אאא

וועדה מיוחדת במשרד הביטחון החליטה לאחרונה להכיר במשפחתו של ירון גיספן הי"ד כנפגעת פעולות איבה. ירון, תושב היישוב עלי, נמצא ב-2009 כשהוא ללא רוח חיים ועל גופו סימני ירי. בכך הפכה הוועדה הממונה את החלטת המשטרה שטענה אז כי מדובר בהתאבדות.

בחודש מאי 2009 נמצאה לאחר חיפושים רבים גופתו של גיספן ז"ל, נשוי ואב לשישה מעלי שבבנימין, כשהיא עם סימני ירי. העובדה כי סימני הירי היו מנשקו האישי, וכי גופתו הוטלה באזור מבודד יחסית הספיקו למשטרה כדי לקבוע כי מדובר מהתאבדות.

אלמנתו איריס, התנגדה לקביעת המשטרה כבר מהרגע הראשון, וטענה בתוקף כי מדובר בפיגוע על רקע לאומני. איריס סיפרה כי ירון היה בעל מסור לילדים וכי הם לא נתקלו בקשיים כלכליים מהותיים. בנוסף היו לבני הזוג גיספן תוכניות לעתיד - איריס הייתה בהריון וירון תכנן לבנות צימרים על גבעה הסמוכה לעלי. מאותה הקביעה ועד לפני כחודש ניהלו בני המשפחה מאבק משפטי עיקש להכרתם כנפגעי פעולות איבה עד שהגיעה החלטת הוועדה מלפני חודש שתמכה בגרסת המשפחה הכואבת.

בהחלטה מנמקת הוועדה שלל סיבות לכך שמדובר ברצח על רקע לאומני ומתייחסת לפרטים שעלו מן הזירה כמו העובדה שהטלפון הסלולרי של גיספן נמצא זרוק במרחק של חמישה קילומטרים ממנו, הסביבה העוינת שבה נמצאה גופתו.

כמו כן החליטה הוועדה לתת משקל לממצאים של רצח הרב משה טלבי הי'ד, שגופתו נמצאה אף היא באותו האיזור: "הוועדה נותנת משקל לעובדת קיומו או קיומם של מפגעים שרצחו את הרב טלבי בסמיכות זמנים ומקום למותו של המנוח תוך שימוש בנשקו האישי והשארתו במקום הרצח עובדה המצביעה על שיטה".

הוועדה המיוחדת תקפה את התנהלות המשטרה בחקירת האירוע וטענה כי "ייתכן שחסרונה של תשתית ראייתית (בחקירת הרצח) נעוץ במחדלי חקירה שגם הרשות מסכימה כי היו במקרה זה לרבות אי בדיקת צילומים שיעידו על מגע בין אצבעותיו של המנוח לאקדח".

אלמנתו של איריס אמרה בתגובה להחלטה שעשתה עם בעלה המנוח צדק: "אני שמחה שסוף סוף נעשה הצדק ותוקן העוול שנגרם למשפחתי שנמנעה ממנה הכרה והתמיכה של המדינה למשפחת נפגע פעולות איבה לזכרו של ירון ששמו הוכפש על לא עוול בכפו ולבטחון הציבור בכך שלא נערכו חיקרות אחרי חוליית המרצחים במשך תשע שנים. נחמה פורתא אני מוצאת בכך שלפחות השנה בפעם הראשונה שמו של ירון ז"ל יופיע ברשימת חללי פעולות איבה ביום הזיכרון".

עו"ד אהוד גרין, איש שב"כ לשעבר שייצג את משפחת גיספן, מסר בתגובה: "מדובר בעוול מתמשך שבו במשך תשע שנים נמנעה הכרה במות המנוח כנפגע פעולת איבה לא הוענקו לאלמנתו ולששת ילדיו זכויותיהם כנפגעי פעולות איבה והוטל דופי בשמו הטוב של המנוח כמי שלכאורה התאבד. חמור מזה מאחר והמשטרה קבעה כלאחר יד שמדובר בהתאבדות האירוע לא נחקר עד עצם היום הזה כפעולת איבה והחוליה שביצעה את הרצח לא נתפסה עד היום".