אאא

לאחר כיבוש פולין על ידי הנאצים, פנה ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום, ראש "העזרה העצמית היהודית" בוורשה, לרחל אוירבך בבקשה שתנהל מטבח ציבורי, והיא נעתרה לבקשתו.

משנכלאו היהודים בגטו ורשה, סיפקו המטבחים הציבוריים ארוחה יומית להמוני הרעבים. לצד ניהול המטבח הצטרפה אוירבך לארכיון המחתרתי "עונג שבת". במסגרת זו, תיעדה את המראות שפגשה בעבודתה היומיומית ואת הרעב של תושבי הגטו (כ-450 אלף איש).

אוירבך היתה אחת מבין שלושת חברי הארכיון ששרדו את המלחמה. היא החליטה להקדיש את חייה לתיעוד ולמחקר השואה.