אאא

פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים מתחילים לא פעם בשורות הצבא, ועם הזמן עוברים התאמה לשימושים אזרחיים, שנהנים מפירות תקציבי הפיתוח הביטחוניים.. דווקא תחום הרחפנים, שכאילו הומצאו לצרכים צבאיים, מובל באמצעות יצרניות אזרחיות שממשיכות לנווט אותו גם כשהוא עולה על מדים ומתחמש. בחודשים האחרונים אזרחי ישראל חוזים בצה"ל משתמש ברחפנים בעימות בגבול רצועת עזה, אך רחוק מהמצלמות הצבא כבר משלב את הכלים המעופפים גם במעצרים בסמטאות הפלסטיניות של יהודה ושומרון. ובסבב ההסלמה הבא כבר נראה הרבה יותר מעופפים קטנים באוויר.

צה"ל החל בהפעלת רחפנים בשולי מבצע צוק איתן בקיץ 2014, וכיום הוא מפעיל יותר מ־400 רחפנים מסוגים שונים. "תחום הרחפנים מתפתח בצורה מהירה מאוד בעולם האזרחי, ומיום ליום אנחנו נחשפים לשימושים חדשים שאפשר לממש", אומר בראיון ל"כלכליסט" רב־סרן אסף שיש, ראש מדור רחפנים במחלקת אמצעי לחימה בזרוע היבשה בצה"ל. "התפקיד שלי הוא למצוא פתרונות מבוססי רחפנים לבעיות מבצעיות שמתפתחות בשטח, כמו הפתרון המהיר שמצאנו לאתגרים בעזה".

לדבריו, כוחות הביטחון הישראליים מפעילים רחפנים לשורה של שימושים, שרובם מבוססים על שילוב והתאמה לאמצעי לחימה קיימים. "פיתחנו מערכות שמפעילות תחמושת לפיזור הפגנות כמו רימוני גז וחומר הבואש. הרחפנים מאפשרים להביא את האמצעים הללו למרחקים גדולים יותר", מגלה שיש. "זה מאפשר לנו לצמצם את גודל האירוע ואף לעצור אותו בתחילתו. יש הרבה מאוד אינטגרציות, אבל גם כשהן פשוטות כמו חוט דיג עם קרסים, החיבור לרחפן הופך את התוצאה למסובכת יותר אך יעילה משמעותית. הדבר הזה יודע לטייל בשמים ולדוג עפיפונים.

"יש עוד דברים רבים שחלק מהם לא ניתן לחשוף, אבל כל יישום שאנחנו רואים לרחפנים ביוטיוב, יש בו היגיון והוא משפר את המבצעיות ועונה על איזה צורך מבצעי — אנחנו רוצים ויודעים ליישם".

צילום: דובר צה''ל
צילום: דובר צה"ל
הגדלה

עיקר הרחפנים שצה"ל מפעיל הם רחפני כיס מתוצרת הענקית הסינית DJI, ששולטת בתחום, והדגם הפופולרי ביותר הוא ה־DJI Mavic. הרחפנים סופקו למפקדי פלוגות (מ"פ) חיל הרגלים ונרכשו מיבואני החברה במחיר ששיש אומד בכמה אלפי שקלים לכלי: "זה זול ברמה שמאפשרת לנו להצטייד במלאי גדול ולהביא את הבשורה למערכת". מדור רחפנים מספק לכל מ"פ ערכה בת כשלושה רחפנים, עם סוללות, מטען ויחידת שליטה ובקרה. עם זאת, יחידות מיוחדות כסיירות וצוותי איסוף מקבלות דגמים גדולים ומתקדמים יותר בעלות של עשרות אלפי שקלים, שמשמשים גם למשימות מורכבות.

שיתופי פעולה לפיתוח רחפנים למטרות ייעודיות

צה"ל מפעיל כמה צוותים ביחידות הנדסה ופיתוח בתחום הרחפנים דוגמת יחידת יפתח. עם זאת, למרות הפיתוחים השונים, שיש מדגיש שבשלב זה השימוש העיקרי ברחפנים הוא למשימות צילום ואיסוף מודיעין. "עד לרחפנים, משאבי הצילום העילי של צה"ל היו יקרים ומוגבלים למערכים גדולים או מיוחדים. זו קפיצת מדרגה משמעותית שמעניקה לנו יכולת להביא מודיעין חוזי עילי לדרג הטקטי בשטח".

