אאא

בג"ץ דחה השבוע את עתירתה של התנועה למשילות ודמוקרטיה לפתוח בחקירה פלילית נגד שלוש בכירות במשרד המשפטים בטענה להדחת עד ושיבוש הליכי משפט. מדובר בספיח לפרשת זדורוב.

הפרקליטות ביקשה למנוע את מינויה של הרופאה המשפטית ד"ר מאיה פורמן לתפקיד בכיר במכון לרפואה משפטית בגלל חוות דעתה המקצועית שתמכה בחפותו של רומן זדורוב בניגוד לעמדת המדינה שהאשימה אותו ברצח תאיר ראדה. פורמן עתרה לבית הדין לעבודה, וראש המכון ד"ר חן קוגל תמך בה בתצהיר לבית הדין. נציגת המדינה עו"ד דורית יפרח דרורי זעמה על עמדת קוגל שסתרה את עמדת המדינה. קודם סתרה פורמן את עמדת המדינה בתיק הרצח של זדורוב ועתה סותר קוגל את עמדתה בתיק נגד מינויה של פורמן.

"בעיני הוא שערורייה", כתבה דרורי על התצהיר לממונים עליה במשרד המשפטים, "תצהיר זה צריך להיות מוגש מטעם פורמן (התובעת – מ.ג.) ולא מטעם המדינה (הנתבעת – מ.ג.). לא יעלה על הדעת שתצהיר זה יוגש מטעמנו! יש גבול לכל דבר!".

באמצעות עוה"ד שמחה רוטמן וזאב לב עתרה התנועה למשילות ודמוקרטיה לבג"ץ שיורה ליועמ"ש להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד דרורי וכן נגד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר ומנהלת המחלקה לדיני עבודה רחל שילנסקי. זאת לאחר שהתנועה הגישה נגדו תלונה למשטרה. לחיזוק עמדתה, הגישה התנועה את מכתבה של נציבת התלונות על השופטים בדימוס הילה גרסטל שמתחה ביקורת על ניסיון הפרקליטות להתערב בתצהירו של קוגל. אגב, התצהיר הוגש לבסוף בנוסחו המקורי ללא התערבות.

היועץ הקודם יהודה וינשטיין והנוכחי אביחי מנדלבליט סירבו לפתוח בחקירה פלילית, והבוקר אישרו שופטי בג"ץ אורי שהם, חנן מלצר וג'ורג' קרא את עמדתם. הם דחו את הטענה שהיועץ מצוי בניגוד עניינים ולכן אינו יכול להחליט לפעול נגד הפרקליטות הכפופות לו. "האם היועץ המשפטי לממשלה, העומד בראש מערכת התביעה הכללית בישראל, לא יוכל לעולם לקבל החלטה לסגור או לפתוח בחקירה פלילית, הנוגעת לגורמים הכפופים לו?" שאל השופט שהם והשיב: "דעתי היא כי אין מקום להגיע לתוצאה גורפת זו, כפי שנטען על ידי העותרת. חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי יפעיל שיקול דעת ענייני ומקצועי, בבואו להחליט על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה לדין, גם אם מדובר בגורמים במשרדו הכפופים אליו".

ולגופו של עניין קבעו השופטים שטרם נקבעה נורמה מחייבת בהקשר להתערבות בתצהירים שמוגשים בידי אנשי מקצוע מטעם המדינה. "העותרת מבקשת כי תפתח חקירה פלילית", כתב שהם, "עוד טרם שנקבעה הנורמה הראויה בהקשר להתנהגותן. גישה זו היא בבחינת רתימת העגלה לפני הסוסים. אין כל היגיון בניהול חקירה פלילית עוד טרם שנקבע כי מדובר בהתנהגות בלתי נורמטיבית, עד כדי חשד לפלילים". השופט מלצר הדגיש: "סוגיית המותר והאסור לגבי הנכתב בתצהירים המוגשים מטעם גורמים המיוצגים על-ידי הפרקליטות בהליכים משפטיים שונים וכן ביחס למידת ההתערבות המורשית של המייצגים – טעונה עדיין הכרעה לעתיד".