אאא

השירות האזרחי של חרדים לא נכשל רק בעמידה ביעדי הגיוס שלו אלא גם בכל המטרות החברתיות והכלכליות שלו וכמעט אינו תורם לשילוב חרדים בכלכלה. זו המסקנה העולה ממחקר חדש של אסף מלחי, חוקר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

למחקר חשיבות רבה במיוחד משום שבמסגרת חוק הפטור מגיוס הנידון בימים אלה יש כוונה להאריך את תוקפו של השירות האזרחי החרדי ואף לקבוע לו יעדי שירות כמו לשירות הצבאי.

מלחי מגיע למסקנה ש"השירות האזרחי החרדי מביא יותר נזק כלכלי וחברתי מתועלת. זהו כלי מדיניות ריק מתוכן - שירות אזרחי כוזב וכושל בחלקו". המחקר מגלה שפחות מחצי מבוגרי השירות עובדים, והוא לא גרם כמעט ליציאה לעבודה של המשרתים. 80% מהעובדים ציינו כי הם מועסקים במשרות עם משכורות נמוכות.

מלחי הוא מהוותיקים בחוקרי הכלכלה החרדית והשינויים באורח החיים החרדי. בעבר ביצע מחקרים רבים עבור משרד הכלכלה, כולל בנושא השירות האזרחי החרדי. בעקבות הממצאים המכון קורא לבטל כליל את השירות האזרחי החרדי חוץ מזה שנעשה במסגרות חירום דוגמת מד"א ומסגרות ביטחוניות דוגמת המשטרה.

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה הח"כ לשעבר יוחנן פלסנר עמד בעבר בראש שתי ועדות לפתרון נושא שירות החרדים. לפני כעשור הוא עוד ראה בשירות האזרחי כלי רב־חשיבות לשילוב הגברים החרדים בחברה ובעבודה.

משרתים בקהילות חרדיות

הכישלון של השירות האזרחי - שם מיוחד לשירות לאומי של אוכלוסיות שלא מזדהות בהכרח עם המדינה, כלומר חרדים וערבים - בכל הקשור לעמידה ביעדי שירות החרדים הוא מוחץ.

ב־2011 עוד הצטרפו אליו 1,090 תלמידי ישיבות חרדים מול יעד של 1,200, כלומר עמידה ב־90% מהיעד. ב־2016 התגייסו 667 מתוך יעד של 2,000, כלומר 33%, וב־2017 נרשמה נפילה נוספת ל־533. לשם השוואה, הצבא עמד בשנת הגיוס 2016 ב־89% מהיעד.

הבדיקה של מלחי מגלה שהשירות האזרחי החרדי נכשל לא רק מספרית אלא גם בכל המטרות הכלכליות והחברתיות שלו. פחות ממחצית מהמשרתים בשירות האזרחי (48%) עבדו בתום השירות לעומת 42% מהם שעבדו גם לפני שירותם, כלומר חל שינוי מזערי. 63% מהבוגרים דיווחו שהשירות האזרחי לא סייע להם להתקבל לעבודה.

80% מהמשוחררים עובדים במשרות חינוך, בהוראה, במוסדות חרדיים, או בתור עובדי ייצור בלתי מקצועיים ולא בתעסוקה איכותית עם משכורות גבוהות. בין הגורמים לכך: 80% מהמסגרות שבהן שירתו הבוגרים היו בתוך הקהילה החרדית, ו־75% מהם התנדבו בתחומי הרווחה והחינוך הלא פורמלי לנוער חרדי. רק 16% שירתו במוסדות חירום והצלה כגון מד"א, משטרה וכיבוי אש. לפיכך הם לא רכשו כלים, מיומנויות וידע מספק האמורים לסייע להם להשתלב בשוק העבודה.

למעלה ממחצית מבוגרי השירות (55%) טענו שהשירות לא מספק נקודת זינוק טובה לשוק העבודה. 60% אמרו שסדנת ההכנה לשוק העבודה שעברו בשירות האזרחי לא סייעה להם.

ממצא חמור נוסף: "חלק מהמרואיינים ומהמשתתפים בקבוצות המיקוד ששירתו במוסדות חרדיים ציינו כי במרבית הזמן, כלל לא הגיעו בפועל לשירות והחתימו כרטיס טלפונית".

מלחי מציין עוד ש"ערך הכדאיות הכלכלית שבשירות האזרחי אינו מתממש כיוון שעלויות ההפעלה שלו גבוהות מאוד".

עלויות ההפעלה של המערכת כוללות תשלומים למשרתים, מנגנון בתוך רשות השירות הלאומי, עמותה מפעילה ומערכת בקרה.

מלחי מסביר את הכישלון המוחץ בין היתר בכך שאת השירות האזרחי החרדי מפעילה רק עמותה אחת בשם "חברים". לדבריו, העמותה "נכשלה מאז נבחרה בהגדלת מספר המשרתים והרחבת מסלולי השירות". הוא מציין ש"העמותה מקבלת תשלום מהמדינה עבור כל משרת. האינטרס ההדדי שלה ושל הרשות לשירות לאומי־אזרחי הוא להגדיל בכל מחיר את מספר המשרתים, גם במחיר של שירות כושל ולא תקין".

"עובדים בלי קומבינות"

ההמלצות של מלחי והמכון הישראלי לדמוקרטיה מרחיקות לכת: "לבטל באופן הדרגתי את האופציה להתנדב בשירות האזרחי במוסדות חרדיים של המגזר השלישי, שהוכחה ברובה ככישלון".

הם מציעים "לאפשר אך ורק שירות בגופים ביטחוניים וממשלתיים באמצעות העברת מערך הגיוס, הפיקוח והבקרה על המשרתים למערכת הביטחון וצה"ל או למשרד לביטחון פנים". מלחי קובע ש"רק באמצעים אלו ניתן יהיה לשקם את מסלול השירות האזרחי".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מנכ"ל רשות השירות הלאומי־אזרחי שר־שלום ג'רבי דוחה את ממצאי המחקר וטוען ש"80% מהמשרתים אצלנו עובדים או לומדים".

לדבריו, "זה צעד גדול מאוד. הם עובדים בלבן, בלי שירקעס ובלי קומבינות. נכון שבעבודות לא איכותיות, אבל גם הילדים שלנו עובדים בהתחלה בתחנות דלק ובסיעוד".

ג'רבי מסביר את הירידה הדרמטית במספר החרדים המצטרפים לשירות האזרחי בכך שהצבא משלם לחרדים סכום גבוה פי שלושה ובהורדה ל־24 של גיל הפטור לאברכים שמעליו מותר להם לעבוד. כתוצאה מכך הם מעדיפים להישאר בישיבה עד גיל זה.

מנהל עמותת השירות האזרחי חרדי "חברים" שימי גשייד אמר בתגובה שהמשרתים אצלו באים מהמיינסטרים החרדי "ולא מהשוליים כמו רבים מהמתגייסים לצבא. יש אצלנו ביקורות על המשרתים ומעקבים גלויים וסמויים". לדבריו, לא מעט משרתים נשלחו לצבא אחרי שנתפסו ברמאות.