אאא

מרביתם של המשרתים בצה"ל מתקשים למצוא עצמם בתקופה הקצרה שלאחר השחרור. חלקם חשים כאילו הם עצרו את החיים שלהם לשנתיים-שלוש, וכעת הם צריכים להתאקלם חזרה. משרד הביטחון מכיר בכך כמובן, עם כל מיני סדנאות המכינות חיילים לקראת שחרורם, ואף נוהג לפרסם ברדיו את "הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון", עם השיר הכי פחות קליט בנוף. רבים אף נוסעים לטיולים ארוכים ליבשות רחוקות, רק כדי להירגע.

בשביל נורית למאעי, התקופה הזאת אפילו לא נחשבת "כסף קטן". עשרים ושש שנים שירתה נורית לאמעי כקצינה בחיל הרפואה, והגיעה לדרגת סגן אלוף. תפקידה האחרון בצבא היה כראש ענף תורה והדרכה בחיל הרפואה, בו הייתה אחראית על הדרכות מקצועיות בקורסים של החיל, קורס הפרמדיקים הנחשב, כתיבת נהלים לחיל והיבטים נוספים. ישבנו לשיחה עם נורית כדי לשמוע איך ממשיכים מכאן.

נורית, ספרי בבקשה על התקופה שאחרי הצבא

נורית לאמעי: "אני יכולה להבין את אלו שאחרי השחרור והיציאה לפנסיה משירות קבע, מרגישים פתאום מעין ואקום כזה בפנים. אנחנו אנשים צעירים יחסית עם המון מה לתת מצד אחד, ומצד שני עברנו כל כך הרבה שזה בלתי נתפס. 

עם זאת, אני באופן אישי, מיד המשכתי לדבר הבא. לאחר השחרור, הצטרפתי לארגון בשם צוות, שלא רבים מכירים אותו (בניגוד לארגון "חבר" למשל). ארגון צוות הוא ארגון המיועד לאגד את אלו הפורשים משירות קבע ארוך בצה"ל, כלומר קצינים ונגדים ששירתו תקופה משמעותית, לקראת הגיל של הפנסיה הצבאית. 

במסגרת הארגון, התחלתי לבצע הסבה לתעודת הוראה. היה לי כבר תואר ראשון במדעי המדינה מבר אילן, ותואר שני בניהול מערכות בריאות מבן גוריון, שעשיתי במהלך השירות. כעת אני קרובה להשלמת תעודת ההוראה ואהפוך למורה לאזרחות". 

למה דווקא הוראה, ולמה אזרחות?

נורית לאמעי: "עבורי הוראה היא שליחות אמיתית. אני רואה זאת כהמשך למה שעשיתי בצבא: רצון לתרום ולהשפיע על החברה הישראלית לטובה. הוראת אזרחות היא הזדמנות עבורי לעצב ולקדם נערים שאוטוטו יהיו הבאים בתור "לתפוס משמרת" בצבא, ויהיו לאחר מכן אזרחי החברה של כולנו. אני מאמינה שעם תשומת לב, סבלנות ואמונה, אוכל לעזור להם להיות אזרחים ואנשים טובים יותר. לימוד של מקצוע האזרחות בתיכון, יכול לחזק את הקשר של אזרחי המחר לאושיות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית".

"אני רואה בלימודי האזרחות שליחות אמיתית". נורית לאמעי. צילום: "יח"צ" 

החיים החדשים שלי

אם כן, מאז השחרור, לומדת נורית לאמעי לתעודת הוראה. אולם נורית לא משאירה לעצמה יותר מדי זמן פנוי: נורית חוטאת בכתיבה ויצירת תוכן, ומשתמשת לצורך כך בנסיונה הצבאי. כמו כן, במסגרת ארגון צוות, מעבירה שיעורי זהירות בדרכים לנערים בעיר חולון.

"שיעורי זהירות בדרכים הם חשובים מאד", אומרת נורית לאמעי. "האחראית על הנושא בעיריית חולון, עיר מגוריי, ראתה שאני בתהליכים לתעודת הוראה, והציעה לי להעביר שיעורי זהירות בדרכים בבתי ספר. בנוסף להקניית ידע חשוב בנושא, אני מפנה לתשומת לבם של הנערים לסכנות הרבות שנובעות מן השימוש בטלפון בזמן נהיגה. חשוב שיתרגלו שהטלפון הנייד הוא מחוץ לתחום בנהיגה כבר בהתחלה. כמו כן, חשוב שהם יבינו שנהיגה כרוכה באחריות ובגרות".