אאא

אז בסוף היו בחירות - אפופות בדרמה לא קטנה, וזאת למרות שתוצאותיהן היו ידועות מראש. חברי-הכנסת התכוננו בתחילת המושב לטבוע בביצת הבחירות, להתרוצץ במשך קיץ שלם מצאת החמה עד צאת הנשמה, והנה באה להם חלופה שכזאת, המאפשרת לשלשל מעטפה לקלפי ולהתרווח מיד בכורסת הח"כ, בלי לכסוס ציפורניים, בלי להגיר זיעה. אז מה הפלא שהם עשו זאת שוב ושוב, וארגנו לעצמם שלושה סיבובי בחירות למבקר המדינה, כשהם נהנים מהחוויה, לתפארת מדינת ישראל.

המועמד השלישי, שלמה קלדרון, ששבר בסיבוב הבחירות הראשון מספר שיא של עשרה קולות תומכים, הגיע בצהרי היום לחדר סיעת יהדות התורה והצטרף בדבקות לתפילת מנחה. להתפלל בכוונה, זה מה שנשאר באותה שעה למועמד שאיבד תקווה, להעתיר בתחינה, זה מה שנותר גם לחבריו למניין ביהדות התורה.

חברי-הכנסת החרדיים עסקו כל שעות הצהריים של יום שני בבחירות אחרות לגמרי. הש"סניקים אומנם התייצבו כאיש אחד והצהירו על תמיכה במבקר שנבחר, יוסף שפירא, אך אותם, כמו את החברים מיהדות התורה, עניינה בחירה שונה לחלוטין: לא מי יישב בלשכת מבקר המדינה בשבע השנים הבאות, אלא מי יצורף כחבר לוועדת הגיוס שאמורה להגיש את מסקנותיה בחודשיים הקרובים.

כמו מינויו של פלסנר שנעשה מעל לראשם וטורפד משפטית – לא סופית ולא בגללם, כך גם שמות שאר חברי הוועדה נודעו לח"כים החרדיים בתקשורת, כאחד האדם. אף לא אחד מהשמות מבשר טובות: פרופ' ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' יפה זילברשץ מאוניברסיטת בר אילן וראש אגף כוח אדם בצה"ל לשעבר, האלוף (במיל.) אבי זמיר. שלושתם יחד וכל אחד לחוד, לא התפרסמו בזכות יחסם האוהד לחרדים.

לפנינו שני תאומים סיאמיים, עם פגם גנטי, שהוליד הבג"ץ: גם לפינוי גבעת האולפנה וגם לחוק טל דד-ליין זהה - חודשיים מהיום. כדי להסדיר את בג"ץ גבעת האולפנה התיישב נתניהו לסיעור מוחות עם כל שריו ויועציו. להסדרת בג"ץ טל, הוא העניק הסכמה להעמדתו של פלסנר מקדימה בראש הוועדה, שזה דומה לכך שביבי היה מושיב את טיבי בראש הוועדה להסדרת גבעת האולפנה

מה שנותר לח"כינו האמיצים זה למזער נזקים. הם הודיעו על החרמת דיוני הוועדה הפוליטית ואילצו את נתניהו, ראש הממשלה של כוווולם (לפחות עד ל-1 באוגוסט, מועד פקיעת חוק טל), להתערב אישית ולצרף לוועדה את עו"ד יעקב ויינרוט. יכולותיו של העו"ד המפולפל, שישב בהרכב המקורי של ועדת טל והביא תוצאות לא רעות, אינן מוטלות בספק, אבל ויינרוט מקבל את 'תיק הגיוס' במצב כה נואש, עד שאפילו בתפקידו כסנגורו של איווט, יש לו עבודה יותר קלה.

"הוא ידרוש שוויון לערבים", העריך אחד החברים. "תסמכו עליו שינצל את קשריו עם נתניהו כדי להטות את הכף", אמר אחר. במפתיע, נראו השבוע חברי-הכנסת החרדיים מאוששים, על פניהם נגה אור רך של אופטימיות זהירה. הם כנראה רואים את מה שהם רוצים.

