אאא

ממשלת לבנון החדשה קיימה היום את ישיבתה הראשונה בארמון הנשיאות, כשברקע נמשכת המחאה העממית שבימים האחרונים הפכה לאלימה, עם מאות פצועים בהתנגשויות עם כוחות הביטחון.

ראש הממשלה החדש חסן דיאב נקט כמה צעדים במטרה להרגיע את דעת הקהל, אך לפי התגובות הראשוניות ברחובות ביירות וברשתות החברתיות הוא נכשל. בעיקר משום שהוא מזוהה עם הפוליטיקה הישנה שנגדה מוחים המפגינים. דיאב הוא אלמוני למדי בלבנון למרות שכיהן בעבר כשר חינוך וכן שימש כמרצה באוניברסיטה האמריקאית בביירות. לממשלתו, הכוללת 20 שרים, כבר הודבק התואר "ממשלת הכישלון" וסיכויי הצלחתה לא נראים מעודדים.

דיאב הוא סוני אך אינו משתייך לאף מפלגה פוליטית. הוא ניסה להביא משב רוח רענן לפוליטיקה הלבנונית המסובכת ובין השאר מינה שש נשים לתפקידי שרות. השם המפתיע ביותר הוא של זינא עכאר־עדרא, האישה הראשונה שמונתה בלבנון (ובעולם הערבי בכלל) לתפקיד שרת ההגנה, אף שעד כה לא היתה דמות בולטת בנוף הפוליטי הלבנוני. דיאב הדגיש כי הממשלה החדשה היא ממשלת טכנוקרטים ומשימתה העיקרית היא לחלץ את לבנון מהמשבר הכלכלי־פיננסי הנוכחי שבו היא שקועה — החמור שידעה מאז הסתיימה מלחמת האזרחים במדינה ב־1990.

עוד מאותו דבר

בעיה נוספת שהממשלה החדשה תצטרך להתמודד איתה היא היותה מזוהה עם מחנה פוליטי אחד — זה הנשלט על ידי חיזבאללה ובעלי בריתו, בדגש על הנשיא מישל עאון. תנועתו של ראש הממשלה הקודם סעד אלחרירי, שהיא החשובה ביותר במחנה הסוני, אינה שותפה בה ולכן הקרע בין הסונים לבין השיעים בראשות חיזבאללה צפוי להחמיר בחודשים הקרובים. מינוי ממשלה כזו מהווה סטירת לחי למפגינים, שיצאו לרחובות בדיוק בגלל תחושת המיאוס מהפוליטיקאים ומהמחנאות הבין עדתית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בנאומו הראשון הזהיר דיאב מפני קטסטרופה כלכלית בלבנון בה נמשכות ההפגנות כבר כשלושה חודשים. אולם לדעת רבים במדינה ומחוצה לה, ספק אם ממשלתו תוכל להביא בשורה בתחום זה. גופים בינלאומיים צופים ש־2020 תהיה עגומה למשק הלבנוני, עם צמיחה שלילית חזויה של 2%—10%. כמו כן לבנון זקוקה לסיוע בינלאומי של לפחות 20 מיליארד דולר כדי להניע תוכנית היחלצות מהחוב החיצוני העצום שלה. אלא שהכאוס הפוליטי והכלכלי הנוכחי מקטין מאוד את הסיכויים שהקהילה הבינלאומית תתגייס לעזרתה בסכומים כאלה.

התקפות על סניפי בנק

ההפגנות המתמשכות במדינה הביאו לכך שמאות עסקים נסגרו ואלפים איבדו את עבודתם. גם גישתם החופשית של הלבנונים לכספיהם המופקדים במערכת הבנקאית נחסמה, כחלק מהצעדים שהנהיג הבנק המרכזי כדי למנוע משיכת כספים מסיבית. התוצאה: הלירה הלבנונית התרסקה ושערה בשוק השחור השחור כבר הגיע ל־2,600 לירות לדולר, לעומת השער היציג הקבוע של 1,500 לירות לדולר שקבע הבנק המרכזי.

ההגבלות על משיכת כסף הביאו לגל של התקפות אלימות על סניפי בנק ומכונות למשיכת מזומנים, מה שעורר קורת רוח בקרב אנשיו של חסן נסראללה שבעבר ביקרו קשות את הבנק המרכזי על כך ששיתף פעולה עם המערב בסנקציות על חיזבאללה. מנגד, גורמי שוק בלבנון טוענים שחיזבאללה הוא אחד האשמים בהידרדרות הכלכלית במדינה, שכן הארגון משך מיליארדי דולרים מחשבונותיו כמה שבועות לפני תחילת ההפגנות.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concodmena.com