עולם החסידות בארץ ישראל • הפרק השני
(צילום: מרים אלסטר, יונתן זינדל ושלומי כהן - פלאש 90)

עולם החסידות - בישראל • פרויקט 'כיכר השבת': בפרק השני של הפרויקט נביא בפניכם את המספרים, ההנהגות, קוד הלבוש והאירועים המרכזיים בחסידויות הבינוניות ומעלה, שמספרם נע בין 1,000 ל-3,000 בתי אב.

חצר הקודש צאנז

מספר בתי אב בישראל: כ-3,000

חסידות 'צאנז' נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה"דברי חיים" זצוק"ל, שהיה תלמידו המובהק של רבי נפתלי צבי מרופשיץ.

לאחר השואה הקים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל את קריית צאנז בעיר נתניה, שם משמש כיום בנו רבי צבי אלימלך הלברשטאם, שליט"א כרבי מ'צאנז'.

האדמו"ר מ'צאנז' חבר במועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל'.

האדמו''ר מצאנז (צילום: יונתן זינדל - פלאש 90)
האדמו"ר מצאנז (צילום: יונתן זינדל - פלאש 90)

המיקום המרכזי בו מתגוררים החסידים הוא בעיר נתניה שם הקימו החסידים את משכנם המרכזי הכולל בין היתר תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גבוהה.

בנוסף, החסידים, בעיקר דור הצעירים שבהם, עברו להתגורר בערים ירושלים, בני ברק, אלעד, אשדוד, בית שמש, ביתר עילית, צפת, חיפה וטבריה. בחלק מהערים הקימו החסידים תלמודי תורה, ישיבות וכוללים לאברכים.

משפחתו של האדמו"ר: בניו של הרבי, הרב יחזקאל שרגא ברוך הלברשטאם, משמש כרב הצעיר של קרית צאנז בעיר נתניה; הרב יוסף משה דוב הלברשטאם, משמש כראש ישיבות צאנז בארה"ק; הרב אברהם הלברשטאם, שמכהן בתפקיד 'המשפיע' בישיבת צאנז; הרב מאיר משולם הלברשטאם, מראשי הכולל בקרית צאנז בעיר נתניה.

הנהגות וקוד הלבוש

הלבוש ב'צאנז' הוא חסידי כללי בימות החול, ובשבתות וימי חג לובשים החסידים שטריימל וגרביים לבנות, כנהוג בחצרות חסידים.

ב'צאנז' שמים דגש מיוחד על לימוד התורה יותר משאר מנהגים.

אירועים בולטים בחסידות: "העפיל טיש" - תפוח טיש

אירוע מרכזי מאד ב'צאנז' הוא טיש נעילת החג המתקיים במוצאי שמחת תורה, בו נוהג הרבי לזרוק 26 תפוחים לאלפי החסידים כפי שהיה מקובל בקרב אבותיו. בקרב החסידים מסתובבים סיפורי ישועה רבים על אלו שזוכים לתפוס תפוח מידיו של הרבי.

אירוע מכונן נוסף בצאנז הוא מעמד חלוקת תעודות, במהלכו מחלק האדמו"ר תעודות הוקרה לבחורי החסידות שנבחנו על בין 600 ל-1000 דפי הש"ס, כאשר בכל שנה יש מי שמפתיע ומסיים את כל הש"ס.

האירוע המיוחד מתקיים ביומא דהילולא של מייסד החסידות הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע וכן בהילולא של הרבי הקודם הרה"ק השפע חיים מצאנז זי"ע.

חצר הקודש קרלין סטולין

מספר בתי אב: כ-3,000

חסידי 'קרלין סטולין' בארץ מתגוררים בערים ירושלים, ביתר עילית, מודיעין עילית, בני ברק, טבריה וצפת.

מקום מגוריו של הרבי ב-20 שנה האחרונות הוא ביישוב הקרוב לירושלים גבעת זאב, שם גרים איתו כ-170 משפחות.

לקרלין יש כ-14 בתי כנסת, 4 ישיבות קטנות, 2 ישיבות גדולות, תלמודי תורה ובתי ספר וסמינרים לבנות.

כשהחל גל העלייה לאחר קריסת ברית המועצות בשנת 1991 שלח הרבי מקרלין שליחים כדי להביא לישראל נערים ונערות יהודים ולקרבם לשמירת מצוות. הוא הקים להם בישראל מוסדות "לציון ברינה" - לבנים ו"בת ציון" - לבנות.

בעיר קייב שבאוקראינה פתח הרבי את מוסדות 'יד ישראל' בנשיאותו.

האדמו''ר מקרלין סטולין (צילום: שלומי כהן)
האדמו"ר מקרלין סטולין (צילום: שלומי כהן)

מנהגים וקוד הלבוש

בחסידות נוהגים להתפלל בקול רם ובהתלהבות כפי שהיה נהוג אצל אדמו"רי 'קרלין' לאורך כל השנים, מאז היווסדה של החסידות.

עוד נוהגים בקרלין לשים דגש מיוחד על לימוד תורה ברציפות ועל ניצול הזמן לצורך רוחני. בשיחותיו מקפיד הרבי להזכיר לחסידים את עניין 'אהבת חברים' בו צריך כל חסיד לדאוג לחברו ולעזור לו בשעת צרה.

מבחינת הלבוש, בקרלין, חלק גדול מהחסידים שמקורם במשפחות ירושלמיות וותיקות, ממשיכים במסורת הלבוש הירושלמי, החלק הנוסף שמקורו בארה"ב, לובש לבוש אמריקאי.

