אאא

דף עא

1. הנאה מהיין. 2. משיכה בגוי. 3. קבלת התשלום.

  1. דין הנאה מיין של הגוי 1. גוי ששלח יין לאומנים ישראל מותרים לומר לו שיתן את דמיה, ואחר שנכנסה לרשותן אסור. 2. מותר לומר לגוי שישלם עליו את מנת המלך אף דנפרע מיי"נ, דהוי כמו דשרי לומר מלטני מן העוצר, אבל אסור לומר הכנס תחתי. 3. המוכר יינו לגוי, פסק מעות קודם שהגוי מדד דמיו מותרין, ואם לאו אסורין.

  2. משיכה בגוי לאמימר קונה ולרב אשי לא, ומייתי 1. פרסאי שולחים דורונות ולא חוזרים בהם, ודחי שזה מחמת גסותם. 2. רב אמר למוכרי היין שלפני המדידה יקחו את התשלום מהגוי או שיעשו זאת להלואה דאל"כ נעשה היין יי"נ ברשותכם, וכדלקמן. 3. הלוקח גרוטאות מגוי ומצא בהם ע"ז, אם משך קודם ששילם יחזיר ואם לאחר ששילם לא יחזיר, ודחי לאביי משום דמיחזי כמקח טעות ולרבא הוי מקח טעות ובשילם מתחזי כע"ז ביד ישראל. 4. במשנתנו המוכר יין לגוי ופסק עד שלא מדד דמיו מותרין, ותירץ שהקדים לו דינר. 5. מדד עד שלא פסק דמיו אסורין, דאף שהקדים לו דינר לא סמכה דעתיה. 6. בן נח נהרג על פחות משו"פ, למ"ד לא קונה נהרג משום שציער לישראל ולא קנה לפרוטה לכן אינה בתורת השבון. 7. בא חבירו ונטל לפרוטה נהרג עליה, ש"מ למסקנא דמשיכה בגוי קונה.

  3. רב קאמר למוכרי היין שיטלו תשלום לפני שמודדים יין לגוי, וקשיא למ"ד משיכה בגוי קונה ומוקמינן לדרב 1. מודד לכלי של גוי, וקשיא שהגוי קונה מיד כשאוחז היין באויר והאיסור רק כשהגיע לקרקעית ש"מ נצוק חיבור. 2. אף למ"ד נצוק אינו חיבור, איירי שהכלי מונח בקרקע, וקשיא ש"מ כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח. 3. כמ"ד קנה לוקח, ואיירי כשיש עכבת יין בפי הכלי ומהתחלה שקונה מתנסך, ורב לא סובר בזה כרשב"ג שאומר שימכור לגוי חוץ מדמי היין נסך.

שאלות לחזרה ושינון

 

  1. דין הנאה מיין של גוי (3)

  2. המחלוקת במשיכה בגוי, והשמועות (7)

  3. כיצד מוקמינן את דברי רב לגבי תשלום הגוי על היין למ"ד משיכה בגוי קונה (3)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com