נתניהו, שישמש מעתה ועד לסוף הקדנציה ככבאי של המדינה, הקפיד במהלך השבוע החולף להנמיך להבות. הוא שמר עם החברים החרדיים המתוסכלים על קשר רצוף: התייעץ עם ישי, גפני וליצמן בנוגע לצירופו של ויינרוט והקפיד לשדר כי יש על מה לדבר.

כיפת ברזל סרוגה

כאיש אחד בקול אחד, המסר שמשדרים חברי-הכנסת החרדיים זהה למדי: תנו לנו את יבנה וחכמיה. "גם לחוק טל המקורי התנגדנו, אבל כל עוד יתאפשר למי שרוצה ללמוד להמשיך ללמוד, כל השאר לא מעניין", אומר ח"כ גפני שמסמן את המתווה שיהיה מקובל על החברים החרדיים ומעריך כי ראש-הממשלה נתניהו חותר לאותה מטרה.

ליצמן ששוחח עם נתניהו, משמיע הערכה זהה: "מדובר בעצם ב'מתווה אלקין' שלא קובע מכסה למקבלי פטור אלא יעדים להגדלת הגיוס. לא נתמוך בזה, אבל עם זה עוד אפשר לחיות. לפי מה שאנחנו מבינים, הנוסח הזה נכתב בהסכם הקואליציוני בין קדימה לליכוד – אחרי שהובהר למופז שזהו היעד ולכן יש כאן מקום לאופטימיות".

אחרון חביבי, הוא אלי ישי שנפגש עם ביבי בלשכתו ביום שישי האחרון ויצא בתחושה טובה. הוא מאמין שלא רק עם נתניהו, אלא גם מול שאול מופז יש עם מי ועל מה לדבר, ומקפיד ליישם זאת ולשמור על תקשורת ישירה מול המשנה החדש לראש-הממשלה. מיציע העיתונאים בכנסת, נראו השניים מסתודדים ארוכות בירכתי המליאה במהלך בחירתו של שפירא למבקר המדינה. אל תתפלאו אם בימים הקרובים תראו את השניים ממשיכים להסתודד בקרבתם של רבנים.

בפגישתם של ישי ונתניהו, עלה גם המתווה המדובר של שינוי שיטת הממשל. אטיאס הגדיר את סעיף שינוי שיטת הממשל כמוקש הגדול ביותר בהסכם הקואליציוני עם קדימה, אך גם אם מדובר באבן נגף מסוכנת פחות מסוגיית הגיוס, היא עדיין מדירה שינה, לפחות שנת אחר-צהריים של יום שישי – שהוקדשה לליבון הסוגיה, בין ישי לנתניהו.

"אתה הרי תמכת בשעתו בבחירה ישירה לראשות הממשלה, שנועדה להחליש את כוחנו ובסוף התברר שש"ס היא המרוויחה הגדולה", הזכיר ישי והמשיך, "אם תנסו ללכת על מתווה של בחירות חצי-אזוריות, עוד תגלו שהחרדים והדתיים-לאומיים מתאחדים ומציגים מועמדים אזוריים שיכפילו את כוח הנציגות הדתית בכנסת".

זה מה שנשאר, לתלות עיניים באורי אורבך, אורי אריאל וזבולון אורלב ולבנות על כיפת ברזל סרוגה ומחוררת שתספק לנו הגנה.

כתב פלסנר

על מידת החשיבות הרבה שמייחס ראש-הממשלה להסדרת החקיקה החלופית בעקבות פסיקת הבג"ץ, ניתן ללמוד מההודעה שהוציאה לשכתו ביום שישי שעבר: ראש הממשלה – כך לשון ההודעה – כינס היום בלשכתו דיון מורחב בעקבות פסיקת בג"ץ. בדיון השתתפו המשנה לראש הממשלה שאול מופז, המשנה לראש הממשלה משה יעלון, שר הביטחון אהוד ברק, שר המשפטים יעקב נאמן, שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו, שר החינוך גדעון סער, השר בני בגין, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ונציגי הפרקליטות. נקבע כי הצוות ימשיך להתכנס ולדון בשבוע הבא בנושא".

