עולם החסידות בארץ ישראל, פרק שלישי: החצרות הקטנות
(צילומים: מרים אלסטר - פלאש 90, יהודה פרקוביץ, דוד זר וחיים גולדברג - כיכר השבת)

עולם החסידות - בישראל • פרויקט 'כיכר השבת': בפרק השני של הפרויקט נביא בפניכם את המספרים, ההנהגות, קוד הלבוש והאירועים המרכזיים בחסידויות הקטנות אך הבולטות בהוויה הישראלית - מי האדמו"ר שמלחין ניגונים בעצמו, מי הרבי שסירב לקבל על עצמו את ההנהגה ומי הרבי שעורך 'טיש' קבוע בביתו הפרטי.

חצר הקודש רחמסטריווקא

מספר בתי אב: 700

בשנת תשס"ד נפטר הגה"צ רבי ישראל מרדכי טברסקי זצוק"ל, שכיהן כרבי מ'ראחמיסטריווקא' במשך קצת יותר מ-20 שנה.

בנו רבי דוד, סירב להתמנות לאדמו"ר והציע לחסידי אביו שיקבלו את מרות דודו או שימנו לאדמו"ר את אחיו הרב נחמן יוסף. בסופו של דבר, בהוראת דודו, קיבל על עצמו את התפקיד.

הרבי הוא תלמידו של רבי משה אריה פריינד זצ"ל, שהיה אחד מהמנהיגים של הקהילה הקנאית בירושלים במשך שנים רבות.

בשונה מאביו, הרבי מ'ראחמיסטריווקא' אינו מורה להשתתף בבחירות, בנימוק שאינו רוצה להתערב בפוליטיקה.

האדמו''ר מרחמסטריווקא (צילום: יהודה פרקוביץ)
האדמו"ר מרחמסטריווקא (צילום: יהודה פרקוביץ)

מרכז המוסדות הוקם בירושלים, שם גם פועלת הישיבה הגבוהה של החסידות - 'מאור עיניים'. ישיבת 'מאור עינים' ידועה בכך שתלמידיה מנותקים לגמרי מהנעשה בעולם החיצון, ולכן חלק גדול מהבחורים שמנסים להתקבל לישיבה, מחליטים בסופו של דבר לחפש לעצמם ישיבה אחרת, מחשש שלא יעמדו בתנאים אותם מציבים בהנהלת הישיבה.

בנוסף לירושלים, מתגוררים החסידים בערים ביתר עילית ומודיעין עילית.

מנהגים וקוד הלבוש

ב'ראחמיסטריווקא' נוהג הרבי להתפלל לאורך שעות ארוכות כאשר הוא שם דגש מיוחד על עניין ההכנה לתפילה באמצעות טבילה במקווה ולימוד גמרא לפני התפילה.

בימי ראש חודש מסיימים בחסידות את תפילת מוסף כשעה וחצי לפני שקיעת החמה. נושא התפילה מקבל משנה תוקף בחודש אלול כאשר בראש השנה התפילה מסתיימת לאחר השקיעה ממש.

ב'טיש' בליל שבת, האדמו"ר נוהג לכבד את זקני החסידים לומר דברי תורה קצרים על פרשת השבוע, לאחר מכן, אומר הרבי בעצמו דברי תורה. בסיום הטיש, הרבי פוצח בריקוד, שלאחריו מברך את כל אחד ואחד ב'אגיטן שאבעס'.

הרבי נוהג לאורך כל שנותיו להיות אוזן קשובה למשפחות ולאנשים קשי יום, כאשר רבים מהם נכנסים אל הקודש פנימה וזוכים לקבלת נדבה מהרבי. עוד לפני שהתמנה לעמוד בראש קהילת 'ראחמיסטריווקא', היה נוהג הרבי לשבת במשך שעות רבות בבית המדרש סאטמר ברח' יואל בירושלים, לשם היו מגיעים אנשים מדוכאים, במיוחד כדי לשוחח עימו, והוא היה מחזקם ומעלה חיוך על פניהם.

מבחינת הלבוש, נוהגים החסידים ללבוש את הלבוש החסידי הרגיל, הכולל כובע סאמעט, וחליפה ארוכה. בשבתות ובחגים, סוג הלבוש מגוון, כאשר ישנם חסידים שנוהגים להלביש מכנסיים קצרות וגרביים לבנות, אחרים נוהגים להלביש מכנסיים ארוכות רגילות.

חצר הקודש פינסק קרלין

מספר בתי אב: 400

האדמו"ר מ'פינסק קרלין' משתייך לאנשי ירושלים הוותיקים. הרבי התמנה לעמוד בראש הקהילה בשנת תשס"א, לאחר פטירתו של אביו זצוק"ל.