אירועים מיוחדים בחסידות

בתאריך כ"א בכסלו חל יום ההילולה של מייסד החסידות בארה"ק וסבו של האדמו"ר, רבי יוחנן מקרלין זצוק"ל הטמון בבית העלמין בעיר טבריה. אלפי החסידים עולים לציונו, והרבי אף עורך שם את 'טיש' ה'ייארצייט'.

בקרלין חשים קירבה מיוחדת לעיר טבריה, מה שהביא את הרבי להקים בעיר קהילה ומוסדות תוססים, המונה כ-250 משפחות.

אירוע נוסף המתקיים כמידי שנה הוא ההדלקה המסורתית של חסידי קרלין בל"ג בעומר במירון, סמוך לציונו של הרשב"י, הדלקה בה משתתפים אלפים רבים.

אירוע מרכזי נוסף הוא שמחת בית השואבה שנערך מידי ערב בחול המועד סוכות בו משתתפים אלפים רבים מהציבור הכללי.

חצר הקודש באיאן

מספר בתי אב: כ-1,900

החסידות נוסדה ע"י רבי מרדכי שלמה פרידמן שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק" זצוק"ל, שנפטר בשנת תשל"א. נכדו, הרב רבי נחום דב, שהוא בנו של רבי מנחם מנדל ברייאר, בן לבתו של ר' מרדכי שלמה זצ"ל, סומן כיורש.

הרבי עלה לארץ ולמד תקופה קצרה בישיבת ההסדר הר עציון, ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות. לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת תשמ"ה.

האדמו"ר הוא אחד מחברי מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל'.

עיקר החסידים מתגוררים בירושלים, שם ממוקם בית הכנסת המרכזי של החסידות, ושם גם מקום מגוריו של האדמו"ר.

בביתר-עילית, מתגוררים כ-600 בתי אב, שם הוקמו 8 בתי כנסת, 2 תלמודי תורה, וישיבה קטנה. בנוסף, מתגוררים החסידים בערים בית שמש, קרית גת, מודיעין עילית, בני ברק, אלעד וצפת, שם הקימו מוסדות לתפארת.

האדמו''ר מבאיאן (צילום: שלומי כהן - פלאש 90)
האדמו"ר מבאיאן (צילום: שלומי כהן - פלאש 90)

הנהגות וקוד הלבוש

מבחינת הלבוש, היות ומרבית החסידים בארץ ישראל מוצאם מבני היישוב הישן, חלק גדול מהחסידים שימר את הלבוש השבתי הירושלמי. לעומת זאת בימות החול לובשים החסידים את הלבוש החסידי הרגיל.

בחסידות באיאן ישנו דגש מיוחד על אחווה בין החסידים, ובעקבות זאת נהוג בחסידות לפתוח בתי כנסת רבים (המכונים "קלויז"), כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים.

אירועים מרכזיים

אחד האירועים המרכזיים בחסידות מתקיים כמידי שנה בל"ג בעומר, אז מגיע האדמו"ר לקבר הרשב"י במירון כדי לממש את זכות ההדלקה המסורתית של המדורה הראשונה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, זכות השמורה לאדמו"רי באיאן לאורך השנים.

הרבי מבאיאן עורך 'טיש' בדרך כלל בשבת מברכים בלבד או בשבתות מיוחדות כדוגמת שבת ראש חודש או שבת ל"ג בעומר יחד עם חסידיו במירון.

חצר הקודש סלונים

מספר בתי אב: כ-1,700

מרכז החסידות היא בירושלים, שם ממוקם בית הכנסת המרכזי של החסידות, מול ביתו של הרבי. בסמוך לבית הכנסת הוקמה הישיבה הגבוהה של החסידות שם לומדים כמה מאות מבחורי החסידות.

חסידי סלונים מתגוררים גם בערים בני ברק, ביתר עילית, ועמנואל.

האדמו"ר חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

האדמו''ר מסלונים (צילום: יונתן זינדל - פלאש 90)
האדמו"ר מסלונים (צילום: יונתן זינדל - פלאש 90)
הגדלה

הנהגות וקוד הלבוש

ב'סלונים', הרבי שם דגש מיוחד על נושא עבודת התפילה, כאשר הרבי משמש דוגמא לחסידיו ונוהג להתפלל מידי בוקר בשעה 6:30.

הלבוש ב'סלונים' הוא לבוש כללי פשוט, כאשר בסלונים מקפידים שלא ללבוש 'וועסט' חסידי מעל הציצית כדי לא לכסותו.

הרבי עורך 'טיש' בכל ליל שבת כאשר החסידים שרים ניגוני שבת מיוחדים, ללא מילים. הניגונים מתחילים בטון נמוך בדרך כלל, ומתעצמים אט אט.

חסידים וסקרנים רבים נוהגים במסגרת הסבב הקבוע שלהם בליל שבת בשכונת מאה שערים, להיכנס לסלונים כדי לחוש את הדביקות וההשראה הסלונימאית.

בסלונים מקפידים מאד על נושא פגעי הטכנולוגיה, כאשר ההוראה היא לוועד האחראי על רישום הילדים למוסדות, שלא לקבל תלמידים שההורים שלהם חשופים לעולם הטכנולוגי.

הרבי מסלונים ידוע כמתנגד חריף בנושא שילוב חרדים באקדמיה, ולימודים באוניברסיטאות.