כאשר ראש-ממשלה מושיב בצהרי יום שישי את צמרת ממשלתו, בצוותא עם היועץ המשפטי לממשלה לסיעור מוחות – אות היא כי אכן מנוי וגמור עמו להניח על השולחן פתרון יצירתי שיעקוף את פסיקת הבג"ץ ויאפשר לנפגעי הפסיקה להמשיך ולשכון בטח בממשלה.

עכשיו, תקראו שוב את הנוסח ששגרה הלשכה, ותבינו עד כמה מצבנו נואש. כי הישיבה הבהולה שתוארה בהודעה, נוגעת בכלל לפסיקת בג"ץ שחייבה את הממשלה לפנות את גבעת האולפנה. כן כן. על זה הושיב ראש הממשלה את שריו ויועציו – ולא על הסדרת בג"ץ חוק טל.

לפנינו שני תאומים סיאמים, עם פגם גנטי, שהוליד הבג"ץ: גם לפינוי גבעת האולפנה וגם לחוק טל דד-ליין זהה: חודשיים מהיום. בשתי הסוגיות העמיד בג"ץ את הממשלה בפני דילמה מביכה. בשתיהן, החליט נתניהו על הקמת ועדה.

וכעת, הבה נבחן לאיזו סוגיה מייחס נתניהו חשיבות אמיתית: על מנת להסדיר את בג"ץ גבעת האולפנה התיישב נתניהו למחרת הפסיקה, לסיעור מוחות עם כל שריו ויועציו. להסדרת בג"ץ טל, הוא נתן יד להעמדתו של פלסנר מקדימה – תאומו הרעיוני של שחר אילן – בראש הוועדה, שזה, לשם ההשוואה, דומה לכך שביבי היה מושיב את טיבי בראש הוועדה להסדרת גבעת האולפנה.

כמו רוכש דירה שנסחט על-ידי הקבלן מעל ומעבר למחיר המקורי, אטיאס שילם בכל תחנה מחיר מופקע, עד שאחרי הרבה דם יזע ומעות, הגיע לגמר והחתים את שר האוצר על החלטת המינהל. מכרזי מחיר למשתכן כבר עוצבו לפרסום, הנוסח עבר את ההגהה הקפדנית של לשכת השר, אבל אז הגיעה הנחייה מחשבת המשרד ולפיה: אין סעיף תקציבי וזה כבר העלה לאטיאס את הסעיף

אפרופו הפארסה של הצבת פלסנר בראש הוועדה: ב'ליל הפרסה' שבין שני לשלישי בשבוע שעבר, נפגש נתניהו ב-4:00 לפנות בוקר עם ליצמן וגפני והנהן בניד ראש לא מחייב למשמע בקשתם שלא להציב את פלסנר כנציג קדימה בראש הוועדה.

מכאן ואילך, וכנהוג במחוזותינו, הייתה הדרך קצרה להדלפה מנופחת שיצאה מכיוונה של יהדות התורה ואף פורסמה בביטאון הבית 'יתד', ולפיה הטילה הסיעה וטו על הצבתו של פלסנר, וראש הממשלה הבטיח להיענות לדרישה.

ביום חמישי בערב, עלה ח"כ פלסנר לראיון בתוכנית פילפוליטיקה בקול ברמה (גילוי נאות: בהגשת כותב השורות), והופתע לשמוע לראשונה על הווטו שהטילו החרדים ועל היענותו של ראש הממשלה.

פלסנר אץ רץ לבכות באוזני המשנה הטרי שאול מופז, שדעתו על 'שקרנותו אומנותו' של נתניהו ידועה. חלפה שעה קלה ושאול מופז, הוציא הודעה על הצבתו של פלסנר בראש הוועדה. יוחנן המטביל פלסנר, הפך בקדנציה הנוכחית לנושא הדגל של גיוס חרדים, בתפקידו כיו"ר ועדת המשנה לוועדת חוץ וביטחון, וההסכמה של נתניהו למינויו, הייתה שווה אלף מילים.