חסידיו מתגוררים בעיקר בירושלים שם ממוקם בית המדרש המרכזי, ואף הבית בו מתגורר הרבי.

בירושלים הקימו בחסידות תלמוד תורה, וישיבה קטנה וכולל לאברכים. בנוסף, מתגוררים החסידים בערים בני ברק, בית שמש, ביתר עילית ומודיעין עילית.

חסידות 'פינסק קרלין' פרשה מחסידות 'קרלין סטולין', והיא מוגדרת כיותר קיצונית, מה שגרם לה להימנות על חלק מקהילת 'אנשי העדה החרדית' שמחזיקים בדעה קיצונית בכל מה שנוגע ביחסיהם למדינת ישראל והציונות.

מבחינת הלבוש, החסידים נוהגים ללבוש את הביגוד הירושלמי הוותיק, כך גם בשבתות ובחגים.

האדמו''ר מפינסק קרלין (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
האדמו"ר מפינסק קרלין (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

מנהגים בחסידות

ב'פינסק קרלין' נוהגים להתפלל בקול רם ובהתלהבות, ובנוסח 'קרלין' המקורי.

הרבי עורך כמידי ליל שבת 'טיש' מצומצם בביתו בשכונת גאולה. הרבי יערוך טיש לכלל הציבור רק בשבת מברכים, או כשיש שמחה בבית משפחתו של הרבי, וכמובן בחגים.

אירועים מרכזיים

אירוע מרכזי מתקיים ביום האחרון של חג החנוכה. הרבי עורך 'טיש' מרכזי לרגל 'זאת חנוכה' בו משתתפים מאות החסידים שמגיעים לירושלים במיוחד. במהלך הטיש נוהג הרבי לברך כל חסיד בנפרד לישועה והצלחה.

אירוע מרכזי נוסף הוא כמובן יום ההילולא של הרבי זצ"ל-אביו של האדמו"ר, בו עולים כלל החסידים בראשות הרבי לציונו בהר המנוחות. לאחמ"כ מקיים הרבי 'טיש' מיוחד לזכרו.

חצר הקודש מודז'יץ

מספר בתי אב: 450

בית המדרש המרכזי ממוקם בעיר בני ברק, שם הוקמה גם הישיבה הקטנה 'נחלת דן' והישיבה הגבוהה 'תפארת ישראל'.

בנוסף, החסידים מתגוררים בערים ירושלים, מודיעין עילית, בית שמש,אשדוד וביתר עילית. בחלק מהמקומות הקימו החסידים 'שטיבל' לתפילה ולהתאספות מקומית.

בתקופה האחרונה החלו בחסידות לפעול להקמת קהילה גם בעיר טבריה.

האדמו"ר הוא אחד מחברי מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל'.

האדמו''ר ממודז'יץ (צילום: יהודה פרקוביץ)
האדמו"ר ממודז'יץ (צילום: יהודה פרקוביץ)

משפחת האדמו"ר: הרבי הוא בנו הבכור של הרבי ממודז'יץ ה'נחלת דן' זצוק"ל ויש לו שישה בנים ושש בנות.

בנו הבכור ר' אהרן יהודה משה, משמש כראש הישיבה, יתר הבנים, ר' בצלאל יאיר, ר' יחזקאל, ר' שמואל אליהו, ר' דוד דוב ור' שלמה צבי הירש, משמשים כאברכים לומדי תורה חשובים, חלקם אף משמשים כמגידי שיעורים וראשי כוללים בחסידות.

חתנו הגדול של הרבי ר' שרגא משמש כאדמו"ר מ'אופלע'. יתר חתניו של הרבי הם בנים לאדמורי"ם 'מליז'ענסק', 'נדבורנא-בני ברק', 'סערט ויז'ניץ'.

מנהגים בחסידות

דגש מיוחד שמים בחסידות על עולם הנגינה, כאשר במשך למעלה ממאה שנה הולחנו יותר מ-4000 ניגונים על ידי אדמו"רי החסידות וגם ע"י האדמו"ר הנוכחי.

בעל המנגן הידוע של החסידות הוא ר' בן ציון שנקר שהוציא לאור עשרות תקליטים עם ניגוני החסידות. בשנים האחרונות הוקם מכון לתיעוד ושימור ניגוני 'מודז'יץ' כאשר בעזרת המכון הוצאו מספר אלבומים עם ניגוני 'מודז'יץ'

מנהג מיוחד קיים במודז'יץ בחגים ובימים הנוראים, הרבי ניגש לעמוד ומשמש כשליח ציבור בפועל ממש החל מאמירת הסליחות הראשונות, ועד אחרי חג הסוכות, כולל ביום כיפור, אז ניגש הרבי לתפילת מעריב, לתפילת שחרית, מוסף, ותפילת נעילה.

