אאא

הליך פירוק לגיטימי או ניסיון פסול להשתלט על נכס - מהי הסיבה האמיתית להליך הפירוק נגד אגודת פועלי אגודת ישראל (פא”י)? לכל אורך הדרך טענה האגודה העותומאנית שמי שיזמה את הליך הפירוק נגדה מעוניינת למעשה להשתלט על שטח השייך לה, וחודשיים אחרי שהליך הפירוק יצא לדרך, מסתמן שזה בדיוק מה שהולך לקרות ואף אחד משומרי הסף לא מראה כוונה לעצור זאת.

חברת נזר ישראל, שביקשה והובילה את הפירוק של פא"י, עומדת להפוך למרוויחה הגדולה מההליך, כך מסתמן מההתרחשויות האחרונות בתיק. נזר ישראל, השייכת לחסידות גור, מנסה כבר מספר שנים לסכל את הליך הפינוי של המוסד החינוכי ישיבת אשר, שנמצא בשטח של פא”י בראשון לציון. שווי השטח כ־18 מיליון שקל, ופא”י פעלה משפטית להשיבו לידיה.

ביולי 2017 הגישה נזר ישראל בקשת פירוק נגד פא”י בטענה לליקויים בהתנהלותה. בעקבות זאת מינתה השופטת עירית וינברג נוטוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז את רו”ח עופר אלקלעי כחוקר, וזה הגיש דו”ח בו הצביע על ליקויי התנהלות, אך ללא אופי פלילי או חשד למעילה בכספים. כמו כן האגודה אינה סובלת מקשיים פיננסיים. הטענה העיקרית של החוקר היתה שהמזכ”ל חנוך ורדיגר ניהל את האגודה כפי שמנהלים גוף עסקי, ולא גוף בעל פעילות ציבורית ומטרות ציבוריות.

לכאורה, הסכסוך בין נזר ישראל לפא”י על הקרקע בראשון לציון היה צריך להיות מוכרע בפני השופט אשר יקואל מבית משפט השלום בראשון לציון, שבפניו התבררה תביעת פא”י שהוגשה לפני ארבע שנים וחצי ועומדת כיום בפני פסק דין. אלא שנזר ישראל, שניסתה לעכב את ההכרעה עד שתידון בקשת הפירוק, פועלת כעת נמרצות - גם לאחר שהליך הפירוק החל - להמשיך באותו קו ולמנוע מתן פסק דין בתיק זה.

נזר ישראל, המיוצגת בידי עו”ד רון דרור, פנתה לאחרונה לשופט יקואל ודרשה שלא ייתן פסק דין עד שתוכרע בקשה שהוגשה למינוי מגשר. השופט העביר את ההודעה הזו לידיעת פא”י, אולם זו לא יכולה להגיב ולהתנגד מהסיבה הפשוטה שעורכי הדין שלה פוטרו בידי המנהלים המיוחדים שמונו לה, שאול קוטלר ובניהו לאבל. אם התיק יעבור לגישור, קוטלר ולאבל יהיו אלו שיקבלו החלטות בשם האגודה ויהיו מוסמכים לוותר בשמה על פינוי הנכס.

כמו כן לפני כחודש פנתה נזר ישראל לשופטת וינברג נוטוביץ וטענה כי בפועל התביעה בבית משפט השלום לא עומדת בפני פסק דין כי בכוונתה לדרוש לנהל "הליך שלם של הגשת ראיות נוספות וחקירות". זאת אף שהגשת הסיכומים הושלמה כבר לפני למעלה משנה.

נאסר ייצוג עצמאי

באופן מפתיע נראה שאף לא אחד משומרי הסף - הכנ"ר, רשם ההקדשות או בית המשפט - מתכוון לעצור את המהלך או להשמיע ביקורת על כך שצד שלישי פועל לפרק אגודה והופך לנהנה העיקרי מפירוקה. יתרה מכך, בשבועות האחרונים אסרה וינברג נוטוביץ על האגודה לשכור לעצמה ייצוג משפטי, כך שהגורם היחיד שעוד היה יכול להשמיע קול התנגדות למהלכים הושתק לחלוטין.

