אאא

ועדת החריגים בחשב הכללי של משרד האוצר החליטה כי הישיבות יקבלו תקציב המבוסס על 845 מיליון שקל בשנה. כדי לצמצם את הפגיעה בישיבות ועל רקע הלחץ שהפעילו השרים החרדים על ראש הממשלה נתניהו, סוכם כי בחודשים הקרובים גובה התקציב החודשי יהיה גבוה יחסית (כ-80 מיליון שקל בחודש) ובהמשך יהיה נמוך יותר (כ-60 מיליון שקל).

בעוד שבסיס התקציב של הישיבות עמד בשנה שעברה על 940 מיליון שקל, התקציב בפועל הגיע ל-1.2 מיליארד שקל (בעקבות ההסכמים הקואליציוניים של המפלגות החרדיות עם נתניהו).

מאחר שתקציב המדינה לשנת 2020 לא אושר, כל גופי הממשלה פועלים על פי תקציב המשכי המבוסס על תקציב של השנה שעברה, כאשר החשב הכללי יכול לחלק בכל חודש 1/12 מהתקציב של השנה שעברה בין המשרדים השונים לפי סדרי העדיפויות המשתנים, כאשר שכר וחוזים קיימים ישולמו ראשונים.

בפועל, התקציבים השוטפים של המשרדים, ובהם התמיכות עבור גופים חיצוניים נפגעים שכן לגביהם אין את אותה חובה לשלם. נוהל התמיכות מאפשר לחשב הכללי להעביר מקדמה של תמיכה של עד 70% מהתמיכה ששולמה בשנה שלפני כן (מקדמה על חשבון התקציב העתידי).

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

על פי הסיכום של החשב הכללי, שהתעכב מספר ימים על ידי משרד המשפטים, התשלום בפועל יהיה גבוה יותר בחודשים הראשונים ויירד לאחר הבחירות (אז תוכל הממשלה לאשר תקציב ולהגדיל שוב את הקצבאות לחרדים).

בשבוע שעבר פורסם ב"כלכליסט" כי בוטלה ישיבה של ראש הממשלה עם ראשי המפלגות החרדיות שדרשו להגדיל את תקציב הישיבות לשנת 2020 בכ-300 מיליון שקל. הגדלת תקציב הישיבות נעשית תמיד בחודש דצמבר שהוא החודש האחרון בשנת התקציב. בדצמבר שעבר לא בוצעה ההגדלה הזו.

בנוסף, בשבוע שעבר החליט ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר על תוספת של 2 מיליארד שקל למערכת הביטחון שתצטרך גם היא להגיע במסגרת התקציב ההמשכי על חשבון משרדים אחרים.