דניאלי זוננפלד ע"ה (מימין) עם ילדים חולי סרטן
דניאלי זוננפלד ע"ה (מימין) עם ילדים חולי סרטן (צילום: באדיבות המצלם)

בדרך כלל כשמעלים זכרונות על מישהו יקר שכבר איננו, עושים את זה ביום בו הוא עזב את העולם, שנאלץ להתמודד עם האובדן הגדול.

לפני 24 שנים ירדה נשמה גדולה לעולם, נשמה אותה הכרתי רק אחרי שעזבה את הגוף ונשארה נשמה נטו. לא רק אני הכרתי אותה אחרי לכתה, אלא עם שלם שנחשף לעוצמות נדירות שהיו טמונות בילדה שעזבה את העולם כילדה.

כשהשמועה על לכתה הגיעה למחלקה בשניידר, אמר אחד הילדים שימי הילדות שלו עברו עליו בעיקר במלחמה מול המוות, כי עכשיו הוא כבר לא מפחד מהמוות. "דניאלי פתחה גן עדן למעלה".

ב2014 דניאלי שאת חייה הקצרים והמלאים העבירה לרוב במחלקות הקשות של בית החולים שניידר, שם שימחה, עודדה והפיחה חיים בילדים הקטנים שטעם חטא אמנם לא הספיקו לטעום, אך את טעמו המר של המוות ואת טעם המלחמה על הזכות לחיות טעמו ועוד איך. בשנה ההיא, ימים ספורים לפני יום הולדתה, איבד עם ישראל את מקס, יהודי צעיר, חייל צה"ל שהוכרע בקרב השני עם מחלת הסרטן. דניאלי שליוותה אותו בימים הקשים שלו מיאנה להתנחם על לכתו של הבחור שזה עתה התגייס ולא זכה לצבא ההגנה שיגן עליו מפני המחלה הארורה.

לאחר לכתה גילו הוריה שיחיו כי דניאלי היתה עולה לעיתים תכופות לקברו שבבאר שבע מתוך ידיעה כי אין אף אדם אחר שיעשה זאת. אמו של מקס שעלתה יחד איתו לארץ המירה את דתה, וקרובי משפחה אין.

הוריה, שמתוך אהבה ורצון להמשיך את חייה של דניאלי ניסו לברר היכן קברו של מקס, אך בכל בתי הקברות בבאר שבע לא נמצא קבר התואם את הפרטים שבידיהם.

האמא התנצרה.

מישהו הבין כי יתכן ומקס, החייל היהודי טמון בבית הקברות הנוצרי בעיר והציע ללכת לבדוק את העניין.

בכניסה לבית הקברות ישב לו השומר, וכשראה בני משפחה בעלי חזות יהודית הוא ניגש אליהם וחשב להעמיד אותם על טעותם, אך הם הראו לו תמונה של דניאלי ושאלו אותו אם הוא מכיר אותה.

כן, היא תמיד היתה מגיעה לכאן עם ספר קטן ואבנים, אמרתי לה, לכאן מגיעים עם פרחים אבל היא התעקשה.

ואכן, מצבה קטנה בפאתי בית הקברות הנוצרי בבאר שבע נשאה את שמו של מקסים ז"ל, ועליה אבנים קטנות שהשאירה בפעם האחרונה שהיתה שם דניאלי בת הלב האין סופי.

יום הולדתה הוא יום שמח, יום בו העולם זכה בנשמה שתאיר ותגדיר מחדש חסד אמיתי מהו.

את העולם דניאלי עזבה בחטף ימים ספורים אחרי שחגגה יום הולדת 20, אך משפחתה המיוחדת ממשיכה את חייה על ידי הפצת האור המיוחד שלה בכל מקום בעולם.

ר' משה שפירא זצ"ל שמילותיו היו מזוקקות ומדויקות לאמת הצרופה ספד לדניאלי ע"ה בכאב של אבא ששכל בת בעצמו. בדברי ההספד הוא אמר בין יתר הדברים כי "כל מי שהכיר את דניאלי, כל מי שנחשף לדמותה הפך להיות אדם טוב יותר"

על אף גילה הצעיר ומעשיה הטובים שנעשו תמיד הרחק מאור הזרקורים הצליחה דניאלי לבנות את צורת האדם השלמה, זאת שמשפיעה ומשנה כל אדם שבא במגע עם דמותה הקורנת.

החיוך שלך דניאלי חקוק בזכרון ויישאר קיים לנצח, תעשי שגם כל אוהבייך ואהובייך יצליחו לחייך על אף חסרונך היומיומי.

יום הולדת שמח, דניאלי ❤