אאא

שלום, כאן הקברניט; אי שם ב-2009 פרצו האקרים מאוד מוכשרים לרשתות הכי מסווגות של קבלני חברת לוקהיד מרטין - וגנבו משם את התוכניות של ה-F35, מטוס הקרב החמקן הכי טרי של ארה"ב.

ההערכות, לפיהן שהפריצה בוצעה מסין, התגלו כנכונות: ב-2011 חשפה המעצמה הקומוניסטית את מטוס ה-J31, העתק כמעט מדויק של ה-F35. תאום סיני, אם תרצו.

לא הרבה ידוע על המטוס הזה, שלפי הערכות, עשוי להפוך לעמוד השדרה של חיל האוויר הסיני בעתיד הקרוב. אבל כשמנתחים את מה שכן ידוע, אפשר ללמוד כמה דברים מפתיעים. למשל, שלגנוב את התוכניות של ה-F35 היה רעיון איום ונורא - ולא אופתע אם הגנרל הסיני שהוביל אותו פרש לגמלאות במחנה עבודה, שם הוא עסוק בפעילויות יומיות כניפוץ סלעים במכוש וגסיסה ברעב.

נתחיל בהתחלה: עוד בימי המלחמה הקרה הבינה סין שיש לה מגבלות טכנולוגיות בתחום התעופה הצבאית, מגבלות שמאוד קשה לצלוח. משנות החמישים ועד שנות השמונים נשען חיל האוויר הזה על ציוד סובייטי, אותו ייצרה ברישיון, ותעשייה הסינית למדה לשפר ולשדרג מטוסים בעצמה. כך פיתחה את J8 שהתבסס על המיג 21 וה-J11 שהתבסס על הסוחוי 27 המצוין. בחלוף הזמן, החליטה סין שרישיון זה לחלשים ובנתה מטוסים בלי תלות בשותפתה.

אבל המטוסים הללו עדיין נשענו על פיתוחים קיימים. להמציא מטוס קרב מאפס זה קשה מאוד; לא פלא שיש רק שש מדינות בעולם שעושות את זה. סין פיתחה כך את ה-J10 למשל, אך התוצאה היתה נחותה ממטוסים אמריקאים מקבילים. כך נותר חיל האוויר הסיני כשהוא הרבה יותר גדול משהוא חכם וכולל הרבה מטוסים ישנים, מעט מטוסים חדשים ואפס מענה לחמקנים הנוצצים של ארצות הברית.

חיל האוויר הסיני נזקק לשיפוץ יסודי; מטוסי קרב מודרניים נדרשים לחמוק ממכ"מ, לבצע שורה ארוכה של משימות מורכבות, לשאת חיישנים ולייצר לעצמם מטרות בשטח - מה שנותן גמישות וחופש פעולה. למעשה, כך ייראו מערכי הקרב בכל חילות האוויר המודרניים בעתיד הקרוב: מטוס יחיד שמהווה את עמוד השדרה, וסביבו דגמים מתמחים במספרים קטנים.

לסין לא היה לא ידע ולא ניסיון בפיתוח כזה, וגם לשותפתה רוסיה לא. לכן, בחרה לגנוב אותם מארה"ב. "לגנוב" היא מילה קצת בעייתית: לפי התפיסה האסטרטגית של סין, גניבת מידע דרך מחשב אינה "מתקפת" סייבר. למעשה, אם לא נגרם נזק לתשתית פיזית או השחתת מידע, אין פה בכלל "מתקפה". ולכן, סין מרגישה בנוח לגנוב מידע. מבחינתה, זו פרקטיקה לגיטימית.

מבצע הגניבה לא היה קל: לוקהיד מרטין מחזיקה בטכנולוגיה הצבאית הכי סודית ומתקדמת של ארה"ב, ולפרוץ למחשבים שלה מצריך מבצע שהוא הגרסה הסייברית של כל ששת סרטי "משימה בלתי אפשרית" אחד בחזקת רעהו. אבל הסינים מתמחים במשימות על אנושיות: חוליית סייבר סינית חדרה למערכות חברת RSA שמפתחת כלי הצפנה ובקרת גישה, והשיגה מידע לתכנון מתקפת רשת שתפצח את הגנות לוקהיד מרטין. בנוסף, נפרצו שרתי חברת בריטיש אירוספייס, קבלנית בפרויקט ה-F35 ושרתי קבלנית נוספת באוסטרליה.

