אאא

שר האוצר משה כחלון והשר לביטחון פנים גלעד ארדן סיכמו היום (ג') על המתווה להגדלת המשכורות של השוטרים וסוהרים בכ-7% שיעלה למשלמי המסים 1.2 מיליארד שקל בשנה.

התוספת תינתן בעקבות החלטת הממשלה משנות ה-70 לפיה יוצמדו התוספות של השוטרים והסוהרים לזה של אנשי הקבע. כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" מתווה העלאה קובע כי התשלום רטרואקטיבית ייפרס עד שנת 2034 על פני 15 שנה, כ-500 מיליון שקל בשנה בממוצע, שיתווספו לתוספת השנתית של 700 מיליון שקל. בשנים הראשונות העלויות יהיו נמוכות יותר ויעלו עם הזמן, כך שלמעשה משית כחלון את העלויות הגבוהות על הממשלות הבאות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וכחלון נדרשו לקבל החלטה - האם לבטל את ההצמדה של השוטרים והסוהרים לאנשי הקבע או לחילופים לתקצב את אותם שבעה מיליארדי השקלים על חשבון בשאר הציבור. זאת לאחר שהמדינה הפסידה בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בנושא, והדרגים המקצועיים במשרד ראש הממשלה והאוצר ביקשו לערער על כך לעליון. בעקבות לחצים עזים שהופעלו על נתניהו וכחלון, ואווירת הבחירות שבאוויר, אלו שלחו בסופו של דבר את האוצר לקיים משא ומתן עם השוטרים לגבי התשלום עבורם.

הערב התקיימה פגישה במשטרת נתניה בהשתתפות שר האוצר וסגן השר, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, ראש אגף כוח אדם ניצב גילה גזיאל ומנכ"ל המשרד לבטחון פנים צ'יקו אדרי בה סוכמו פרטי ההסכם בכפוף לאישור הממשלה והסכמת הארגונים. לפי גורמים בממשלה הדרגים הפוליטיים, רגע לפני הבחירות, לא שיתפו את הדרגים המקצועיים בגיבוש המתווה הסופי.

משמעות הדבר היא קיצוץ בתקציבי יתר המשרדים בהיקף של כ- 1.2 מיליארד שקל. בכך למעשה כחלון לא קיבל את העמדה המקצועית של משרדו שסבר כי אין לשלם לשוטרים ולסוהרים תוספת לשכר עבור סעיף "העדר ביטחון תעסוקתי" שכן בפועל עובדים אלו נהנים מיציבות תעסקותית כמו כלל המגזר הציבורי, בשונה מאנשי בקבע.

בנוסף, תידרש הממשלה לבטל את הערעור שהגישה לעליון על החלטת בית הדין הארצי לעבודה להעניק את אותה תוספת לאנשי השב"כ והמוסד (וכמובן לא להגיש ערעור על החלטה דומה עבור השוטרים והסוהרים).