דף צא
*האשה שייכת לראשון. *חיוב קרבן. *זדון ושגגת איש באשה. *מאי הו"ל למעבד.
א. המ"ד שהאשה נחשבת שייכת טפי לבעלה הראשון: לר' יוסי יש לה ממנו כתובה, לרבי אלעזר הראשון זכאי במציאתה מעשה ידיה ונדריה, ולר''ש אם מת הראשון פוטרת את צרתה ואין הולד מהראשון ממזר. ומפרשינן מאי קסברי 1. לרב הונא בתראי מודו לקמאי, ר''ש דלא קניס בביאה כ''ש בממונא דמעשה ידיה, ותרוייהו סברי שיש לה כתובה דנוטלת רק בשעה שיוצאת. 2. לרבי יוחנן קמאי מודו לבתראי, רבי יוסי דלא קניס בכתובה דמדידיה כ''ש מעשה ידיה דמדידה, ותרוייהו אית להו דר''ש דמכיון שלא קנסו כ''ש לאחר מיתה.
ב. הנישואין וחיוב קרבן 1. נישאת שלא ברשות ב"ד אלא ע''פ שני עדים מותרת לחזור לבעלה הראשון ואתי להו"א כר''ש דאין הולד ממנו ממזר, ולמסקנא מוקמינן אף כרבנן כיון שהיא אנוסה ומאי הוה לה למעבד אבל חייבת בקרבן. 2. נישאת על פי הוראת ב"ד שסמכו על עד אחד תצא ופטורה מקרבן, ומייתי דלזעירי הויא טעות וחייבת בקרבן כמו הורו ב"ד ששקעה חמה, או מזה שעד שני יכול להצטרף או כמ"ד יקוב הדין את ההר, ולרב נחמן הויא הוראה ויליף לה מזה שעד אחד מהימן. 3. הורוה ב"ד להנשא וקלקלה חייבת בקרבן, ופליגי אי היינו זנות דפנויה או דווקא חייבי לאוין ומשום דקאמרה אתם עשיתוני פנויה. 4. נישאת לחמשה בנ''א חייבת על כל אחד דהוו גופין מוחלקין, ובחמש ביאות מאדם אחד פליגי אי חייבים רק אחד או דאיכא חיובא על כל ביאה.
א. מייתי ברייתא דאשת איש שנישאת ע"פ ב"ד דהיינו בעד אחד צריכה גט ומשמע דבעדים א"צ גט ומקשינן דע"כ אתי כרבנן שהרי ר"ש קאמר עשו ב''ד בהוראתן כזדון איש באשה וע''פ עדים כשגגת איש באשה. ומפרשינן 1. להו"א בהוראתן הוי כמזיד וא''צ גט וקרבן אבל נישאת ע''פ עדים צריכה קרבן וא''צ גט. 2. מתרצינן לעולם הברייתא כר"ש וקאמר בהוראת ב"ד הוי ככוונת איש בפנויה וצריכה גט, וע''פ עדים הוי כמו שלא בכונה וא''צ גט. 3. לגבי איסורא, בהוראת ב"ד כזדון אשת איש ונאסרת על בעלה, ובעדים כשגגה ומותרת לחזור אליו. 4. לענין קרבן, בהוראה כזדון וא''צ קרבן ובשוגג צריכים קרבן. ואמרינן דאפשר ליישב את הברייתא כרבנן ותני שאשת איש בעדים ושנישאת ע"פ ב"ד בעד אחד א"צ גט, וכן אמרינן דא"צ לחוש לקול שהבעל חי אם הקול יצא לאחר הנישואין.
ב. היכן מצינו שלא אמרינן מאי ה''ל למעבד ומ"ט 1. כתב גט וטעה בכתיבת המקום או מנין השנים הדין שכל הדרכים הללו בה ולא אמרינן מאי הו"ל למעבד, ודחי דהו''ל לקרוא את הגט. 2. כנס יבימתו וצרתה נישאת והמתייבמת נמצאה איילונית הצרה הויא יבמה לשוק ותצא אליבא דר"ע בחייבי לאוין, ודחי שהיה לה להמתין. 3. עריות דפוטרות צרותיהן ונישאו הצרות ונמצא שהעריות היו אילונית, ותי' כנ''ל. 4. נתן הסופר גט לאשה ושובר לאיש תצא, ודחי הו''ל לאשה לקרוא את גיטה. 5. שינה שמו ושמה, ותי' כנ''ל. 6. כנסה בגט קרח שקשריו מרובים מעידיו, כנ''ל. 7. להלכה לא עבדינן עובדא במאי הו''ל למעבד.
שאלות לחזרה ושינון
א. הסוברים שאשה שייכת טפי לבעלה הראשון, ומאי קסברי (2)
ב. הנישואין וחיוב קרבן (4)
ג. מהו עשו כזדון ושגגת איש באשה (4)
ד. היכן מצינו שלא אמרינן מאי הו"ל למעבד ומ"ט (7)