גם לוקהיד מרטין עצמה הותקפה, אך החברה טוענת בתוקף שאף האקר לא השיג דרכה אף קובץ. כך או אחרת, המבצע הסיני הצליח ותוכניות ה-F35 היו בידיה. לדברי מדליף העל אדוארד סנודן, השיגה סין 3-4 טרה-בייט של קבצים מסווגים על המטוס הזה. זה בערך, כל מה שיש לדעת עליו. ואז, בטבעיות, העניינים הסתבכו.

המהנדסים הסינים שבחנו את התוכניות בטח גירדו בראשיהם וזקפו גבות: המטוס היה איטי יותר, מוגבל יותר, מסובך יותר ויעיל פחות מדמיינו. לא אופתע אם אחד מהם גם סבר שמישהו גנב את הקבצים הלא נכונים; מפרט המטוס שבידיהם לא תאם את ההגדרה האמריקאית של ה-F35: כמו שהוא נראה, אין סיכוי שהמטוס הזה יוכל לבצע את כל המשימות ולהיבנות בהיקפים גדולים באופן כלכלי. אגב, בדיוק כפי שטענו מומחי תעופה במערב באותן השנים - טענות שהיום כולם יודעים שהן נכונות.

אך התוכנית הסינית היתה להעתיק אותו ולדווח "סיימתי", ולא לשאול שאלות קשות - וכך נעשה. התוצאה היא מטוס ה-J31, שזהה ל-F35 פרט השימוש בשני מנועים במקום במנוע יחיד, בתצורת זנב שונה ובמערכות תקשורת וחיישנים נחותות, שפותחו בסין ע"ב ידע רוסי.

לאט לאט הבין השלטון הסיני שעשה טעות ופשוט שיכפל את הטעות האמריקאית. והו, מה גדולה היתה הטעות: פרויקט ה-F35 בוצע תוך שיפורים מתגלגלים רוחביים. מה זה אומר? שלוקהיד מרטין קודם כל העבירה כמה שיותר מטוסים לחיל האוויר האמריקאי, ואז תיקנה בנפרד כל ליקוי שנמצא בהם. ונמצאו מאות ליקויים, מה שהצריך להעביר חזרה את כל ה-F35 למפעל ואז להפיץ מחדש. וזה סיפור שעד כה, עלה למשלם המסים האמריקאי 406 מיליארד דולר.

למי שאינו מתמצא בהיסטוריה כלכלית, אספר שהמטוס האמריקאי הזה הוא המוצר הכי יקר שאי פעם בנתה האנושות - כמעט פי ארבעה מפרויקט תחנת החלל הבינלאומית. מיזם ה-F35 עלה יותר מנושאות המטוסים שעליהן הוא אמור לשרת, ומדובר באוניות של 330 מ' עם ארבעה כורים אטומיים. וסין? היא הכניסה את הראש לאותו הבוץ בדיוק.

מה עשתה? הודיעה שה-J31 זמין למכירה עבור כל דורש - ושהמחיר שלו יעמוד על כ-70 מיליון דולר, כמחצית ממחירו של ה-F35 האמריקאי. וזה, כנראה, הצעד שיהפוך אותו לסיכון מהותי עבור ארצות הברית: התאום הסיני של ה-F35 כנראה לא נופל ממנו בהרבה ביכולות ובביצועים, ואף מסוגל לשאת יותר חימוש מהיריב האמריקאי, שמונה טונות לעומת 6.8 טונות.

