אאא

כששאלו את רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, הרבי הקדוש מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל כיצד הצליח להתגבר על הייסורים הקשים שעבר בתופת הנאצי, ובייחוד כאשר נספתה אשתו יחד עם אחד עשר ילדיו, אמר: "איבדתי את כל משפחתי, איבדתי את הכל – אבל את הקב"ה לא איבדתי".

הרבי מצאנז היה קדוש ונורא מלאך ממש, אבל בשורה התחתונה הוא היה בשר ודם ונשאלת  השאלה אם אכן הוא בשר ודם  איך ניתן להגיע לדרגה שכזו ולהגיד אחרי כל מה שהוא איבד בשואה האיומה, שהוא איבד הכל אבל לא את הקב"ה??? איך מגיעים לכזו דרגה?? היא אנושית??

בעבר הרחוק והלא כ"כ רחוק רוב עוזבי הדת היו כאלו שעסקו בשאלות אמוניות פילוסופיות שונות , חלקם חקרו במקומות שונים עם אנשים שונים, וחלקם נשאו בליבם את שאלתם ועל בסיס זה בנו תאוריות ותחושות שנוספו לזה נסיגה ביראת שמים משמעותית מה שגרם להם לבסוף לעזוב את מקור חיותם ולפנות לעבודת רפתות וכדומה.

בשיחות עם אותם אנשים עלו נתונים ברורים הם פשוט שאפו לדעת הכל וכשהרגישו שאין להם תשובה הם הזניחו את אורח חייהם, אותה השאיפה מקורה מייצר הסקרנות ונשאלת השאלה האם יצר הסקרנות הוא טוב או רע?

בעולם הפסיכולוגיה הבסיס הפשוט הוא שהסקרנות הוא כוח פנימי בסיסי להתקדמות החיים ובעולם, ילד ללא דחף סקרנות לא יוכל להתקדם מלידתו לשום מקום הוא לא ינסה לאכול, ולא ללכת, וללמוד על החיים ובחיים, הסקרנות הוא כוח מובנה בנפש האדם שבגין הסקרנות הוא בודק וכך הוא מתקדם, כך גם לגבי העולם כולו, תומס אדיסון המציא את נורת הליבון על ידי סקרנותו, כך כלי הרכב הראשון שהונע באמצעות מנוע ללא מסילה פותח על ידי קפטן ניקולס קנו בגלל סקרנותו, וכו' וכו' הסקרנות היא תכונה מצד אחד חיונית אך מאידך היא תכונה בעלת סיכון עד כדי טירוף, מי שלא יכול לנווט את עצמו ואת יצר הסקרנות שלו לא יסכן את עצמו אלא גם את הסובבים אליו ואם הוא בעל תפקיד סמכותי אז גם את נתיניו.

ככל שהאדם סקרן ולא יכול לעצור את עצמו הוא יחקור את הבלתי נודע ואת הבלתי יכול להיוודע ויסיק מסקנות לעיתים מטורפות ומסוכנות כאשר בד בבד הוא ירגיש עליונות מעל כל אדם אחר, וכך ראינו בהיסטוריה מנהיגים שונים שאומנם חקקו את שמם בהיסטוריה אך יחד עם זאת נרשמו על שמם תופעות נפשיות שכהיום אנו יודעים להצביע על כך שהם מחלות של ממש- "שגעון גדלות" אינה רק בעיה אישית מידתית, אלא מאובחנת כתסמין מחלתי, בשמה הנוסף נקראת תסמונת זו כ"תסמונת נפוליאון", על-שם נפוליאון בונפרטה, אשר מינה את עצמו לקיסר וייחס לעצמו תכונות אלוהיות, נפוליאון היה אחד מהמנהיגים הבולטים בעולם הוא יחס לעצמו עליונות בעקבות מעצמתו שבאה לאחר חוקים טְרַנְס אטלנטי שהוא קבע שחלקם קיימים עד היום הזה במנגנוני צבא השונים בעולם כולו, אותו נפוליאון היה ידוע בחוסר השליטה בדחפיו ובסקרנותו הבלתי נשלטת בהם הוא עשה מעשים שונים ומשפילים שחלקם הביאו למפלתו והגלייתו משלטונו פעמיים, זוהי רק דוגמא אחת מיני רבים על מנהיג שכזה.

