אאא

כשלמדתי בישיבה שלי בצעירותי בירושלים, כשהיה יורד שלג אחת לכמה שנים, לא תמיד, אם בכלל, הרשה לנו ראש הישיבה לצאת ולשחק בשלג. היינו מסתכלים מהחלון על ילדי השכונה משליכים אחד על השני כדורי שלג, אבל אנחנו נשארנו ללמוד. מזג האוויר השונה, הלבן, הבוהק, משנה סדרי טבע, וכולם מרגישים שונים בשלג: משפחות מתגבשות סביבו, חברים נהנים, ויש גם את הצד של הפקקים והדרכים המחליקות (זהירות, פציעה לפניך). אבל אנחנו למדנו. הרבנים גם הם ראו את חדוות מזג האוויר ולמדנו על השלג בהלכה בכל מיני שיעורים שאכן היו מעניינים, אבל ליבנו יצא קצת קצת לעבר השלג.

כשהגיע זמן בגרותי בישיבה גדולה, החלטתי באחד מבין הזמנים לקחת זמן לעצמי קצת ולנסות לראות מה יש בשלג הזה. אבל איך דואגים לכל מה שצריך בחופשת סקי בלב אירופה הקרה?

אילוסטרציה (שאטרסטוק)
אילוסטרציה (שאטרסטוק)
הגדלה

מהפכת החופשות הכשרות כבר מזמן הפכו להיות שם דבר, ישנן הרבה חופשות שמציעות חבילה שלמה של נופש עם אוכל כשר ובתי מלון כשרים, אבל חופשות הסקי עדיין לא הגיעו לשם לגמרי. הסיבה לכך אולי היא פשוטה: יותר קשה לשנע אוכל כשר או להכין אותו על פסגות הרים מושלגים.

כן, אני מאלה שטסים לחופשות סקי. זה התחיל כמו שסיפרתי מרגע שבו הייתי צריך קצת זמן בבין-הזמנים לעצמי, והמשיך גם אחר כך עם חברים ומשפחה. יש משהו מיוחד בסקי: אתה לבד עם עצמך רוב היום, ועדיין אתה באירוע מאוד חברתי. אבל בלי לאכול קצת קשה לנשמה לעבוד…

אם אתם מאלה שעדיין בטוחים שחופשת סקי שייכת לעשירי העולם, ואיך אני בחור פשוט בכלל מרשה לעצמי לצאת לכזה נופש - אז זה היה נכון רק בעבר. פעם באמת החופשה הזו הייתה יקרה מאוד: טיסות, מלונות, השכרת ציוד, סקי פס, קניית אוכל ועוד ועוד. כל קנייה כזו הייתה מייקרת את החופשה עשרות מונים ואז, כן, אין סיכוי שאנשים עם המשכורת שלי היו יכולים לצאת לכזו חופשה. אבל כשאתם מבררים יותר לעומק חבילות נופש כשרות לסקי, שיש מי שדואג להכול מהתחלה ועד הסוף והמחיר עצמו שפוי והגיוני - אז קופצים על המציאה מיד.

אילוסטרציה (שאטרסטוק)
אילוסטרציה (שאטרסטוק)
הגדלה

רק לפני כמה שבועות גיליתי משהו חדש ומיוחד, לטעמי לפחות, ועל כך רציתי לכתוב לכם. מצאתי את חברת "נופש כשר" שדאגה לי לחבילה שלמה מאל"ף ועד תי"ו: כל ציוד הסקי, מלון, וכמובן אוכל כשר למהדרין (והפעם לא 'סתם' מהדרין, אלא של הרב נחמיה רוטנברג) וכל זה במיקום יפהפה בשם "מדונה די קמפיליו" שבאיטליה - מקום שלא תמצאו בו את "הסנובים" הרגילים של הסקי שאוהבים כבר שנים לעשות סקי בצרפת או באוסטריה. לכן זה מקום מושלם גם לכאלו שמתחילים. האתר עצמו ממוקם במקום באמת חלומי: תדמיינו את עצמם גולשים כאשר מצד אחד הרי האלפים ומהצד השני הרי הדולמיטים, באמצע כל השלג והנוף הלבן - אין דרך יותר מזה מאשר להתחבר לעצמך אל מול נוף ההרים.

 צילום :כיכר השבת

אבל היה דבר אחד שהיה לי חשוב לברר: מניינים וספר תורה. מבחינתי יש דירוג מאוד ברור לאיך אני בוחר חופשה: בתחתית, בבסיס, זה המיקום והמלון. לאחר מכן סוג הכשרות (מי היום טס בלי חבילת כשרות? נגמר עידן הפסטה שהבאת מהבית שצריכים לבשל אותה אחרי יום מתיש וארוך), ובסוף גולת הכותרת: תפילות, מניין וכן, גם ספר תורה (אני באמת לא מבין כאלו שמתפשרים על קריאת התורה ומניינים. אם כבר נופש 'כשר' אז עד הסוף!). אשתי קוראת לזה שלושת המ"מים שלי: מ - מיקום, מ - מהדרין, מ- מניין. ככה פשוט.

האמת, הופתעתי לגלות שכל התנאים שלי קויימו ובוצעו לעילא ולעילא בחופשת הסקי האחרונה שלי באיטליה, דווקא בחברה שניסיתי אותה בפעם הראשונה בשם "נופש כשר". מסתבר שיש להן פעילויות ברחבי אירופה עם 12 מלונות כשרים, והם גם על הדרך גם מציעים חווית חג בלתי נשכחת במלון דלוקס כשר למהדרין בפאפוס שבקפריסין - כאשר הכול כלול במחיר בלי טריקים ובלי שטיקים.

בקיצור: המעמד הזה אחרי שאתה גולש במורד ההר הגבוה והמושלג, שאתה מסיים צליחה כייפית ומאתגרת (ומעייפת ומתישה, גם צריך לומר) בפעם ה-100 אולי באותו יום, אתה עוצר רגע ומביט מסביב: איזה נופים ואיזו יצירת בריאה יש בעולם שלנו. אתה רגע לוקח אוויר, מתנשף, עומד לבד, ופתאום כל הטרחות והצרות (ויש לנו כאלה בעולם) נעלמות רק לרגע. נזכרתי באותו תלמיד שחשב אז שהוא איבד הכול בגלל שלא שחררו אותו לשחק בשלג, ואיך למרות הכול הוא נשאר ללמוד. מייד הסתובבתי ועשיתי את כל הדרך לפסגה להספיק לערבית ואת הדף יומי.

הכותב היה אורח של חברת נופש כשר