אאא

לפעמים קשה להאמין שמבחינה היסטורית בעיות הביוב נפתרו רק לפני מ-200 שנה. היום זה נראה לנו מוזר שאנשים התפנו ברחובות, וריחות גללי החיות היו עולים עד השמיים. לאן היו מפנים בעבר את השפכים? לנהר כמובן. עד שהגיעו מים עד נפש תרתי משמע:

בקיץ 1858 קרה "הסירחון הגדול" בלונדון, ותושבי העיר נאלצו לעזוב את ביתם מפני ריחות הביוב שעלו מנהר התמזה אליו היה הביוב נשפך. אפילו בארמון המלוכה הבריטי הווילונות הוטבלו בחומרים כימיים במטרה למנוע את כניסת הריח האיום. השילוב של מזג אוויר שרבי ומחסור בגשם הפכו את המגורים לבלתי אפשריים. הפרלמנט הבריטי החליט לסיים את המשבר שלא יחזור עוד וכך הוקמה מערכת הביוב המודרנית שמזכירה את מה שאנחנו מכירים היום אשר מעבירה את השפכים הרחק מהעיר ומתושביה.

קריקטורה שפורסמה בלונדון ב-1855. צילום: רשיון חופשי ויקיפדיה
קריקטורה שפורסמה בלונדון ב-1855. צילום: רשיון חופשי ויקיפדיה
הגדלה

מערכת הביוב התרחקה מחיי האזרח, ולפעמים נדמה לנו שהכול מתחיל ונגמר באסלה והכיור הביתי . למעשה, הטכנולוגיה קידמה את מערכות הביוב בענק בדרכים שבעבר רק ניתן היה לחלום עליהם:

הידעתם שבישראל ישנם מכוני טיהור שפכים שמטהרים את מי הביוב בכדי שישמשו להשקיה עבור חקלאים? הידעתם שניתן לייצר חשמל מתהליך הטיהור? כל השיפורים ברמת החיים, הפחתת הזיהום, וטיפול נכון, מדעי ומדויק – לא מנותקים מחיי האזרח הפשוט כי ישנם גורמים שיכולים להרוס את המלאכה החשובה על ידי נזקים קטנים שנגרמים מפעולות האזרח הפשוט. 

ניקח למשל עיר ענקית כמו ירושלים, שרוב מי השפכים של מאות אלפי תושביה ותושבי המטרופולין מועברים למכון טיהור שפכים (מט"ש) שורק שמטהר כמעט 100,000 מ"ק שפכים ליום – כמות עצומה. אם תסתכלו על מט"ש שורק מלמעלה תראו פינת חמד ירוקה בלב יער שלא מזכירה דבר ולא חצי דבר שקשור לביוב. אבל מט"ש שורק הוא המכון השלישי בגודלו בישראל והראשון שהוקם על ידי מבט"י – מפעלי ביוב טיהור ירושלים, שהינה חברה עירונית שהוקמה בעבר על ידי עיריית ירושלים וחברת מקורות במטרה לטפל בשפכים של העיר ירושלים והסביבה. כיום החברה בבעלות חברת הגיחון והרשות לפיתוח ירושלים.

לסבר את האוזן, פעילותה של מבט"י כוללת תכנונים ותקציבים רבים: החל מהקמת תחנות שאיבה, קווי הולכה, מפעלי טיהור שפכים ובעצם כל פעולה שקשורה בהולכה, סילוק וטיהור השפכים. 

למבט"י מרכז מבקרים במט"ש שורק. מדוע משקיעה החברה במרכז מבקרים? מאחר וישנה חשיבות רבה שילדי ירושלים והסביבה יכירו את עם עולם השפכים. המרכז כולל סרט חינוכי המתאר את תהליך טיהור השפכים והפיכתם למים להשקייה וייצור חשמל, תצפית על המפעל ופעילות יצירתית להטמעת המסר. זה חשוב מבחינת הסביבה, ויש לנו חובה, לכל אחד ואחד מאיתנו, לסייע בצורה פשוטה לייעול תהליך טיהור השפכים.

 צילום ועריכת וידאו: SILUETA - Production House

בעיית המגבונים הלחים וזריקתם לאסלה היא לא חדשה. בטח כבר שמעתם בעבר התראות על כך, ואנחנו גם מקבלים אשליה בדמות "מגבונים מתכלים", רק שלא אומרים לנו תוך כמה שנים הם מתכלים. כל מגבון לח שנזרק למערכת ההולכה מצטבר תוך זמן קצר לכדור סחבות ענק  שהורס את מכונות הטיהור, וגורם להפסדים כספיים של מילוני שקלים. כך, במקום לפתח ולשכלל את טכנולוגית את מי השפכים וטיהורם באופן המיטבי, כספים רבים הולכים על תיקון מכונות שנועדו למטרה אחת: לשפר את רמת החיים של האזרח בישראל. 

השימוש הרב במגבונים הלחים במגזר וזריקתם לאסלה הפכה בזמן האחרון למגיפה. זה לא גזירת גורל. פעולה פשוטה כמו זריקת המגבונים לאשפה במקום לאסלה – יכולה ממש לשנות סדרי עולם.