אאא

להילה ויזל יש חזון של ציבור חרדי רזה הרבה יותר, והרבה יותר פעיל גופנית.

ויזל, דוקטורנטית חרדית לסיעוד, קיבלה השבוע מנשיא המדינה רובי ריבלין מלגת הצטיינות בגובה 150 אלף שקל לעבודת הדוקטורט שלה. בעבודה היא בודקת את הקשר בין אורח החיים של קהילות חרדיות לבין השמנה, והבעיות האורתופדיות הנלוות אליה: החלפת מפרקים בברכיים וכאבי גב תחתון.

ויזל (31) אם לארבעה ותושבת בני ברק, עושה את הדוקטורט שלה בחוג לסיעוד של אוניברסיטת חיפה, בהנחיית פרופ' מיכל גרנות. רוב המסלול האקדמי שלה הועבר בלימודים בהפרדה בין גברים לנשים. לדבריה, אפילו כשהגיעה לאוניברסיטת חיפה לצורך סיום התואר השני ולדוקטורט, הדבר בוצע במידה רבה בהפרדה, כי בסיעוד כמעט ואין סטודנטים גברים.

כיום מלמדת ויזל במכללת מבח"ר החרדית בבני ברק, שמשמשת כפלטפורמה למסלולי לימוד של מוסדות אקדמאים אחרים, וכל הלימודים בה מבוצעים בהפרדה.

קיימת ביקורת קשה על הנזק שההפרדה בין גברים לנשים עושה לאקדמיה.

"חלקים ניכרים מהאוכלוסייה החרדית שמגיעה היום לאקדמיה מגיעה מקהילות שלעולם לא ילכו ללמוד בסביבה מעורבת. גם לימודי התואר לסיעוד תפסו תאוצה בחברה החרדית רק אחרי שראו שההתנהלות והלימודים מתנהלים לפי אורח חיים חרדיים. אחרי שנפתחו מסלולים חדשים שמותאמים חברתית לחברה החרדית נוצרה יותר פתיחות ללימודים אקדמאים.

"זו לא רק ההפרדה אלא גם דברים כמו אופי התמונות בחומר הלימוד ושפה נקייה. אבל שלא ישתמע מזה שאני בעד לימודים אקדמאים, כל אחת שתלך לפי רבותיה. אני שומעת לדעת תורה והולכת עם רב צמוד שדוחף אותי לעשות את מה שאני עושה".

בעבר ניסתה המועצה להשכלה גבוהה לפתח לימודים לחרדים באוניברסיטאות או בקמפוסים סמוכים להן במקום במכללות חרדיות באזורי מגורים חרדיים, אך היוזמה נכשלה והעלייה במספר הסטודנטים החרדיים נבלמה. "לימודים בתוך האוניברסיטה פוגעים בנגישות האקדמיה לחרדים, כי גם אם הכיתה עצמה היא בהפרדה, הסביבה עצמה מעורבת ולא מבוצעת במרחב הגיאוגרפי של החברה החרדית", טוענת ויזל. "יש ביקוש עצום למכללות חרדיות כי החברה לא רואה בהן פגיעה בצביון החרדי".

את אחות במקצועך ועבדת כאחות. אחיות עובדות בסביבה מעורבת - למה הן לא יכולות ללמוד בסביבה מעורבת?

"יש הבדל עצום בין לעבוד יחד ובין ללמוד יחד. בעבודה את עסוקה בעבודה ואז הולכת הביתה. לימודים עם גברים במשך ארבע שנים כרוכות בחברויות ואינטרקציה חברתית בכיתה".

איך המשפחה והחברות רואות את הקריירה האקדמית שלך?

"הדעות מאוד חלוקות. בעלי, שהוא אברך ולומד רוב היום, מאוד גאה בי ומעודד. זה חשוב למשפחה ומקנה לי גאווה וסיפוק. האם בכל החברה החרדית זה כך? לא, יש כאלה שלא יבינו את המשמעות".

יש שיבינו ועדיין יבקרו?

"פחות, אבל אני לא תולה את ההישגים שלי על נס. הסוגיות העיקריות בחברה שלנו הן לימוד תורה וגמילות חסדים. גם כשפרסמתי את המחקר הראשון שלי זה היה נחמד, אבל זה לא במרכז העשייה".

היעדר ההפרדה בולם את חלום הרפואה

בישראל כמעט ואין רופאים מהחברה החרדית, והבודדים שעוסקים במקצוע הם בעיקר עולים. לדברי ויזל, היא היתה רוצה להיות רופאה: "אם היתה מסגרת נפרדת (לימודים בהפרדה - ש"א) הייתי הולכת לשם", היא אומרת. "אם יפתחו מסגרות לימוד לרפואה בהפרדה ייתכן שתהיה נהירה של חרדים. האפשרות שאלך ללמוד רפואה עלתה לדיון בעבר, אבל במסגרות הנוכחיות ונטולות ההפרדה זה לא קורה".

