אאא

דף נא

*סוגי הדרשות. *תשלום הפדיון.

א.     דעת רבי בדרשות הפסוקים 1. לגבי פדיון בכור דריש תפדה ריבוי, חמשת שקלים מיעט, תפדה ריבה, לכן נתרבה הכל ונתמעט רק שטרות, וחכמים דרשי כללי ופרטי ובעו דבר המיטלטל וגופו ממון דדמו לפרט ונתמעטו עבדים שטרות וקרקעות, ותנא דמתני' כחכמים. 2. גבי מרצע נאמר ולקחת, לר''י בר''י מרבינן כל דבר הניקח ביד דדריש ריבויי ומיעוטי, ולרבי דווקא ממתכת דדריש כללי ופרטי, ותרצינן דבבכור דריש ריבויי ומיעוטי כיון דהוו שני כללות הסמוכים זה לזה.

ב.     תשלום כסף הפדיון 1. על אף שפודים גם בשוה כסף, אין פודין בעבדים שטרות וקרקעות דבעינן דבר המיטלטל וגופו ממון, וכן הדין בפדיון הקדישות. 2. כתב לכהן שטר חוב חייב ליתן לו, לחכמים אין בנו פדוי גזירה שמא יאמרו שפודים בשטרות, ולר''א בר''ש פדוי לכשיתן. 3. נתן לעשרה כהנים בבת אחת או לכהן אחד בתשלומים יצא. 4. הכהן יכול להחזיר, והפדיון חל רק אם האב לא סמך בדעתו שיקבל בחזרה. 5. הפריש ואבד חייב באחריותו שנאמר יהיה לך ופדה תפדה, ומייתי גז''ש ערך מערכין או ריקם מראיה ולמסקנא קראי אתו לחיוב במת בנו אחר שלושים.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

דף נא

א.      דעת רבי כיצד דורשים את הפסוקים (2)

ב.      תשלום כסף הפדיון (5)

 

דף נב

*שבח וראוי. *חזרה ביובל במתנה.

א.     מי אינו נוטל שבח וראוי 1. פי שנים של בכור, שנאמר בכל אשר ימצא לו, ולא נוטל אפילו בשבחא דממילא ובנכסי אבי אביהם, ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם שנאמר לו משפט הבכורה. 2. אשה בכתובתה על אף שבע''ח נוטל, דזהו מקולי כתובה. 3. מזונות הבנות, דתנאי כתובה ככתובה. 4. יבם כיון שנקרא בכור, ואת השבח שבין ייבום לחלוקה לאביי נוטל כיון שכבר קם תחת אחיו ולרבא אינו נוטל כבכור שאין לו קודם חלוקה.

ב.     דין חזרה ביובל בבכורה ירושת אשתו יבם ומתנה, ומ''ט 1. לר''מ כולם אינם חוזרים, דדווקא מכר צריך להחזיר משא''כ ירושה ומתנה, ובכור נקרא מתנה שנאמר לתת לו וירושת הבעל את אשתו דאורייתא. 2. לחכמים מתנה חוזרת כמכר דנתרבה שנאמר תשובו, וחלק בכור אינו חוזר דהוי ירושה שהוקש לחלק הפשוט שנאמר פי שנים. ולרבי יוחנן דהאחים שחלקו לקוחות הן ומחזירין ביובל חולקים שוב ונשאר לבכור פי שנים, ולר''א חוזרין לבטלה. 3. לר''א כולם חוזרים ביובל דמתנה כמכר שנאמר תשובו ובבכור נאמר לתת ויבם כבכור וירושת הבעל דרבנן. 4. לר''י בן ברוקה על אף שירושת אשתו דאורייתא אם הורישתו בית הקברות חייב למכרו לקרובים, וינכה מן הדמים את דמי קבר אשתו כיון שמחוייב בקבורתה.

הדרן עלך פרק שמיני דבכורות!

 

שאלות לחזרה ושינון

דף נב

א.      מי אינו נוטל בשבח ואת הראוי (4)

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ב.      דיני חזרה ביובל במתנה וירושה ומ"ט (4)

 

דף נג

*מעשר בהמה נוהג. *הפרשה באינו מינו.

א.   מעשר בהמה נוהג, ומנין 1. בארץ ובחו''ל, ואתי אף כר''ע דממעט חו''ל ממעשר בהמה הואיל והוקש למעשר דגן, מיהו ה''מ דאינו קרב אבל קדוש לענין שנאכל במומו לבעלים. 2. אף שלא בפני הבית, והאידנא גזרינן להו''א משום יתום ולמסקנא משום תקלה, ואין לומר דכמו שבבכור אפשר להטיל מום קודם שיצא לאויר העולם כך במעשר יטיל מום בכל העדר, דא''כ לא ימצאו בהמה להקרבה בביהמ''ק כיון דשכיחי מומין דפסלי בקדשים. 3. בחולין ולא במוקדשין, דאפילו קק''ל שהם ממון בעלים אליבא דריה''ג לא קדשי שנאמר יהיה קדש, ואיצטריך קרא משום דכל בהמה עומדת למעשר ולכן אף שהקדישה יחול לגבי לא ימכר ולא יגאל. 4. נוהג בבקר וצאן, כבשים ועזים מתעשרין מזה על זה שנאמר וצאן אבל חדש וישן אין מצטרפין, וליכא למילף מכבשים ועזים שמתעשרים יחד אף שהם כלאים זה בזה, שנאמר עשר תעשר ואתי להקיש למעשר דגן לענין שנה שנה.

ב.   מנין שאין תורמין ממין על שאינו מינו 1. חלב יצהר וחלב תירוש ודגן, אמרה תורה תן חלב לכל אחד בפ''ע. 2. דגן ודגן שהם כלאים זה בזה אתו בק''ו מתירוש ויצהר שאינם כלאים זה בזה, ולרבי יאשיה הק''ו שהם כלאים זה בזה ע''י דבר אחר. 3. שני מינים בעלמא דהוו דרבנן ותקנו כעין דאורייתא. 4. במעשר בהמה נאמר מעשר בקר וצאן דבקר בפ''ע וכבשים ועזים בפ''ע.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

דף נג

א.      מעשר בהמה נוהג, ומנין (4)

ב.      מנין שאין תורמים ממין על שאינו מינו (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com