אאא

השינוי בקצבאות בתחילת שנות ה-2000, בתקופתו של בנימין נתניהו כשר אוצר, הביא לגידול משמעותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של משפחות מרובות ילדים בהשוואה לכאלה עם 3-2 ילדים, כך עולה ממחקר שמפרסם היום בנק ישראל. עם זאת, הקיצוץ לא השפיע על שיעורי ההשתתפות בקרב אוכלוסיית החרדים והנשים הערביות.

ד"ר יובל מזר מחטיבת המחקר של בנק ישראל וד"ר יניב ריינגוורץ מאוניברסיטת חיפה בחנו את השפעת ההפחתה של קצבאות הילדים בישראל משנת 2003 על ההחלטה לצאת לעבוד בקרב האוכלוסיות השונות.

במחקר נמצא כי הפחתת הקצבאות הביאה לעלייה ביציאה לעבודה של 3.6% עבור נשים במשפחות מרובות ילדים ושל כ-2.3% בשיעור ההשתתפות של גברים מרובי ילדים. עוד נמצא שעיקר ההשפעה הייתה על משפחות מרובות ילדים ביישובים מוחלשים, וכן בעיקר עבור נשים או גברים מעוטי השכלה. מן הסתם, אלו הקבוצות שהפחתת הקצבאות הקטינה את הכנסתן בשיעור הגבוה ביותר.

החוקרים אומרים, כי שילובן של אוכלוסיית החרדים והנשים הערביות, נתפס על ידי המדינה והמוסדות הבינלאומיים כקריטי לשמירה על צמיחה של המשק הישראלי.

בנק ישראל ממליץ לממשלה, כי כאשר היא עושה שינויים גדולים במתן הקצבאות היא צריכה לקחת בחשבון את השפעתם על התמריצים לעבודה וממליצים לממשלה לבחון במיוחד להתנות סיוע כספי למשפחות שבגיל העבודה בתעסוקה (כמו מס הכנסה שלילי) שמאזן בין התמריץ לעבוד להפחתת העוני.