אירועים מיוחדים: "יום שכולו תורה"

מידי שנה בתאריך כ' בסיוון מתאספים החסידים בבתי המדרש ומקיימם 'יום שכולו תורה' לעילוי נשמתו של הרבי זצ"ל בעל ה'נחלת דן'. במסגרת היום המיוחד האדמו"ר מוסר שיעור מיוחד בענייני הלכה.

בשבת שלפני התאריך כ' בסיוון מקיימים בחסידות שבת התאחדות.

אירוע מרכזי נוסף בחסידות הוא מעמד ההקפות שניות במוצאי שמחת תורה. ב'מודז'יץ' מספרים על סבו של הרבי, בעל ה'אמרי אש' זצ"ל, כמי שהיה הראשון שהכניס את מנהג ההקפות השניות לעולם החסידי לפני שנים רבות.

במודז'יץ נוהגים ליחד את ההקפה השישית לזכרם של ששת המיליונים שנעקדו בשואה האיומה.

חצר הקודש נדבורנא

הרבי מ'נדבורנא' זצוק"ל מונה לעמוד בראש החסידות בשנת תשל"ח, אז הרחיב מאד את שורות החסידות, ותחת הנהגתו נבנתה בבני ברק "קריית נדבורנה" ובית הכנסת הגדול של נדבורנה בפאתי שיכון ויז'ניץ בעיר.

בשנת תשע"ב נפטר הרבי ובצוואתו הורה למנות לאדמו"רים את ארבעת ילדיו, כאשר כל בן משמש כאדמו"ר בעיר אחרת.

נדבורנא בני ברק; מספר בתי אב: 450

מי שמונה לעמוד בראש הקהילה בעיר בני ברק הוא הרב אליעזר זאב, בנו הגדול של האדמו"ר הקודם.

החסידים מתגוררים בעיקר בעיר בני ברק שם הקימו גם תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גבוהה. יתר החסידים מתגוררים בערים ביתר עילית, קריית גת ואלעד.

מימין: האדמו''ר מנדבורנה (צילום: דוד זר)
מימין: האדמו"ר מנדבורנה (צילום: דוד זר)
הגדלה

נדבורנא ירושלים; מספר בתי אב: 150

מי שמונה לעמוד בראש הקהילה בירושלים הוא הבן הרב ר' יצחק מאיר אייזיק שרבים מחסידי 'נדבורנא' נקשרו אליו עוד בחיי אביו זצוק"ל.

מיקום בית המדרש המרכזי שוכן ברחוב עזרא בירושלים.

בית המדרש הפך עם השנים למוקד עליה לרגל בשבתות ובחגים לרבים מתושבי ירושלים ההולכים אחר הקדושה בלילי שבתות.

נדבורנא ביתר; מספר בתי אב: 90

מי שעומד בראש הקהילה בעיר ביתר עילית זה הרב אשר ישעי'ה שדואג לצורכי הקהילה השוטפים, ואף עורך 'טיש' לחסידיו מידי שבת.

בתי המדרש ממוקמים בגבעה א' ובגבעה ב' בעיר ביתר עילית.

נדבורנא אלעד; מספר בתי אב: 30

הקהילה הקטנה ביותר של חסידי נדבורנא, הוקמה בעיר אלעד, שם מונה הבן ר' יוסף לרבי.

מנהגים בחסידות נדבורנא

בנדבורנא נהוג להקפיד בהקפדה יתירה על כך שבשעת ה'מצווה טאנץ' ירקודו החתן והכלה אך ורק כש'גארטל' מפריד ביניהם, בשונה מכפי שנהוג בשאר החצרות החסידיות בהם החתן והכלה רוקדים יד ביד.

עוד נוהגים בנדבורנא שלא לאכול דגים חיים כלל בחג הפסח. ומקפידים לאכול אך ורק 'גיפילטע פיש'

אירועים מרכזיים

בחייו של הרבי הקודם נהגו כלל החסידים להתקבץ לשבת התאחדות באתרא קדישא מירון, מידי שנה בפרשת נח. כיום נוהגים כך רק חסידיו של הרבי מנדבורנא-בני ברק.

אירוע מרכזי נוסף מתרחש במוצאי שמחת תורה, בארוע ההקפות שניות, אז רוקדים האדמורי"ם מנדבורנא עם ספרי התורה לקול מצהלות החסידים.

אירוע מיוחד במינו מתקיים בחסידות 'נדבורנא' כאשר בשביעי של פסח נוהגים האדמו"רים לערוך "שירה טיש", כאשר מאות החסידים רוקדים ומפזזים בשמחה תוך כדי אמירת 'אז ישיר'.