אאא

כשמפתיע אותי ידידי יוני פלס, צלם ומדריך טיולים מוצלח, בשעת לילה מאוחרת, ואומר לי: "מחר ב-7.00 בבוקר, אחרי התפילה, אני לוקח אותך לאנדרטה על שמך - 'ישראל שפירא'", אני לא יכול שלא להיענות לבקשה...

וכך, בשעת בוקר "בין הזמנים" העפלנו ברכב מקרטע למרומי יער החמישה, שנמצא בין קיבוץ 'מעלה בחמישה' לישוב 'הר אדר', "סמוך ונראה" לירושלים תובב"א.

ממש בכניסה הבחנו בעבודות עפר וחפירות נרחבות במסגרת פרויקט להנחת צינור מים החמישי לירושלים.

שולחנות פיקניק שהציבה קק"ל, אויר הרים צלול כיין, נוף מרהיב, צל עצים, מה עוד נבקש?!

בפינת הדרך, הבטנו בשלט הכוונה שמתריע בעוד 500 מטר "אנדרטת הצבי ישראל", ולמטה איור של ספסלים, אנדרטה ותצפית. כולי צמרמורת מהזכרת הקינה המפורסמת שנשא דוד על שאול ויונתן.

נקודת תצפית מרהיבה המתאפשרת בזכות ערוצו העמוק של נחל שורק שפותח את הנוף ומאפשר תצפית מרהיבה.

וזו מפת האבן שעוזרת להתמצא במרחב גם למי שפחות מכיר. מדהים!

וממש בסמוך נקודת מנוחה קסומה, בצל אורנים וברושים...

אנו ממשיכים ללכת ביער המרשים, שלכותב השורות מדובר בד' אמות חדשות, תוך  כדי שאנו מזכירים את האגדה הלא נכונה של מצות "ד' אמות חדשות בארץ ישראל", שאין שום ענין ב"חדשות", והמצווה היא על כל ד' אמות, בין חדשות ובין ישנות.

פתע פתאום לנגד עינינו הזדקרה ועמדה אנדרטה מרשימה "הצבי ישראל", בראש שרידי הבונקר הנטוש, מוצב צבי מתכת מרשים.

בשלט בצורת ספר תורה נכתב: "הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים. יד לישראל שפירא ז"ל".

חבר קרית ענבים שנפל בעמדה זו מהתקפת הלגיון הירדני על קרית ענבים ומעלה החמישה בתאריך ט"ו אייר תש"ח.

בעוד שלט מובא סיפורו המלא של ישראל שפירא שמצמרר כל נפש יהודית: שפירא נולד ברוסיה ונשלח לסיביר למשך ארבע שנים, לאחר שחרורו הצטרף ועלה לארץ ישראל וזכה להיות מבין מקימי קיבוץ קרית ענבים, התנדב בהגנה, ונלחם לצד הבריטים במלחמת העולם השנייה. הקרב האחרון בחייו, היה "קרב הר אדר", מילותיו האחרונות היו: "כולם להתפנות ולתפוס מחסה. אני עולה לאתר את האויב".

שלט בצורת ספר תורה: "הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים. יד לישראל שפירא ז"ל

"הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל  אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים. אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן  פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.  הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת  כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן", (שמואל ב' א'), מתוך קינת דוד על שאול ויהונתן, לזכר  ישראל שפירא שנפל כאן במלחמת השחרור, הי"ד.

והנה זה הבונקר עצמו שנפל בו ישראל שפירא, מלבד חרכי הירי ניתן להבחין בחורים שפערו הפגזים בקירות הבונקר. הדלת נעולה... אבוי, האם נצליח להיכנס?

מה אתם חושבים שבאמת לא נכנסנו?! במחילה קטנה הצלחנו להזדחל (לא לנסות בבית! מתאים רק להרפתקנים כמונו...).

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בפנים הבונקר חרך ירי עם חלון הזזה מברזל! כיום חלוד ותקוע, לא ניתן להזיז.

הנוף המרהיב של הרי ירושלים  כפי שנשקף מחרכי הירי של הבונקר.

ולסיום מילה אחת על טבע... קורי עכביש, מה כבר אפשר לומר עליהם?!

אנו באתר שלקח קינה שנשא דוד המלך על שאול, לטובת הרוגי תש"ח, ולכן כמו דוד המלך שהבין לאחר מעשה, מדוע הקב"ה ברא את קורי העכביש, נכתוב בקצרה פרט מרתק על הקורים:

אם נתבונן נוכל להבחין בתעלה צפופה שיוצאת ממרכז הרשת אל "מאורה" של העכביש, שם בפנים הוא אורב לטרפו. מה רבו מעשיך ה'!

- תודה רבה לצלם המוכשר איש ידיעת הארץ יוני פלס שלקח אותי לסיור המרתק

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com