למרות שאת כבר נשואה עם ארבעה ילדים?

"למרות שאני נשואה עם ארבעה ילדים. ללמוד ארבע שנים במסגרת חילונית נראה לי פחות מתאים, אלו אינטרקציות חברתיות. לא אקריב את אורח חיי לטובת השאיפה להיות רופאה. הייתי רוצה שיהיו גם תארים מתקדמים בפסיכולוגיה בהתאמה לחברה החרדית".

את רואה דרך ללמד תיאוריות פסיכולוגיות בהתאמה לחרדים?

"בסיעוד לומדים גם פרויד, הכל שאלה של הנגשה: האם זה רק חלק ממה שלומדים, או שמלמדים שזה העיקר והדרך היחידה לנהוג לפיה".

נשים חרדיות בהייטק מוכנות לחיתוך של 50% בשכר כדי לעבוד בישוב חרדי במקום בסביבה מעורבת, את מסוגלת להבין את זה?

"בסיעוד כולם עובדים עם כולם, אבל האחות לא יושבת במשך שמונה שעות עם הרופא בחדר, זו לא אינטרקציה חברתית. יש נשים שמרגישות שהן יאבדו מערכי החברה שלהן אם יעבדו במעורב במשך שמונה שעות ביום. אם הן בוחרות בשכר נמוך יותר, כל עוד זה נובע מבחירה שלהן אני בעד. כל אחת בסופו של דבר תחליט לפי רבותיה, איש באמונתו יחיה".

מתבגרים חרדים נרדמים בקלות

ויזל, שמשתייכת לזרם הליטאי האשכנזי, נולדה במועצה המקומית החרדית רכסים בעמק זבולון ולמדה בבית הספר החרדי בית יעקב בחיפה, שבו עשתה בגרות מלאה. היא למדה סיעוד במסלול לא אקדמי בבית החולים לניאדו שבו גם עבדה, והמשיכה במסלול אקדמי של אוניברסיטת חיפה במכללה החרדית מבח"ר בבני ברק, לשם עברה עם בעלה לאחר נישואיהם. עבודת המאסטר שלה עסקה בהבדלים בין הרגלי השינה של מתבגרים חילונים וחרדים.

"מצאנו שזמן ההירדמות של מתבגרים חרדים הרבה יותר קצר", היא מגלה. "הסיבה שמצאנו לכך היא טקס השינה של קריאת שמע שעל המיטה. היה מדהים לראות את ההשפעה התרבותית. הבדל נוסף הוא שנערים חרדים הולכים לישון מוקדם יחסית וקמים מוקדם, וזה לא גורם להם למצבי רוח ולישנוניות. אנחנו מבצעים עכשיו פעימה שנייה של המחקר כדי לבדוק עד כמה הסמארטפונים פופולריים בקרב המתבגרים החרדיים ועד כמה זה משפיע על השינה שלהם, שהיא חלק מהבריאות".

לך עצמך יש סמארטפון?

"יש לי סמארטפון אבל רק לצורכי עבודה. הסמארטפונים שלנו מסוננים וכשרים, ויש בהם גישה רק לאפליקציות מובנות כמו ווטסאפ ו־waze - דברים שצריך לפרנסה. הילדים שלי לא רואים אותי עם הסמארטפון, כשאני עם הילדים אני אמא במשרה מלאה".

אף שיש מחקר רב על החברה החרדית לטענת ויזל חסר מידע בנושאי בריאות. "יש מחקרים מעטים בנושא והם בעיקר עוסקים בפריון ובבריאות הנפש", היא אומרת. "אין מחקר שבודק קהילות ספציפיות, בוחן את הניואנסים התרבותיים בקהילות שונות ושואל איך אפשר לקדם את המודעות לבריאות בהן בלי לפגוע בצביון הקהילה. אני בטוה שעם כלים מתאימים אפשר לצמצם את אי השוויוניות".

למה את מתכוונת בביטוי "אי השוויוניות"?

"נשים חרדיות עושות פחות בדיקות ממוגרפיה, אני לא יודעת למה. אני מניחה שאם היו מעבירים להן את המידע בצורה מתאימה ייתכן שהיתה עלייה".

זה לא מתפקידה של התקשורת החרדית, שממעטת לעסוק בנושא מטעמי צניעות?

"אני בטוחה שלמי שנחשף יותר למדיה יש מודעות גבוהה יותר לבריאות. אני מדברת על קהל שאין לו שום חשיפה, שמגיע לרופא וצריך לקבל שם את המידע מונגש לאורח החיים שלו. זה נכון גם להרגלי תזונה נכונה, פעילות גופנית וחיסונים. בחברה החרדית יש הערכה גבוהה למה שאומר הרופא, וזה צריך להגיע משם".

תני דוגמה לסוג כזה של התאמה תרבותית.

