אאא

בנק הפועלים הגדיל את מספר עורכי הדין המייצגים אותו בתיק הקפאת ההליכים של אולם האירועים הדר דימול, והגיש לשופט מסמך מפורט שמנסה להצדיק את בקשת ההארכה בת תשע השורות שהוא הגיש ב־23 במאי, לאחר שכבר עבר המועד להגשתה.

זאת שבועיים לאחר ש"כלכליסט" חשף כי עו"ד גיל הירשמן המייצג את הבנק לא גילה לשופט שבקשת ההארכה הוגשה באיחור, והשופט אישר אותה. אותה בקשת ארכה נועדה לאפשר לבנק לערער על הכרעת נאמני הדר דימול, שדחו את תביעת החוב של הבנק שעמדה על 26 מיליון שקל.

מי כאן איחר

מסמך ההצדקה משתרע על 17 עמודים ו־117 סעיפים, וחתומים עליו לא פחות מחמישה עו"ד משני משרדים. הטענה המרכזית של הבנק במסמך היא שהנושה שהתנגדה להחלטת השופט לתת את ההארכה, חברת דמקא, הגישה בעצמה את התנגדותה באיחור.

בנק הפועלים נחשב לנושה המרכזי והמובטח בתיק הדר דימול עם חוב בהיקף 26.5 מיליון שקל. בפועל נאמני הדר דימול קרן רייכבך סגל, אביב פריצקי ובועז גזית שילמו לבנק 28.8 מיליון שקל, כלומר יותר מסכום החוב, כולל תשלום חריג לחשבונו של הירשמן, אך בהמשך הם דחו את רוב תביעת החוב, וביקשו מהבנק שיחזיר את הכסף.

תביעת החוב של הבנק נדחתה ב־8 במרץ, ועל פי החוק תקופת הערעור היא 45 יום מתאריך קבלת הכרעת הנאמנים. אלא שהבנק הגיש את בקשתו לשופט 70 יום לאחר שקיבל את הכרעת הנאמנים, ובה ביקש עוד חודש להגשת ערעור. בקשתו היתה קצרצרה וטכנית ולא נכתב בה שהיא מוגשת לאחר המועד הקבוע בחוק. שופט המחוזי בירושלים אלכסנדר רון, שלא ידע שהבקשה בעלת משמעות עצומה על התיק ועל יתר הנושים, אישר אותה "כמבוקש", בלי לשמוע את יתר הצדדים. בסמוך לחשיפת "כלכליסט" הגישה דמקא בקשה לביטול החלטת השופט בטענה שהבנק לא יכול לערער על הכרעת החוב כי היא הוגשה באיחור.

באופן אירוני למדי הטענה המרכזית של הבנק במסמך שהגיש כעת היא כי ההתנגדות למתן הארכה הוגשה בעצמה באיחור. לטענתו, ההתנגדות הוגשה שבועיים לאחר שהבנק ביקש וקיבל ארכה מהשופט. טענה נוספת של הבנק היא כי מרגע שהשופט נתן החלטה, הוא לא מוסמך לבטלה או לשנותה, אלא אם היא ניתנה במעמד צד אחד.

המתנגדת דמקא טענה שמדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד מאחר שהנושים ואפילו הכנ”ר לא התבקשו ולא זכו להזדמנות להגיב לה. אך הבנק טוען שמדובר בבקשה שהוגשה “בהסכמת הצד השני”, והצד השני לטענתו הוא הנאמנים. באופן יוצא דופן צורף לתגובה תצהיר של עו”ד הירשמן, שבו הוא מפרט שהנאמנים נתנו לו ארכה להגשת ערעור ולאור זאת סבר כי “אין צורך לפנות לבית המשפט בבקשה פורמלית בעניין זה”. משתמע מהדברים שהירשמן מודה שטעה. בפסיקה נקבע כי טעות מצד עורך דין לא יכולה להוות עילה לשינוי מועד שנקבע בחיקוק.

התסבוכת שבפתח

אם יחליט השופט לדחות את טענות הבנק, ייווצר מצב כמעט חסר תקדים שבו הבנק יאבד 26 מיליון שקל, שנראה כי יש הסכמה שמגיעים לו. מנגד, אם יסכים להעניק לבנק ארכה, אף שהבקשה הוגשה באיחור ניכר, ייפתח הפתח לבקשות רבות במקרים נוספים שיקשה מאוד להדוף אותן. במצב עניינים כזה הנושים יתקשו לדעת מה מצבת החובות הסופית, שכן בכל רגע נתון יוכל להתווסף נושה בטענה ששכח לערער.