בהחלטתה כתבה השופטת שאין לאפשר ייצוג עצמאי לאגודת פא"י, וכל סמכויות הניהול של האגודה והגופים הקשורים אליה הועברו למנהלים המיוחדים שמינתה, ולפיכך "מצאתי לקבוע כי אין בידי האגודה והגופים הקשורים להגיב תגובות או בקשות באופן עצמאי או להתקשר עם עורך דין שייצגם". השופטת הוסיפה כי "עם זאת מובהר שאין בהחלטה זו כדי למנוע הגשת תגובות/ בקשות על ידי מי שהיה בעל תפקיד באגודה או בגופים הקשורים, תוך קבלת ייצוג על חשבונו".

למרות הניסיונות של פא”י לקדם מינוי של חשב מלווה במקום הליך דרסטי של פירוק, החליטה השופטת להורות על פירוקה. עד היום לא התקיים דיון משפטי בממצאיו של אלקלעי ולא נקבעו ממצאים שיפוטיים בעניין. עם זאת, שעות אחרי שנכנסו לתפקידם המנהלים המיוחדים, אחת הפעולות הראשונות שלהם היתה לפטר את ורדיגר ולסלקו ממשרדי האגודה.

כפי שפורסם ב”כלכליסט”, יומיים לאחר מינויים ביקשו קוטלר ולאבל מנוטוביץ להעביר את סוגיית פינוי הישיבה לגישור בפני שופט בדימוס. הבקשה התמוהה הובילה אפילו את הכנ”ר לבקש לקבל הסברים.

אבל בינתיים חלפו חודשיים ימים ובפועל עוכב מתן פסק הדין.

במרץ 2018, כמה חודשים לפני צו הפירוק, דחה בית המשפט העליון בקשה דומה של נזר ישראל וסירב לעכב את תיק הפינוי. השופט נעם סולברג ציין כטעם מרכזי לכך את השלב בו מצוי ההליך. הוא הסביר שמדובר בהליך שנפתח לפני זמן רב, והצדדים ממתינים למתן פסק דין, וציין שאין להתעלם מזכותה של פא”י והחברה־הבת שלה שבית המשפט יכריע בתביעתה.

קוטלר ולאבל מצדם הסתפקו במסמך הבהרות קצר בן שישה סעיפים, ובו טענו כי ככל שההכרעה תהיה לטובת האגודה, מוצדק לקיים “מהלך גישורי העשוי לנטרל את חבית חומר הנפץ, ויש מקום לאפשר מהלך הסכמי בטרם יינתן פסק דין”.

כמה זה עולה לאגודה?

כעת אין איש מטעם פא”י שיכול להביע עמדה אחרת. האגודה ניסתה לקבל היתר להמשיך לשכור ייצוג משפטי, אך קוטלר ולאבל התנגדו בטענה שהם הסמכות הבלעדית, והם לא הסמיכו ולא פנו למשרד מהולל כדי שייצג את האגודה. להפך, הם הודיעו בכתב למשרד מהולל מיד עם מינויים כי הוא חדל מלייצג את האגודה וכל גוף קשור.

השניים הוסיפו כי הבקשה לקבל ייצוג משפטי נפרד היא למעשה "הבעת אי אמון בבית המשפט, שהרי המנהלים המיוחדים הינם זרועו הארוכה והם מפוקחים על ידו".

בהמשך השניים תקפו את השכר ששולם לוורדיגר בטענה כי בשנים 2015-2016 היתה עלות שכרו 1.1 מיליון שקל בשנה, כ־45 אלף שקל לחודש. יהיה מעניין לבחון בהמשך התיק את עלויות השכר של המנהלים המיוחדים, על כל צוותיהם ואנשי המקצוע שהם מעסיקים. בינתיים השופטת אישרה לשניים לשכור רואי חשבון בעלות 47 אלף שקל לחודש לפני מע"מ.

השבוע אמור רשם ההקדשות להגיש עמדה בקשר לעיכוב פסק הדין, ואז תתקבל החלטת השופטת.