הדבר האחרון שארה"ב צריכה עכשיו זה מתחרה בשוק מטוסי הקרב העתידיים - היא הצליחה להשתלט על השוק עם ה-F16 בשנות השמונים, וה-F35 נועד להחליפו. מטוס דומה וזול יותר יוכל פשוט לגנוב לאמריקאים את האוכל מהפה. והם רעבים: ככל שלוקהיד מרטין תמכור יותר מטוסים, כך תרד עלות כל יחידה, וארה"ב תצטרך לשרוף פחות כסף על ההצטיידות ב-F35 בעצמה. הפרויקט מעסיק כ-170,000 איש, שהרבה מהם נשכרו עבורו, וצמצום הייצור בשל צמצום הביקוש יוביל למכת אבטלה.

לכן מפעיל משרד החוץ האמריקאי את מלוא כוחו כדי להשפיע על מדינות חסות להזמין להן F35. זו אחת הסיבות שישראל הודיעה שתצטייד במטוסים האלה הרבה לפני שתוקנו בהם כמה באגים קריטיים ביותר - באגים שיכלו לסכן טייסים. ועכשיו נכנסה הכלכלה המתחרה, שמתמחה בהיצע איכותי במחיר זול, לתחרות עם ארה"ב. זה כבר עבד לה: פקיסטן מפעילה F16, ובחרה להצטייד ב-J31 במקום ב-F35 ויש עוד כמה מדינות שמתלבטות.

לא ברור כמה J31 תזמין סין בעצמה. עדיין לא הוחלט אם ישרת רק בחיל האוויר, רק בכוחות הצי הימי, בשניהם או אפילו יפותח רק לייצוא. אם האפשרות האחרונה תתממש, תהיה זו מהפכה בעולם התעופה הצבאית: היו מטוסים רבים שפותחו בעיקר לייצוא או בגרסה מיוחדת לייצוא. אבל עדיין לא קרה שמטוס קרב מודרני פותח מאפס אך ורק כדי להזין מדינה בהון זר.

העניין הזה צפוי לעורר תהיות בקרב הלקוחות הפוטנציאליים - הנחתום אולי לא מעיד על עיסתו, אבל לא הייתם סומכים על אחד שלא טועם ממה שבישל. אבל הזמנים השתנו, וסין תוכל להגיד לכל לקוח "כן, עבור הצבא שלנו בנינו מטוסים הרבה יותר יקרים", ופשוט להזמין אותו להתנסות ב-J31 ולהחליט.

עד שיושלם פיתוחו, מקבל ה-J31 שיפורים ושדרוגים, מפחיד אנליסטים במערב, ומוכר מכוניות. כן, חברת הרכב הצעירה Han Teng, אחת הטריות והבולטות בשוק התחבורה הסיני, השתמשה במטוס הזה לפרסום ה-X5, רכב השטח האחרון שלה.

נקנח בהשוואה: איזה מטוס קרב חמקן הוא הטוב מבין השניים - החיקוי או המקור? טכנולוגית, המטוס הסיני נחות; אין לו חיישנים מתקדמים לייצור מטרות בטווח ארוך, יכולות לוחמה אלקטרונית מובנות, או תשתית לקבלת מידע נרחב. ה-F35 אמור לעבוד כמו סמארטפון: פלטפורמת תקשורת וחיישנים, שיודעת לקבל דיווחי מטרות, מודיעין וחומר אחר בהתאם לצורך, על פי ה"אפליקציה" שהותקנה עליו.

המטוס הסיני, לעומתו, נבנה בצורה מסורתית יותר. גם החימוש הסיני מוערך כפחות מדויק ומתקדם מהחימוש האמריקאי, במיוחד כשמדובר בקרבות אוויר ובתקיפה לטווח ארוך. לשניהם ביצועים דומים, לפי הערכות - כלומר, איטיים ממטוסי הקרב של ימינו, מתמרנים פחות טוב ובעלי טווח דומה. כולי תקווה ששתי ההמצאות הללו לעולם לא יפגשו בשדה הקרב; עם המשברים הכלכליים שפקדו את עולמנו, הדבר האחרון שצריך פה הוא עוד מלחמות. טיסה נעימה!