אאא

עם פטירתה גילו השכנים תנאי דיור תת אנושיים בהם התגוררו הילדים עד כה: " תמיד ידענו שהמצב שם מורכב מאוד אבל לא העלינו בדעתנו סיטואציה מחרידה כזאת"

משפחת רוטנר מתגוררת בחירם ומונה 8 נפשות האב שעבר חיים קשים נכנס למשבר תפקודי ולא נכח בבית במשך תקופות ארוכות. האם שנותרה לבד ניסתה להעניק להם ילדות נורמטיבית ללא הצלחה.

עם צאת החג פרסמה בתה פוסט מזעזע בו תיארה את הפסח הקשה שעבר עליהם:

איך שיצא החג, נכנסתי לחדר והבכי שהיה עצור לי בלב פרץ בלי מעצורים. החג ראשון בלי אמא היה קשה לעיכול. אנשים טובים עזרו לנו לנקות ולסדר את הבית ושלחו קמחא דפסחא לחג. ליל הסדר היה נורא, אף אחד לא הצליח לעצור את הדמעות וכולם חיכו שההצגה תיגמר.

למחרת החג הראשון הבנתי שאסור לנו להמשיך ככה, חיפשתי את החוברת מתכונים של אמא ע"ה והכנתי את הקציצות המסורתיות שהיא נהגה לטגן. כולם הסתכלו עליהם בעיניים גדולות אבל אף אחד לא רצה לנגוס בזיכרון חי מאמא.

בחול המועד מישהו מהילדים הציע לצאת לטייל, כששאלתי אותו 'לאן?' אמר 'לקבר של אמא' ועזב את דירת החדר וחצי שלנו בטריקה.

לסיפור המלא הקליקו כאן>>>

בשורות נוגעות ללב מתארת שרה את רצונה העז להציל את אחיה ואחיותיה ולתת להם עתיד מבטיח יותר:

"שבעה ימים בבית הבהבו לי נורת אזהרה אדומה: אסור לנו להמשיך לגור פה אפילו רגע אחד, העוני ההזנחה והמצוקה סוגרים על הנפש. הילדים מחפשים לברוח מהזיכרונות, מהעבר הקשה שגרם לאמא למות בטרם עת, מההווה התלוש והבודד.

אנחנו חייבים לעבור לדירה נורמלית, לאחד את המשפחה ולנסות לבנות את החיים מחדש "

בהמשך דבריה היא מבקשת להודות לעם ישראל על העזרה הרבה ומדגישה:

עזרתם לנו מאוד עד עכשיו, אנחנו מתקיימים רק בזכות התרומות שלכם, בבקשה תנו לנו כלים שנוכל להתמודד גם לבד.

לתרומה הקליקו כאן>>>