אאא

חברת דלק הונגריה, חברה ישראלית שחברה בקבוצת דלק של יצחק תשובה, תידרש לשלם מס על מכירת המניות של חברת דלק ארה"ב. כך פסק אתמול (ב') בערב בית המשפט העליון. העליון הופך למעשה פסק דין של בית המשפט המחוזי שקיבל את עמדת החברה ודחה את עמדת פקיד השומה סביב המחלוקת על "רווחים ראויים לחלוקה".

בשנת 2006 הונפקו מניות דלק ארה"ב בבורסה לניירות ערך בניו יורק. בעקבות ההנפקה החזיקה דלק הונגריה 68% ממניות החברה האמריקאית. בשנים 2012-2013 מכרה דלק הונגריה חלק מהחזקות אלה בתמורה ל-2.5 מיליארד שקל.

החברה - באמצעות עורכי הדין דניאל פסרמן, שלמה אביעד זידר ודליה קרצברון - טענה כי את מכירת החברה האמריקאית בסכום של 2.5 מיליארד שקל יש לראות כדיבידנד שלא חולק, ומאחר והחברה שילמה מס חברות בארה"ב, יש לקזז את תשלום המס בארה"ב מזה של ישראל. מנגד, ברשות המסים טענו כי אותו סעיף בחוק שנועד להבטיח מניעת כפל מס (גם על הרווחים וגם על הדיבידנד) חל רק על חברות ישראליות בהתאם לסעיף 94ב' ולא חל על חברות זרות.

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד פסק לפני שנתיים כי גם אם החוק לא אומר זאת במפורש, כוונת החוק הייתה להחיל את אותו סעיף של מניעת כפל מס גם על חברות ישראליות המחזיקות חברות זרות, זאת לאחר שבין היתר גורמים שנכחו בהליך החקיקה ב-2003 שהסדיר במסגרת רפורמת רבינוביץ' את תשלום מס ההכנסה בארץ, העידו מול בית המשפט לגבי הכוונות האמיתיות של החוק.

כאמור, בית המשפט העליון קיבל את עמדת רשות המסים והפך את פסיקת המחוזי שחסכה לדלק הונגריה מאות מיליוני שקלים. בפסק הדין אמר השופט דוד מינץ כי "אדישות מיסויית נועדה כאמור להביא למצב שבו שיקולי מס לא יהיו מעורבים בהחלטה על חלוקת דיבידנדים, אלא רק שיקולים עסקיים כך שחברות תוכלנה להותיר רווחיהן בחברה ולהשקיעם. אולם, שעה שהסעיף עוסק במיסוי מדינתי, תכלית זו מכוונת למשק הישראלי ולא למשק שמחוצה לו.

"מבחינת מדיניות מיסויית, ישנו היגיון במתן הטבת המס האמורה לחברות ישראליות המתחייבות במס בישראל. על אף שישנה פגיעה זמנית באוצר המדינה, שכן מערכת המס 'תפגוש' את הכסף בשלב מאוחר יותר, ישנם יתרונות כלכליים-משקיים אחרים בהשקעה חוזרת של רווחי החברה בחברה על פני חלוקתם לבעלי מניותיה. ברם, יתרונות אלה אינם קיימים ככל שמדובר בחברה זרה שאינה כפופה למשטר המס הישראלי".