"יש נשים שלא מעוניינות להגיע לבדיקת ממוגרפיה בבית החולים מעייני הישועה בשעות שכל בני ברק נמצאת שם. מרגע שביה"ח התאים את השעות ומאפשר לנשים להגיע בשעות הערב, היתה עלייה בבדיקות".

במה יתמקד הדוקטורט שלך?

"הסקר החברתי האחרון של הלמ"ס הראה שהאוכלוסייה החרדית שמנה בהרבה מהאוכלוסייה החילונית. אני בוחנת את הקשר בין השמנה לכאבים כרוניים בגב התחתון ושחיקת סחוס בברכיים. אורח החיים החרדי כולל ישיבה מרובה כי רבים בקרב הציבור לומדים תורה. קיימת גם בעיה של תזונה לא נכונה שייתכן שנובעת ממצב סוציו־אקונומי נמוך או חוסר מודעות. לכל קהילה יש את הניואנסים שלה, והמחקר יבדוק אם יש הבדל בין הקהילות מבחינת בריאות".

איזה סוג של הבדלים את מצפה לראות?

"ראיינתי לדוגמה אישה שעושה פעילות גופנית וסובלת מבעיות בברכיים. דיברנו על בעלה והיא אמרה שגם לו יש בעיית השמנה. שאלתי אם אפשר לשכנע גם אותו לעשות פעילות גופנית והיא השיבה שלא מקובל בקהילה שלהם שגברים יעשו ספורט. יש קהילות שמקובל בהן לצאת להליכות ויש כאלו שפחות. אם רוצים לפעול לשינוי צריך לקבל את ברכת הרבנים, מרגע שנגייס את הרב למשימה יהיה קל יותר. צריך גם לדאוג לפעילות משולבת עם העיריות החרדיות כדי לעודד מסלולי הליכה".

לטעמך חשוב שחוקר של הקהילה החרדית יהיה חרדי?

"חוקר, גם אם הוא מגיע מתוך הציבור שאותו הוא חוקר, צריך להיות אובייקטיבי ולהשתמש בכלים מחקריים. אבל אנשים מזדהים עם אנשים כמוהם. כשהייתי אחות בשבתות עבדתי במיון ילדים, ותמיד כשעלתה שאלה מה מותר או אסור לעשות, להורים החרדים היה הרבה יותר נוח לפנות אלי החרדית מאשר אל הרופא. היה מקרה שהגיע ילד עם הפרעת קצב לב שהצוות רצה להעביר לבית חולים אחר. ההורים שאלו אותי עד כמה זה חשוב, אבל כמובן שאני לא הסמכות והפניתי אותם לרב של בית החולים שתמיד התחשב בעמדת הרופאים. אבל להורים היה נוח לפנות אלי. חצי שעה לאחר מכן הילד היה בביה"ח שניידר".

נראה שמאד חשוב לך לא לבקר את החברה החרדית. התבגרות של חברה לא מחייבת ביקורת פנימית?

"ודאי שכן, המחקר יכלול גם ביקורת. יש דברים טובים וטובים פחות. לפני שהתחלתי במחקר התייעצתי עם הרב אם אני יכולה להתחיל את הדוקטורט במידה ותהיה ביקורת. הוא אמר שברור, כל עוד המטרה טובה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מה אפשר לעשות במקרה של מגזרים שלא רוצים להתחסן, כמו במקרה של חצבת?

"יש קבוצות חרדיות שלא מבצעות חיסונים, אבל אני לא בטוחה שזה מתוך אידיאולוגיה. ייתכן שזה טרנד שבו אדם מספר שיש לו חמישה ילדים ולא קרה להם דבר אז למה צריך להתחסן. זו בעיה שאפשר לפתור עם הסברה נכונה וגיוס של הציווי 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. הרבנים הוציאו הוראה להתחסן נגד חצבת וחיסנתי המון אנשים נגד המחלה".

הסמינר בחיפה שבו למדה ויזל העניק לה יתרון נדיר על פני מוסדות באזורים חרדיים יותר: בגרות מלאה ולא הסתפקות בבחינות סולד שמקובלות בסמינרים החרדיים, בין היתר כדי להקשות על הבוגרות לפנות לאקדמיה. חרדים שפנו לקריירה כמו ויזל נדרשים להתמודד עם השאלה האם ישלחו את ילדיהם ללימודי ליב"ה כדי שיהיה להם קל יותר להשתלב בחברה. אצל ויזל התשובה חלוקה.

"הבנים לא לומדים ליב"ה, הבנות ילמדו בעזרת השם", היא אומרת. "אני רוצה לשלוח את הבנים לחוגי אנגלית. בבני ברק יש חוגים רבים ללימודי אנגלית, מתמטיקה ואלקטרוניקה".

החוגים יספיקו להשלמת החסר?

"החוגים יעניקו להם בסיס של אנגלית. אני ממש נלחמת עם בני בן ה־10 וחצי שילך לחוג אנגלית, מבחינתו הוא לא צריך את זה ומתנגד בתוקף".