אאא

דף ו

1. יורשין. 2. עשה דלאחר הפרשה.

  1. קרבן שמובא ע"י היורשים לאחר מיתה אינו מכפר עליהם מכיון שאינו קנוי להם, והשמועות 1. הניח מנחה לשני בניו ומת קריבה ואין בו שותפות, ש"מ דלא נקנה להם מכיון שבמנחה אין שותפות. 2. הניח בהמה לשני בניו ומת קריבה ואין ממירין בה, להו"א ש"מ שקנו ושותפין לא ממירין, ולמסקנא לא קנו אלא משום שהפסוק ואם המר ימיר שמרבה תמורה ביורש נכתב בלשון יחיד שנאמר ואם המר ימיר, ושונה ממעשר דאף שנים גואלין כיון דה"נ שייכא גבי אביהם. 3. שמעינן שיורש קונה מזה אחד יכול להמיר, שהרי המתכפר עושה תמורה. ודחי דממיר משום שהיורשים מתכפרים רק מקופיא אבל לא מקיבעא, לכן שייכא ירושת יורשין במנחה ולעולם אין כפרה לאחר מיתה.

  2. בהקרבת קרבן עולה בעי האם מתכפר רק על עשה שהתחייב לאחר הפרשת הקרבן דומיא דחטאת, או דמתכפר משום שעולה מכפרת על כמה עשין יחד משא"כ חטאת. והשמועות 1. הפסוק וסמך ונרצה לכפר אתי שאם לא סמך התכפר אך נחשב כאילו לא כיפר, ואתי לביטול עשה של הסמיכה דלא התכפר, ודחי דלא שייך להתכפר על כך כיון שהעבירה חלה רק לאחר השחיטה. 2. כיפר מכל עשה שבידו ולא כיפר היינו שלא עשה נחת רוח כדאשכחן במצורע שלא ניתן על ראשו מותר השמן וא"צ להביא קרבן אחר, ודחי דלא כיפר דהתם קאי על מתנות הראש. 3. שני שעירי עצרת לר"ש באין על טומאת מקדש וקדשיו והשני בא לטומאה שאירעה בין זה לזה, מוקי שהפרישן בזה אחר זה, ואין לומר לב ב"ד מתנה שהפרשת הקרבן תחול לאחר זמן משום דלית לר"ש לב ב"ד מתנה. והא דבעי בדין קיבל דמן בשתי כוסות ונזרק אחד מהן, זהו רק על הצד דשייכא כפרה על עשה דלאחר הפרשה.

 

שאלות לחזרה ושינון

 

  1. היורשין בקרבן הבא לאחר מיתה, והשמועות (3)

  2. האיבעיא בכפרת עולה על עשה דלאחר הפרשה, והשמועות (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com