אאא

חשש מפני התפרצות חוזרת של מחלת החצבת בישראל: שלושה אנשים שהגיעו באחרונה מתאילנד, מהודו ומאוקראינה התגלו כחולים במחלה והדביקו תשעה אנשים נוספים בסביבתם, בהם שני תינוקות. החולים כולם מטופלים ומצב כולם טוב, אבל הציבור נדרש לגלות ערנות ולהתחסן במקרה הצורך בשל החשש להסתבכויות של המחלה שיכולות לגרום אף למוות במקרים נדירים.

לפי הדיווח ב'ידיעות אחרונות', לפני כחודש התגלה המקרה הראשון, כאשר אדם שהגיע מתאילנד חש ברע. הוא נבדק בבית־החולים איכילוב, ובטרם התברר שהוא חולה בחצבת שהה בחדר המיון שם נחשפו אליו אנשים רבים. בית־החולים בדק 120 אנשים שנחשפו אליו. מחשש שנדבקו אף הם במחלה שנחשבת מדבקת במיוחד. 

זמן קצר לאחר מכן, נחת בישראל אדם שהגיע מקייב שבאוקראינה ואובחן אף הוא כחולה חצבת, לאחר שנבדק במרכז הרפואי שיבא. מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות, פרופ' גליה רהב סיפרה: "הגיע למיון אדם שסבל מחום אבל ללא פריחה, ואף אחד לא ידע שהוא סובל מחצבת. לאחר זמן מה הופיעה פריחה על גופו והתברר שהוא לקה במחלה. גילינו כי 250 בני אדם נחשפו אליו, והם התבקשו להיבדק".

מנתוני משרד הבריאות עולה, כי לאחר בדיקת כל המקרים נמצאו 12 בני אדם הלוקים בחצבת, כולל שלושת הנוסעים שהגיעו מחו"ל. בין החולים גם שני תינוקות בני פחות משנה שטרם חוסנו, אחות בית־חולים שהייתה מחוסנת נגד חצבת, אחות במוקד רפואי וכן גבר כבן 70, זאת אף שאנשים בגיל זה נחשבים כחסינים למחלה. הסיבה: לפני 1958 הייתה החצבת נפוצה בישראל, כך שכל מי שחי באותה תקופה ונחשף למחלה לקה בה, ואם לא לקה - הוא נחשב למחוסן "טבעי", אך מתברר כי לא מדובר במאה אחוז חסינות.

נוכח ריבוי המקרים קוראת פרופ' רהב למי שצריך להתחסן לעשות זאת: מדובר בילדים (מנה אחת בגיל שנה ומנה נוספת בכיתה א') ובמבוגרים שנולדו אחרי 1 בינואר 1958 ולא חוסנו. במשרד הבריאות אומרים כי אפשר להגיע לקופות־החולים וללשכות הבריאות ללא תיאום מוקדם ולהתחסן.

פרופ' רהב סיפרה, כי לפני כשנה וחצי הייתה במזרח אירופה התפרצות של חצבת, שבה נדבקו אלפים ומתו כמה עשרות. "זה התחיל בגלל כמה שלא התחסנו", סיפרה. "למרבה הצער, גם בישראל יש אנשים שלא מתחסנים מכל מיני סיבות וזה גורם להדבקה באוכלוסייה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

במערכת הבריאות חוששים שמא יש אנשים נוספים, בעיקר אנשי צוות רפואי, שבאו במגע עם חולי חצבת, וכי המחלה מתפשטת בימים אלה, מבלי שלאיש יש אפשרות לפקח על כך. חשש נוסף נובע מכך שהתברר כי בגל הנוכחי אנשים לקו בחצבת למרות שחוסנו נגד המחלה בעבר.

מדובר במחלה נגיפית מידבקת ביותר, שקל מאוד להידבק בה: מספיק לשהות ליד חולה ולנשום את האוויר שהוא פולט. אלה סממניה: נפיחות בבלוטות הלימפה; נקודות אפורות קטנות בלוע ובגרון; נזלת; חום; עיטושים; שיעול יבש; פריחה בצבע חום־אדום על הגוף; נפיחות בעפעפיים ועיניים אדומות; כאב כללי בגוף וחוסר תיאבון.

בעיקרון דרכי הטיפול בה פשוטים למדיי - מנוחה ומשככי חום. המחלה אמורה לחלוף אחרי כשבוע. עם זאת, היא עלולה לגרום לסיבוכים ובהם דלקת אוזניים, שלשולים, דלקת בקרנית העיניים ודלקת ריאות. סיבוכים נדירים שעלולים להופיע: דלקת מוח, פגיעה במערכת העצבים ולעיתים רחוקות מוות. הסיכון לסיבוכים גבוה בקרב ילדים מתחת לגיל חמש ובקרב מבוגרים מעל גיל 20.

בישראל היו בעבר הלא־רחוק כמה התפרצויות של המחלה: ב־2003 חלו בתוך שבועיים 60 ילדים, אחת נפטרה. בשנים 2007־2008 אירעה התפרצות נוספת. בשתי ההתפרצויות מדובר בילדים מאוכלוסיות שלא נוהגות להתחסן, בעיקר מטעמים עקרוניים. ב־2011־2012 הייתה התפרצות נוספת, הפעם בקרב פליטים לא מחוסנים שהגיעו מאפריקה ועובדים זרים מאסיה.