שיש מצביע על כמה פיתוחים נוספים שצה"ל עובד עליהם בשיתוף המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון (מפא"ת) והתעשיות הביטחוניות. כך, צה"ל משתף פעולה עם אלביט בבניית רחפן גדול שמיועד למשימות עומק ולטיסות ארוכות, וצפוי להתמקד בזמן שהייה ואיסוף מודיעין.

בנוסף, אירונאוטיקס מפתחת רחפן עבור זרוע היבשה כדי שיסחב ציוד במשקל עשרות קילוגרמים. "התחלנו להתעמק לאחרונה בנושא הלוגיסטיקה הקרבית במטרה להשתמש ברחפנים ייעודיים גדולים שיאפשרו אספקה של רכיבים חיצוניים אל הכוחות בחזית", מגלה שיש. "תרופות ותחמושת יגיעו לכוח בדרך שתחסוך מאיתנו סיכון חיילים וכלי רכב. זה נולד מתוך מסקנות בעקבות מלחמת לבנון השנייה, שהיה בה קושי להגיע ללוחמים ולהביא להם ציוד חיוני כמו מים, אוכל ואביזרים רפואיים".

שימוש חשוב נוסף ברחפנים שצה"ל בוחן הוא טיפול במטעני נפץ. "עד כה השתמשנו ברובוט או בכוח מומחה לבדיקת עצמים חשודים. היום אפשר להרים רחפן ולהתקרב עם מצלמה ברזולוציה מאוד גבוהה", אומר שיש. "בנוסף, אנחנו בוחנים הצבת זרועות לרחפן שיוכלו ממש לטפל במטען ולנטרל אותו. איפה שאפשר לשלוח רחפן עדיף לא לשלוח כלב, ואיפה שאפשר לשלוח כלב עדיף לא לשלוח לוחם — זו שרשרת המזון".

פיתוח נוסף שצה"ל מבצע בשיתוף עם מפא"ת עוסק במנועים החשמליים של הכלים במטרה לשפר את העמידות למזג אוויר, למנוע הגבלה במהירות הטיסה ולשפר את יכולות הנשיאה, ומשך השהייה באוויר. "אנחנו מפתחים פתרונות לזמן שהייה ארוך יותר כמו מנועים היברידיים שמבוססים על בנזין וטוענים מעין מצבר, תאי דלק שמכילים אתנול", מגלה שיש.

יש פיתוחים שעליהם אתם אומרים מראש “את זה לא בודקים”?

"כל דבר שיביא ערך מבצעי, יהיה. אנחנו בוחנים כל אפשרות תקיפה עם רחפן, גם רחפן מתאבד. כיום אין בשימוש מבצעי רחפן תוקף מאף סוג, אבל אני לא יכול להגיד שזה לא עולה במחשבותינו. זה עדיין בבדיקות וניסויים שבוחנים את התרומה המבצעית של הכלי ומה המשמעות הבטיחותית לנו ולצד שממול בעת שימוש כזה. כשמדובר ברחפן שתפקידו לתקוף, צריך לבחון את העסק קצת יותר לעומק. אז אנחנו בונים את זה, אבל בנושא התקיפה התהליך קצת יותר ארוך ויותר מושכל. זה צעד אחר צעד אבל אנחנו בהחלט עובדים על זה".

מאז נערך הראיון עם רב־סרן שיש, חשפו התעשייה האווירית ורפאל רחפנים התקפיים מתאבדים שנועדו להרוג בני אדם. אלו צפויים להיות זמינים עבור צה"ל בתוך כמה חודשים עד כשנה. שימוש מבצעי נוסף שמסעיר את דמיון הפעילים בתחום והופך את החשש מרחפנים מתאבדים לחמור יותר הוא רעיון נחילי הרחפנים: הפעלת קבוצה גדולה של רחפנים בו־זמנית.

