עסיסיות בערבית מתגלגלת נגד אובמה, תוך כדי דפיקות על החזה שהוא לא שוכח ונשבע לנקום.

אחרי הצחוקים, חברי הקבוצה התאכזבו מכך שנתניהו לא מגיב, כי לצד רשימת הדרישות שלהם לאמריקאים, הם מבינים שנתניהו הוא האיש שיחבר אותם לאנשים החשובים.

אבל את נתניהו הבוקר תפס בשאגה אדירה ובמשחק קלפים חדש, בו כל הג'וקרים מונחים בכיסו. אחרי שש שנות כהונת אובמה, בשיאן הוא יוצא למאבק בבחירה חוזרת באובמה - ונכשל, הרגע הגדול הגיע ועכשיו הוא הבחור הכי מגניב ומתוחכם בשכבה של המנהיגים העולמיים. באותו בוקר הוא כבר מנהל שורה ארוכה של שיחות עם האנשים החשובים סביב הנשיא, ועוסק בחיבורים בין בכירי המפלגה הרפובליקנים שרוצים תפקיד בממשל הבא.

אחרי שש שנות השפלה, נתניהו עסוק בדברים יותר חשובים מקבוצת התמיכה של המזרח התיכון, ומגיב להם שהוא עוד מעט שב. הוא רק חייב לסגור כמה דברים בממשל הבא, לא לפני שהוא כותב לא-סיסי באישי שהוא דואג לו.

מספר חודשים לאחר מכן, נוחת סגן הנשיא מייק פנס במצרים וירדן ואיתו מגיעות גם הטבות בשווי מאות מיליוני דולרים, לא לפני שהוא מציין בפני המנהיגים שנתניהו דאג להם באופן אישי.

במקביל, מתחיל נתניהו בתהליך השתלטות ומיצוב של ישראל כמעצמת על. ממדינה שהייתה החבר שתמיד מתביישים בו, (כפי שהצליח עראפת להפוך את ישראל), הופך נתניהו את ישראל לשחקן הכי מגניב בזירה.

פתאום אוסטריה מתחננת לישראל בבקשה שלא להחרים את אחת ממפלגות השלטון החשובות, והישראלים אפילו לא מגיבים. הם רק שוקלים.

פתאום הבריטים מתחננים בפני ישראל ומפעילים לחצים כבדים בניסיון לחלץ ממנה גינוי נגד רוסיה בפרשת הרעלת המרגל הרוסי.

ואם חשבנו שאצל הרוסים אנחנו לא מספיק חשובים, אז שגרירות רוסיה בישראל יוצאת, בהוראה ישירה מהקרמלין, במתקפת הסברה בישראל נגד בריטניה. וישראל? היא יושבת ומאזינה לצדדים ותמסור את החלטתה בעיתוי שיתאים לה.

אם חשבתם שזהו? אז תיזכרו בממשלת ספרד שביקשה מישראל לצאת נגד הכרזת העצמאות של קטלוניה ותבינו כמה פעמים אירופה מתחננת לישראל, וכל זה מהזיכרון, וללא חיפוש אחד בגוגל.

נתניהו בהודו (צילום: אבי אוחיון, לע''מ)
נתניהו בהודו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
הגדלה

אבל כדי שתבינו יותר, בא לי להמשיך לסיבוב קצר נוסף ולחזור חמש שנים אחורה בזמן. בעולם יושבת קבוצת מנהיגים בראשות אובמה ומרקל, שמחזיקה בתפיסת עולם ליברלית שמעוניינת לשנות את העולם. הם מפילים את מוברק ומקבלים מורסי מהאחים המוסלמים, אבל העיקר הדמוקרטיה ולעזאזל ההיגיון.

במקביל, מחזיקה הקבוצה בתפיסת עולם כללית שישראל היא הרע והפלסטינים הם הטוב. ישראל לא יכולה לתקוף, לא להגיב ותמיד היא האשם המרכזי.

זאת תקופה רעה לישראל וכל מבצע צבאי מלבנון ועד יהודה שומרון ועזה נבלם בשיאו בשל הודעות הגינוי של האיחוד האירופי, אונסקו, הליגה הערבית ואונר"א למיניהם. אנשי חמאס יושבים בחלק מהארגונים וישראל רק יכולה להתפוצץ.

