אאא

"עם כינונה של ממשלה חדשה תידרש תוספת רב שנתית של 12 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. לפי הערכות אחרות, נועזות יותר, מדובר אף ב־20 מיליארד שקל" - כך מעריכים באוזני "כלכליסט" גורמים פוליטיים, סמוך למועד ישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני בתחילת השבוע, שבה ביקש ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו להסדיר תוספת מיידית של מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון במטרה לשפר את מערך היירוט נגד טילים איראניים.

במקביל, בימים האחרונים נועדו קצינים בכירים בצה"ל עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, וסקרו בפניו את השלכות התקיפה האיראנית על מתקני הנפט בסעודיה לפני מספר שבועות והאיומים על ישראל, תוך הצפת הקשיים התקציביים של צה"ל.

פגישות אלו היו אחת הסיבות לדבריו של ריבלין במעמד השבעת הכנסת ה־22 כי "הקמת ממשלה אינה משאלת לב חברתית בלבד. יותר מתמיד, היא צורך כלכלי־ביטחוני". מוקדם יותר השבוע נחשף ב"כלכליסט" כי לתוכנית תר"ש גדעון שתסתיים באמצע 2020 (ומבוססת על הסכם "כחלון יעלון"), חסרים בין 3 ל־5 מיליארד שקל. נתניהו מקדם בחודשים האחרונים יוזמה להגדלת תקציב הביטחון ב־40 מיליארד שקל על פני עשור, כשחלק מהמטרות שציין הן שדרוג ההגנה נגד טילים, המשך מיגון העורף והשלמת בנייתן של גדרות ביטחון.

אין הערכות ארוכת טווח

לפי שעה, הסוגיות הכספיות והתקציביות טרם עברו לפסים מעשיים: חברי הקבינט המדיני־ביטחוני שמעו את תביעת ראש הממשלה ואת ראשי מערכת הביטחון, אך בסיום הישיבה לא נערכה הצבעה. כדי להתניע תוכניות אלו נדרשת הצגתן לקבינט ואישורן, כולל עלויות תקציביות, ולאחר מכן אישור מקורות תקציביים. גם אם ניתן יהיה לאשר מהלכים ביטחוניים וכלכליים נקודתיים בממשלת מעבר, היערכות ארוכת טווח מצריכה הליך מסודר של ממשלה קבועה. ממשלת המעבר בראשות נתניהו מכהנת כבר קרוב לשנה, ואם לא תורכב ממשלה חדשה בשבועות הקרובים, תאריך כינונה יהיה אפריל או מאי 2020. בתרחיש כזה, תקציב המדינה ל־2020-2021 יאושר רק בסוף יולי 2020, ועד אז יתקיים תקציב המשכי: תקציב 2019 חלקי 12 חודשים, כשהיכולת לגבש ולהקצות תוכנית רב שנתית לצה"ל כמעט אינה קיימת.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ניסיון לכפות אחדות

בקשתו של נתניהו לתוספת מיידית לביטחון עוררה את הטוענים כי הוא מבקש לרתום את המצב הביטחוני כדי לכפות ממשלת אחדות על כחול לבן ובני גנץ, כשנתניהו מכהן ראשון ברוטציה.

נכון לכתיבת שורות אלה המשא ומתן עם כחול לבן מקרטע. נתניהו אמנם הסכים למתווה שהציג הנשיא ריבלין - חוק נבצרות חדש שיהפוך את גנץ לממלא מקומו אם יוגשו נגדו כתבי אישום - אך ללא תשובה לשאלות מפתח דוגמת מועד תחילת הנבצרות: עם החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש כתבי אישום או בשלב מאוחר בהרבה, למשל אחרי שיידרש להעיד בבית המשפט.

השיתוק הפוליטי גורם גם לשיתוק כלכלי ובמרכזו אי נקיטת צעדים לצמצום הגירעון. יהיה צורך להסיט מיליארדי שקלים מהתקציבים החברתיים והאזרחיים לביטחון תוך קיצוץ כואב בתקציבי הרווחה, הבריאות והחינוך, ואולי גם העלאת מסים. לפי נתונים רשמיים של החשב הכללי, הגירעון השנתי המצטבר ירד בספטמבר לרמה של 3.3% תמ”ג אחרי שבחודשים האחרונים עמד על כ־3.8%־3.9% תמ”ג. אך תחזית הגירעון ב־2019 צפויה להגיע ל־3.6% תמ”ג ובגופים הבינלאומיים ובשוק ההון נאמדת בכ־4% תמ”ג ־ חריגה ענקית.