אאא

תוכנת הדיבייט Project Debater של חברת IBM, שמסוגלת להשתתף בדיבייט (תחרות שיח ושיג), הודגמה בישראל. המערכת נחשפה בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו, בעימות במסגרתו הצליחה להביס את הטוענים האנושיים שניצבו מולה. ואולם, בישראל הפסידה לדיבייטרים.

בהדגמה, שנערכה במשרדי IBM בגבעתיים, נערך דיבייט בנושאים טעונים: האם יש לחדול את מערכות המעקב ההמוני למיניהן, והאם נכון להרחיב את השימוש בהנדסה גנטית לתפוצה המונית. התוכנה, שייצוגה הפיזי הוא סטנד עם מסך ומערכת ניטור, פועלת מעל שרתי IBM בחיפה וארה"ב. במערכת יש יותר מ-300 קטעי עיתונות, מאמרים ופרטי מידע נוספים שמסייעים לה לבנות טיעונים, לבסס אותם ולשכנע את השופטים בצדקתה.

בסיבוב הראשון, התמודדה התוכנה מול יער באך, נשיא מועדון הדיבייט של המרכז הבינתחומי, בשאלת המעקב ההמוני אחר בני אדם. המערכת השכילה לזהות שהדיון המהותי בשיחה שכזו הוא עניין הפרטיות אל מול הביטחון ומניעת הטרור. בעזרת אסופה של טיעונים עקרוניים, ביטויים, תבניות של ניהול דיון והכתבות, הצליחה התוכנה לייצר טיעונים קונקרטיים בעד הפסקת השימוש בכלי המעקב. המערכת לא ידעה רק להציג טיעונים, אלא גם לשלב בדבריה בדיחות ולהגיב לטענות היריב. למשל, התייחסה התוכנה בביטול לאחד מטיעוני יער.

על אף שהמפתחים, ד"ר נעם סלונים וד"ר רנית אהרונוב ממעבדת המחקר של IBM בחיפה, הבהירו שהושקעו מאמצים רבים כדי למנוע חזרה מצד המערכת על טיעוניה, לא פעלה התוכנה בצורה מושלמת. למשל, חזרה שוב ושוב על טיעון הקשור לפרטיות משתמשים מבלי לחדש ולהרחיב אודותיו. בנוסף, השחילה בדיחה בנקודה לא מתאימה במיוחד, וחשבה שבסיבוב השני, שעסק בהנדסה גנטית, ההקשר החשוב הוא דווקא איכות הסביבה.

פיתוח ישראלי, ראש אמריקאי

מערכת הדיבייטר אולי פותחה בישראל, אך חסרות לה שתי איכויות ישראליות עיקריות: המערכת פועלת רק בשפה האנגלית, ואינה תואמת למזג המקומי - התוכנה לא יודעת לקטוע את דברי היריב, ואף לא מסוגלת לכך; היא פשוט לא פועלת די מהר כדי לאפשר תגובה מיידית למשפט ששמעה.

החוקרים הסבירו שמלבד המשפט הראשון של המערכת (היא מברכת את יריבה בשמו ומוסיפה "זו תחילתו של דיבייט מופלא"), אף משפט שתגיד לא נכתב מראש. וכך, גם המפתחים עצמם לא יודעים בדיוק מה היא עומדת להגיד, ורושמים הערות תוך כדי הניסוי. המפתחים לימדו את התוכנה להדגיש מילים מסוימות, להשתמש בהומור, להציג עליונות ביחס לתפיסות היריב, לשדר ביטחון בטיעוניה ואף לסכם את הנקודות המרכזיות שהעלתה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'דיגיטל' ותישארו מעודכנים

עם זאת, הפערים בינה לבין בני האדם עדיין ברורים. למשל, לטוען אנושי יש יתרונות כשפת גוף, קשר עין ויכולת שידור אמונה רגשית וכנה בדבריו, מה שיכול לשכנע שופטים יותר ממכונה שמדקלמת טיעונים.

אבל הביצוע של הדיבייטר לא מדאיג את המפתחים. "בסן פרנסיסקו ניצחנו, וכאן היה פחות טוב", אמר ד"ר סלונים בשיחה עם "כלכליסט". "אבל אם תשאל את הקהל האם היה דיון משמעותי ובעל ערך בין אדם למכונה - הציגו את שני הצדדים, לכל אחד היה יתרונות וחסרונות - הם יגידו שהיה דיון מעניין. זה בדיוק העניין. זה חסר תקדים. אין מערכת בעולם שיכולה לעשות את מה שראו כאן היום".

שותפתו ד"ר אהרונוב הוסיפה ואמרה: "לא מדובר במוצר וקשה לראות איך ב-IBM יעשו כסף מדיבייט, אבל המטרה שלנו הייתה לעשות הדגמה למערכת שבסופו של דבר תעזור לאנשים לקבל החלטות מבוססות נתונים שרואים את שני הצדדים. לכן צריך לחשוב על זה כמערכת שתעבוד לצידם בנושאים של השקעות פיננסיות, תרגול מערכות משפטיות, בחירות חשובות בחיים ואימון יכולויות רטוריות - כמו גם הקניית כלים בסיסיים בתחום לילדים כבר בגיל גן. עצם הדיבייט הקוהרנטי הוא הדבר החשוב מבחינתנו".

המפתחים מקפידים למנוע מהתוכנה מלהיכנס לסוגיות טעונות מדי, כגון נושאים פוליטיים כדי לא לגרום נזקים תדמיתיים לחברה בגלל טיעון זה או אחר של הדיבייטר. ואולם, יתכן שדווקא כוח המחשוב המתקדם הזה הוא שידע לבנות טיעונים מעניינים בעד ונגד נושאים בוערים. בינתיים, כנראה שלא נדע מה חושבת המערכת של IBM על הסכסוך הישראלי פלסטיני.