יוסי ביילין היטיב להגדיר לאחרונה את הצלחתו של יאסר עראפת בהפיכת ישראל למדינה שאירופה מתביישת בה, זו שמסתירים אותה באירועים הנוצצים בגלל הכתם שהצליחו ליצור הפלסטינים.

ופתאום כללי המשחק בעולם משתנים. ישראל היא כבר לא החבר שמסתירים מכולם.

הליגה הערבית מתה, ומדינות המזרח המתונות עומדות בתור לשיחות תדרוך ותיווך עם וושינגטון באמצעות ישראל. סעודיה תפסה צד וכבר פתחה את השמיים שלה לטיסות מהודו לישראל. טראמפ וכל המערכת האמריקאית חברים אישיים של נתניהו, או מבינים ששווה להיות חברים שלו כי ביבי כבר לא רק מנהיג ישראל, אלא גם האיש שמושך בחוטים מאחור ושווה להיות בקשר איתו.

נתניהו הוא לוביסט העל של מנהיגי המדינות היוקרתיות. פתאום ביבי מחזיק במשרד בוטיק לקידום מנהיגי מדינות ולא רק מול אמריקה. במועדון המצומצם הזה אין מישהו שלא רואה שביבי - גם בשיחות צפופות עם הקריזיונר הרוסי שמטיל את אימתו על העולם - מדבר בגובה העיניים. הוא מתקבל בסין בכבוד השמור לבודדים, וכמובן נמצא גם בקשרים חמים עם המנהיג ההודי. מי לא רוצה להיכנס לרשימת מקוצרי החיוג של ביבי ולהפוך לחבר במועדון היוקרתי הזה שכולל מידע מודיעיני, טכנולוגיות, חיבורים, קשרים ואין ספור דברים שהדמיון רק יכול להפליג בהם?.

 ניקי היילי. פעמוני משיח (צילום: איפא"ק, תרגום: ynet)

עם המדינות הגדולות הוא כבר סוגר עסקים משמעותיים. יזמים מישראל מספרים שהיחס כלפיהם בהודו השתנה לבלי היכר לאחר ביקור נתניהו המתוקשר. 

בישראל נוהגים פרשנים וכתבים פוליטיים להקדיש מידי פעם כתבת פרגון לדרג הצעיר של מובילי ההחלטות הבוחשים מאחור. בישראל יש כמה כאלה ביניהם, טל גן צבי, מוטי בבצ'יק, נדב שיינברגר, משה ארבל ועוד. אבל זה שביבי עושה אותו דבר בסביבת מנהיגי העולם כבר שנים - לא הצדיק אפילו פרופיל מחמיא אחד?

אז היי חברים. האיחוד האירופי קרס. אובמה הלך. מרקל מינתה שר חוץ שהוא חבר אישי של איילת שקד, אונר"א מוחרמת, אונסק"ו איבדה לגיטמיות עם פרישת האמריקאים וניקי היילי היא שגרירת ישראל באו"ם. רק מי שראה את הנאום שלה באייפאק יכול להבין מה זה "פעמוני ביאת משיח".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

בעולם החדש, נתניהו מבלה שעות רבות בשיחות לחו"ל. חילופי מידע עם האוסטרלי, קפה עם הקנדי לשעבר, מתווך בין המדינות בדרום אמריקה וקופץ אחת לחודשיים לפגישה ראשי המנהיגים באפריקה. בדרך הוא מנהל עולם סוער בתיווך קושנר עם הסעודים, ואין ספק שקו הטלפון בין ירושלים לסעודיה פעיל מאוד.

בעולם החדש ראשי המדינות באפריקה יושבות איתו לשיחות התייעצות, דנות איתו ברכילות ומבקשות חיבורים בכל מיני מקומות.

נתניהו כבר חבר אישי של א-סיסי ועבדאללה ויודעי סוד מספרים שאסיסי מתחנן לנתניהו שיפעל מול אתיופיה, שם ביקר כמה פעמים לאחרונה, בכדי שלא ישאבו יותר מידי מים בסכר התחייה החדש שהם בונים והולך לשתות למצרים את הנילוס. במקביל, הוא כבר עסוק בגזירת רווחים מירידת היוזמה הצרפתית משולחן הסיפור הישראלי פלסטיני.  

בימין כועסים על כלי התקשורת בגלל ניסוחים ומינוחים, אבל לא מבינים שהם פשוט לא מספרים לנו את הסיפור.

*הכותב הוא יועץ אסטרטגי