הרמב"ם בשמונה פרקים מאריך בסוגיית איזון כוחות הנפש ועל בסיס דבריו אנו מכירים את היסוד לשיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי על הצורך באיזון המידות ולא בעקירתם או להפך, כך הוא יצר הסקרנות חוסר שליטה בו זהו מצב שיכול להביא להרס עצמי ועולמי, אין צורך לעוקרה אך יש צורך לאזנה.

ישנם שחושבים שחוסר ידיעה פירושו הודאה על בורות או ברדידות אך חז"ל הקדושים  אמרו לנו במסכת כלה פרק חמישי  שמדות טובות שראוי לאדם לנהוג בהן הם גם : " עין טובה ונפש חשובה ילמדך לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז " וכך נהג משה רבינו כמובא במסכת ברכות דף ד. " וכיון דמשה הוה ידע למה ליה למימר כחצות ? משה קסבר שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא דאמר מר למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז " .הסביר רש"י : " ותאחז - תהא נאחז ונכשל בדבריך"  לכן במכת בכורות הוא אומר  לפרעה כחצות ולא בחצות הלילה .

משה רבינו המנהיג הגדול ביותר שהיה לעם היהודי לימד אותנו באחד מרגעי השיא של עם ישראל במכת בכורות כלל לחיים ולאמונה "למד לשונך לומר איני יודע" אל תחשוב שאתה יודע הכל וגם אל תנסה לדעת הכל, המחשבה שאדם יודע הכל הוכיחה בהיסטוריה כמציאות שטפחה על פניהם של רבים, ובעקבותיה נוצרים בעיות שונות אמוניות ונפשיות וכו' לומר איני יודע זוהי אמירה עוצמתית של אדם גדול ומחושב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ומצאתי דבר נפלא בשיירי קרבן שבירושלמי, על דברי הבן החכם שכל חששו של הבן החכם הוא שייתכן והאחרים יודעים דבר והסברי חוקים ומצוות שהוא לא יודע, ועל זה עונים לו אל דאגה גם אנחנו לא יודעים, כך זה עובד! זה עומק היותנו עבדי ה' ולא עבדי פרעה= עבדי התאווה,  בשיירי קרבן מסכת פסחים פרק י הלכה ד : " אבל נ"ל דלק"מ דבן החכם שואל על החוקים שהם מצות שאין להם טעם ושאלתו אם הם גם לכם חקים שאין לכם טעם או שממנו נעלם ולא מהם ועל זה הם משיבים בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים וכשם שאין לעבד לשאול טעם מרבו על אשר מצוה לו כן אין לנו רשות להרהר אחר הדברים שהם חקים ובדברינו מיושב הרבה קושיות שמקשה הי"מ ע"ש:"

הבן החכם חש שחסר לו ידע הוא סקרן לדעת עוד הוא חושב שאחרים יודעים מה שהוא לא, ופה עבודת האב היא ללמד אותו כלל יסודי "עד כאן" לא הכל צריך לדעת, וכשיודעים שלא יודעים הכל ולא צריך לדעת הכל אז ישנה תחושת הקלה והרגעה, לשאול זה טוב ובסיסי סקרנות זוהי תכונה נפלאה אבל עד הגבול הנכון ובעיקר באיזון האידיאלי.

כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז זיע"א איבד בשואה משפחה שלמה אבל לא איבד את האמונה כי הוא לא שאל שאלות ולא הסתקרן היכן שאין צורך, אלו שכן שאלו והיו חייבים תשובות אז כשלא מצאו אותם ולא זכרו את הכלל של "איני יודע" איבדו את אמונתם ואת מקור חיותם ונכחדו רוחנית.

וכך הוא עצמו כ"ק האדמור זצ"ל חותם את אחד ממכתביו בשו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן לד "והשי"ת יאיר עיני בתוה"ק ואזכה בימים הקדושים הבעל"ט אשר השי"ת יקיים את ושאינו יודע לשאול את פתח לו" החוסר רצון בלשאול שאלות הוטבע בדמו, כי כשלא שואלים ורק מתפללים יש את האמונה שהיא חזקה מכל דבר אחר לכל מצב ובכל צרה.

 

הכותב הינו ראש בית המדרש "ברקאי" חיספין