אאא

בחמש השנים מאז נכנס לתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה הוביל שינוי אדיר בחברה. לא רק שמיקרוסופט בנתה מחדש את המוניטין שלה כחברה חדשנית, אלא שהיא שוב נלחמת על המקום הראשון כחברה בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם. נאדלה חלק לאחרונה כמה לקחים מרכזיים שלו עם תלמידי בית הספר לעסקים סטנפורד. אחד הסיפורים שלו קשור לסדרת הראיונות הראשונה של נאדלה במיקרוסופט לפני כמעט 30 שנה.

"אני זוכר שהראיון האחרון שעברתי במיקרוסופט היה רגע משנה חיים עבורי. עברתי על הראיון הזה; הוא הופיע אז כקוד על המסך. ואז מישהו אמר: "היי, הנה שאלה בשבילך. אתה בפרשת דרכים, תינוק נופל ארצה, ובוכה, מה תעשה?"

אז חשבתי "וואו, הנה אלגוריתם שלא למדתי... ובאמת חשבתי על זה במשך כמה דקות. ואז אמרתי, "אלך לטלפון הציבורי ואחייג 911".

"ואז הוא קם, מלווה אותי החוצה ואומר: 'יודע מה, אתה צריך לפתח קצת אמפתיה. כי כשתינוק נופל, צריך להרים אותו ולחבק אותו לפני שקוראים למישהו'. ואז חשבתי 'זהו זה, אין סיכוי שאתקבל לעבודה".

נאדלה אומר שלמרות שבסוף הוא התקבל לעבודה, והלקח שלמד מהראיון הזה הוא הבסיס לעשיית עסקים טובים. אמפתיה הופכת אותך ואת הסובבים אותך לטובים יותר.

באתר Inc.com ציינו שמשימתו הראשונה של נאדלה כשהוא רק נכנס לתפקיד מנ"כל מיקרוסופט הייתה ליישר קו עם כל אנשי המפתח שלו. אחרי הכל, חברה שמלאה בשחקנים מהשורה הראשונה לא תצליח אם הם לא ידעו לעבוד יחד. אמפתיה, אלמנט מרכזי באינטלגנציה רגשית, היא רכיב חיוני כדי שזה יקרה. וזהו שיעור שנאדלה אומר שעודנו לומד.

"אפילו לאחרונה במיקרוסופט, הבנו שחשוב שנבין אפילו דברים כמו: מהם התנאים הדרושים בשביל להתחיל לפתח אמפתיה", אומר נדלה. "אחת המילים שהכנסו ללקסיקון היא 'כבוד' למשל. אם לא באים ממקום של כבוד להשקפותיו של אדם אחר, למקום ממנו הוא בא, להיסטוריה שלו בשלמותה, קשה לפתח אמפתיה".

בספרו "EQ Applied: The Real-World Guide To Emotional Intelligence, מצטט טוען ג'סטין באריסו מחקרים לפיהם צוותים משגשגים כשחבריהם מרגישים בטוחים מבחינה פסיכולוגית, כלומר שהם יכולים לקחת סיכונים, להיות עצמם, ואפילו לעשות טעויות בלי שעמיתיהם יענישו או יביכו אותם. דמיינו למשל שאתם הולכים לעבודה יום אחד ואחד הקולגות שלכם מתלונן באוזניכם על משהו. אולי תחשבו לעצמכם: "למה הוא תמיד מתלונן?" או "גם לי הייתה את הבעיה הזאת פעם, מה הסיפור?" אבל אפילו אם לא תבטאו את המחשבות אלה בקול, רק החשיבה אותן תהפוך אתכם למועדים לכעס ותסכול כשאתם מתמודדים עם הקולגה הזה. וזה כמובן, רק הופך את הסיטואציה לגרועה יותר עבורם, ולחלוטין מערערת את היחסים ביניכם.

לעומת זאת, מה אם הייתם מציעים לקולגה הזה אוזן קשבת? מה אם ניסיתם באמת להבין את תסכולו, ואפילו להתייחס לרגשותיו? מה אם הייתם מציעים לעזור? כשאתם עושים זאת, אתם לומדים לראות את העולם דרך עיניי האחר. העמיתים שלכם יראו אתכם כמישהו שיודע לעודד ולבנות במקום לתסכל ולקלקל. כיוון שהן מרגישים שמבינים אותם, הם ישקיעו יותר מאמץ, ויקבלו השראה לנסות ולהבין אתכם בפעם הבאה שאתם תזדקקו לאותו היחס.