"מפא"ת מקיים כמה פיילוטים בנושא נחילי רחפנים ומוביל מהלכים מעניינים עם התעשיות הגדולות", אומר שיש. "גם אלביט, גם התעשייה האווירית וגם רפאל נמצאות במשחק הזה. לכל להקה כזו עשוי להיות יישום אחר, מגירוש האויב דרך אספקת לוגיסטיקה ועד יכולות תקיפה". יעד נוסף שמסמן שיש, ושנועד להביא למקסימום את היכולות הטמונות בהפעלת נחילי רחפנים, הוא פיתוח מערכות שליטה מרכזיות שמבוססות על תפעול אוטונומי. "הרחפן הוא כלי פנטסטי, וככל שהוא יהיה חזק ושימושי יותר, זה הופך את הפעלתו למורכבת יותר עבור החייל", הוא אומר.

"לכן, אנחנו רוצים להוציא את המטיס מהתהליך. אנחנו מדברים על מערכת שיודעת להפעיל כמה רחפנים במקביל. זו אבולוציה טבעית של מערכת כזו: תחילה האדם מפעיל אותה, לאחר מכן מבינים שהאדם מיותר ואז מביאים יכולת אוטונומית שמפעילה את המערכת בלי הגורם האנושי. זה כבר קיים ובשלבי בדיקת היתכנות. נקווה שבתוך שנה־שנתיים נוכל להגיע ליישום, ואז אפשר יהיה לממש את כל היכולות שדיברנו עליהן באמצעות נחילי רחפנים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

שאלת טוהר הנשק ברחפנים עדיין פתוחה

אך לפני שכל היכולות המתקדמות הללו יגיעו לידי מימוש, בצה"ל מתמודדים כבר עתה עם הכשרת הרחפנים הקיימים לפעילות מבצעית. הרחפנים, שמגיעים ברובם לשורות הצבא מתעשיות אזרחיות זרות, עוברים התאמה של מערכות ההפעלה, אמצעי התקשורת, שיפור רכיבים וכמובן שילוב עם מערכות קיימות, יכולות הצפנה, עמידות וביטול רעשי טיסה. "יש לנו דרכים לבצע את המשימה עם רחפן בלי שיגלו אותנו, וזה כבר נעשה במעצרים בשטחים", אומר שיש. "אנחנו עורכים פיילוט של שימוש ברחפנים עם גדודי שריון, כוחות חיל הנדסה ויחידות מיוחדות של חיל ההנדסה".

אילו יתרונות מעניקים הרחפנים כבר היום ליחידות הלוחמות?

"הרחפן מאפשר למפקדים לקבל החלטות תוך הסתמכות על תמונת מצב ברורה יותר. בסופו של דבר, הכלי משפר את הביטחון העצמי שלהם ומזרז ומפשט את הביצוע. כל הזרועות משתמשות היום ברחפנים. השימוש הנרחב ביותר הוא אמנם בזרוע היבשה, אבל הם בשימוש גם בחיל האוויר, הים והמודיעין, וכן ביחידות הקומנדו".

הרחפנים מופעלים בידי חיילים שנשלחו לקורס בבית הספר לאיסוף קרבי והוכשרו כמפעילי רחפנים בקורס בן שבוע. המחזור הראשון של הקורס נפתח ב־2015 והועבר בידי חברות אזרחיות להטסה וצילום, אך מאז שונה בעקבות ההכרה בחשיבותו של הרחפן ככלי טקטי. החיילים לומדים עקרונות אווירודינמיים פשוטים, איך לתפעל את הרחפן ולתאם את ההפעלה מול חיל האוויר, ומתמחים ביכולות המבצעיות הדרושות ובפענוח תצלום עילי. "יש בצה"ל בין אלף לאלפיים חיילים שמוכשרים בהפעלת רחפנים", מגלה שיש, ואומר שצה"ל מכוון להכשיר כמה שיותר חיילים בידע זה.

הפעלת רחפנים למטרות תקיפה היא עדיין פעולה שנויה במחלוקת בזירה הבינלאומית, ואין סביבה קונצנזוס כמו זה הקיים לגבי שימוש במטוסי קרב או טנקים. אך שילובם במשימות צבאיות מראה שגם אם השימוש בכלים הקטלניים מעלה סימני שאלה, נראה שהרכבת כבר יצאה מהתחנה. כששיש נשאל על חוקי טוהר הנשק שיחולו על השימוש ברחפנים לצורכי ירי ופגיעה קטלנית, הוא משיב שכללים אלו טרם נקבעו. "קודם שתהיה היכולת הטכנולוגית בשטח ואז יתקיים הדיון", לדבריו.