אאא

אחד הזעזועים המשמעותיים שהנחית משבר הקורונה על המשק הישראלי בכלל ועל שוק העבודה במגזר הפרטי בפרט הוא מחיקת כ־50.5 אלף משרות פנויות והכפלה בחלק מענפים במספר המתחרים על כל משרה. כך עולה מסקר "היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל לרבעון הראשון 2020", שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

במונחים מוחלטים, מספר המשרות הפנויות צנח מרמה של כ־94 אלף בינואר וכ־90 אלף בפברואר, לרמה של 39.5 במרץ. זה היה כזכור החודש הראשון בו החלה הממשלה לנקוט בצעדים אגרסיביים של ריחוק חברתי לרבות סגירת מוסדות החינוך.

המספר הזה ירד לכ־29 אלף באפריל, ומאז עלה לכ־42.7 אלף - פחות ממחצית המשרות הפנויות שהיו ערב הקורונה. אלא שהנתונים של אתמול מוסיפים רובד נוסף וחיוני על הנתונים הקודמים, והוא מה שמכנים בלמ"ס היחס בין ההיצע לביקוש. כלומר, היחס בין המבקשים לעבוד לבין המשרות הפנויות. היחס הזה זינק תוך רבעון בכ־26% מ־4.4 לעומת 3.5 ברבעון הקודם. המשמעות של הנתון הזה הוא כי על כל משרה פנויה במשק מתחרים 4.4 עובדים לעומת 3.5 בלבד בתחילת השנה ובממוצע בשנתיים האחרונות.

היחס בין ההיצע לביקוש באותה תקופה בקרב משלחי יד ידועים - 19% מהישראלים שמחפשים עבודה עושים זאת במשלח יד שאינו ידוע או מוגדר - עלה מ־2.9 בסוף 2019 ובממוצע בשנתיים האחרונות, לרמה של 3.6. עלייה של יותר מ־24%.

עלייה ביחס בין ההיצע לביקוש בשיעור גדול מצביע על משק שמאבד משרות, כלומר, משק שמצטמצם וקטן. יחס קטן יותר בין ההיצע לביקוש מצביע לא רק על ביקוש גבוה יותר לעובדים אלא גם על גמישות בשוק העבודה. גמישות משמעותה מציאת עבודה בקלות רבה יותר על ידי מובטלים ודורשי עבודה וגם החלפת מקום עבודה בצורה קלה יותר על ידי עובדים.

את התמונה הקודרת לגבי שוק העבודה הישראלי בחודשים הראשונים של הקורונה משלים הפרמטר הבא: שיעור המשרות הפנויות שנחתך בחצי תוך חודש: מ־3.4% בינואר־פברואר ל1.7% בלבד במרץ. זהו שיעור המשרות הפנויות הנמוך שנרשם מאז תחילת הספירה. שיעור זה אומד את מספר המשרות הפנויות ביחס למספר המשרות במשק - בין אם הן מאוישות ובין אם אינן מאוישות. כך שגם שיעור קטן יותר מצביע על משק בהתכווצות.

מכה למאבטחים ולאקדמאים

שילוב של ירידה במספר המשרות הפנויות יחד עם עליה ביחס בין ההיצע לביקוש מהווה אינדיקטור מקדים לשינוי שלילי בשוק העבודה. המעסיקים מורידים דרמטית את היקף הגיוסים, ואם הרעת המצב כפי שראינו ברבעון השני של 2020 - מגיעים במהרה הפיטורים. הצפי הוא כי ככל שהמשק הישראלי ירחיב ויעמיק את הסגרים והפגיעה במשק תתרחב - בדו"ח של הרבעון הבא נראה עלייה נוספת ביחס בין ההיצע לביקוש.

נתונים מטרידים במיוחד נמצאו בכמה ענפים בהם היחס בין ההיצע לביקוש גבוה מ־5. כלומר, מספר המבקשים לעבוד היה גבוה פי 5 ממספר המשרות הפנויות באותו תחום. בין הסקטורים האלו ניתן למצוא מנהלי ייצור ומנהלים בתחום השירותים המקצועיים, עובדים בתחומי המדע וההנדסה, מנהלי חשבונות עובדים בתחומי המשפט, החברה והתרבות.

מטרידים היו גם הנתונים על פקידים ועובדי משרד אשר מ־4 שמתחרים על משרה, נרשם זינוק של 50% וכעת 6 עובדים מתחרים על אותה משרה. גם הנדסאים וטכנאים חוו פגיעה בסיכוי למצוא משרה: מ־5 למשרה, ל־6 במשרה תוך שלושה חודשים. גם בקרב עובדי מכירות ושירותים - שם נמחקו יותר מ-6,200 משרות פנויות תוך שבועות מספר - הנתונים אינם מעודדים: אם בתחילת השנה היו 2 עובדים שמתחרים על אותה משרה, במרץ המספר עלה ל־3.

מעניין לראות מה שקרה בקרב מאבטחים - שם היחס בין ההיצע לביקוש לא רק עלה אלא הכפיל את עצמו: מ־1.3 ל־2.7. גם בקרב מטפלים אישיים היחס זינק מ־2 ל־3. נתונים אלו מדאיגים במיוחד שכן הן מאבטחים והן מטפלים הם בעלי שכר נמוך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מטרידה לא פחות התפתחות היחס בקרב אקדמאים: מ־3.7 באמצע 2019 לרמה של 4.4 בתחילת 2020. זאת עוד לפני החלק העיקרי של המשבר לאחר חודש מרץ, כאשר כחמישית מהמשרות שהקורונה מחקה היו של אקדמאים.

גם ענף העובדים המקצועיים, לרבות בתעשייה ובבינוי, קיבל מהלומה קשה, שם נמחקו יותר מ־7 אלף משרות תוך זמן קצר כאשר על כל משרה פנויה בתחום הזה היו בסוף מרץ 2.2 עובדים לעומת 1.4 בלבד בתחילת השנה.

ביקוש נמוך למפתחי תוכנה

יש בדו"ח נקודת אור שעל רקע התפתחויות השליליות ביצוא הייטק שרי האוצר, הכלכלה והעבודה יהיו חייבים לעקוב אחריה. יחס בין היצע לביקוש נמוך מ־1 נרשם בקרב מפתחי תוכנה. כלומר, מספר המשרות הפנויות גבוה ממספר המבקשים לעבוד בענף זה.

גם בקרב עובדים בענפי טכנולוגיות המידע נרשמה ירידה ביחס אם כי קטנה, מ־2.1 ל־1.9. עם זאת, הירידה בהשקעות של הסקטור העסקי בארה"ב, הקונה העיקרי של ההייטק הישראלי, עלול לבשר על שינוי מגמה גם כאן.