אאא

מחקר שפורסם בסוף השבוע האחרון סותר את ההנחה הרווחת שסמארטפונים ושימוש ברשתות החברתיות מהווים גורם עיקרי לעלייה בחרדה, דיכאון, ובעיות נפשיות אחרות בעיקר בקרב בני נוער בשנים האחרונות.

עורכות המחקר, שתיהן פרופסורים לפסיכולוגיה, קנדיס אודגרס מאוניברסיטת קליפורניה ומיכאלינה ג'נסן מאוניבריסת צפון קרולינה, ניתחו כ-40 מחקרים שפורסמו עד כה ושבחנו את הקשר בין שימוש ברשתות חברתיות ודיכאון וחרדה בקרב בני נוער. על פי הממצאים שלהן, הקשר הזה, חלש ולא עקבי.

"לא נראה שיש בסיס ראייתי שיסביר את רמת הפאניקה והבלבול סביב הנושאים האלה". אמרה אודגרס, בראיון אשר פורסם במגזין הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה לילדים. הוויכוח סביב הפגיעה שאנחנו - ובמיוחד הילדים שלנו - עושים לעצמנו על ידי בהייה בטלפונים מבוססת באופן כללי על ההנחה שהמכשירים שאנחנו נושאים בכיסנו מהווים סיכון משמעותי על הבריאות הנפשית שלנו. דאגות אודות סמארטפונים הובילו את הקונגרס האמריקאי להעביר חקיקה על מנת לבחון את ההשפעה של השימוש ודחפה משקיעים ללחוץ על חברות טכנולוגיה גדולות לשנות את הדרך בה הן פונות לקהל צעיר. מחברות המחקר טוענות כי שימוש ממושך במכשירים הסלולריים יכול בהחלט למנוע מילדים לבצע פעילויות חשובות, כמו פעילות גופנית.

אך במקביל הן מסבירות את התפיסה שאומרת כי יותר מדי זמן מסך אחראי לבעיות חברתיות, כמו העלייה בשיעור מקרי החרדה ובעיות שינה בקרב בני נוער אינו מוכח. ברוב המקרים, הן אומרות, הטלפון הוא רק הטריגר שחושף את הבעיה שתצוץ גם אצל צעירים שלא משתמשים בו בהגזמה. ההתמקדות בהרחקת ילדים מהמסכים תקשה על ניהול שיחות אודות נושאים כמו איך להפוך את הטלפונים שימושיים יותר בקרב אנשים עם הכנסה נמוכה, המשתמשים בהם יותר, או איך להגן על פרטיותם של בני נוער שחולקים את חייהם ברשת.

מחקרים נוספים - מסקנות דומות

מעבר למחקר הנוכחי, מחקר נוסף שפורסם לפני כמה שבועות על ידי חוקרת המוח, איימי אורבן מאוניברסיטת קיימברידג' הבריטית הגיע למסקנה דומה. גם מנהל המחקר במכון האינטרנט של אוקספורד, אנדרו פז'יבילסקי, מציג מסקנות דומות ואף מאשים את עורכי המחקרים בהתעסקות מוגזמת, "כל אלה שמפחידים אותנו מפני מסכים מצאו נושא שמעסיק את החברה ושמייצר עניין בהם, אבל בדרך הם גורמים נזק אדיר בעיקר אם הם מתכננים להמשיך ולרכב על הגל הזה", אמר פז'יבילסקי לניו יורק טיימס.

״הדיון הנוכחי סביב שימוש בטלפונים ובריאות הנפש הוא הרבה הייפ ופחד״. אמר פרופסור ג'ף הנקוק, ממעבדת המדיה של אוניברסיטת סטנפורד. גם הנקוק צפוי לפרסם מחקר שתומך במסקנה של ג'נסן ואודגרס. ״אם אתה משווה את אפקט השימוש בטלפון לאכילה נכונה או שינה או עישון זה אפילו לא מתקרב״, הוא מסביר. הנקוק ניתח תוצאות 226 מחקרים העוסקים באושרם של משתמשי טלפונים וסיכם כי ״כשמסתכלים על כל סוגי האושר האפשריים גודל האפקט הוא בסופו של דבר אפס".

הוויכוח סביב זמן מסך ובריאות נפשית מתחיל כבר מראשית ימי האייפון. ב-2011 האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים פרסמה מסמך אשר צוטט באופן נרחב המזהיר רופאים מ "דיכאון פייסבוק". אך ב-2016, עם יציאתם לאור של עוד מחקרים, האקדמיה, הסירה ממנה כל זיכרון לדיכאון פייסבוק והדגישה את הראיות הנוגדות ואת היתרונות החיוביים הפוטנציאלים שיש בשימוש ברשתות חברתיות.

מחברות המחקר אומרות כי לא לקחו כסף מחברות טכנולוגיה, ושהן היו ברורות בביקורת שלהם כלפי התעשייה גם בנושאים אחרים חוץ מבריאות הנפש, כמו פרטיות וחוסר השקיפות של החברות האלה. הן הוסיפו כי לא מצאו את זה חריג שלאנשים היה קשה לקבל את הממצאים שלהם.