מי שעשה לנו את 'העבודה' וטרפד משפטית את מינויו של פלסנר, הוא לא פחות ולא יותר מאשר ח"כ בוז'י הרצוג שאחרי הסתודדות במסדרונות עם גפני, הגיש שאילתא ליועץ המשפטי של הכנסת נגד הצבת חבר-כנסת בראש ועדה ממשלתית.

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, סיפק את הסחורה ולא בפעם הראשונה. בחוות-דעת מנומקת הוא מסביר כי לפלנסר, כחבר הרשות המחוקקת - הכנסת, אין אפשרות לשבת בוועדה של הרשות המבצעת - הממשלה.

"ככל שמדובר במינוי מטעם הממשלה או שר, בין כיו"ר ועדה או צוות ובין כחבר, השתתפותו של חבר-כנסת אינה אפשרית אלא באישור מראש של ועדת האתיקה ומטעמים מיוחדים", כותב עו"ד ינון ופוסל את המינוי.

"תנו לנו שותפים מפא"יניקים כמו בוז'י במקום הליכודניקים הבוגדניים, ואנחנו מסודרים.

עבודות שירות אזרחי

אז לאן בדיוק חותר נתניהו? מוגיעים את מוחם החברים החרדים: המסקנה מכל רצף העובדות שתואר כאן לעיל הינה, שנתניהו יושב על הגדר. הוא לא מעוניין לנקוט צעדים אקטיביים שיובילו לעימות עם החרדים, ומצידו, היה מעדיף לשמר את המצב הקיים, לא לבלוע ולא להקיא. לשמור על הקואליציה כפי שהיא. לכן הוא מלטף את החברים החרדיים, מרגיע, מוכר אשליות, כאילו אין מחר-מחרתיים, כאילו אין חוק שיפקע עוד חודשיים.

באותה נשימה, הוא מודע לדד-ליין המתקרב ולא יוצא מגדרו כדי לספק פתרון שיניח את דעתם של החרדים. אם באמת היה אכפת לו, הוא לא היה מפקיר את המושכות בידי איש קדימה ונותן לו להוביל את העגלה לעבר הבלתי ידוע. התנהלותו האחרת בפרשת גבעת האולפנה, תוכיח.

אם נתניהו לא יוצא מגדרו, והשותף איווט ליברמן יוצא מדעתו, ניתן לקבוע בצער רב וביגון קודר, שאין כל מקום לאופטימיות שמביעים חברי-הכנסת החרדיים. גם אם שאול מופז יילקח אלף פעמים לבית הרב, הוא לא יוכל לטייח ברגע ההכרעה.

הקדימאים לא רוצים למרוח, וגם אם היו רוצים אינם יכולים: לקדימה אין כל אופציה לוותר בסוגיית חוק טל, ולהותיר את הבמה לאיווט ליברמן שמצידו ינצל את ההזדמנות כדי לעזוב את משרד החוץ על רקע אידיאולוגי ולא בעקבות הגשת כתב אישום (בקרוב ממש).

ח"כ דודו רותם, הבהיר השבוע כי מבחינת ישראל ביתנו, ההסדר הנרחב ביותר שיכול להיות הוא מתן פטורים למספר מצומצם של בחורים: "שיעשו בחינות כמו במפעל הש"ס ויחליטו את מי משאירים", אומר רותם.

ישראל ביתנו ששה אלי קרב. לא המבחנים לבחורים מעניינים אותם אלא מבחן הבוחר, והם ממש לא מתכוונים לפנות ל'דרשו' בבקשה להיערך בהתאם ולשכור לקראת מעמדי הש"ס הבאים, גם את יד אליהו וגם את אצטדיון אם המושבות, כדי להכיל את רבבות הנבחנים, מקבלי הפטורים.

קדימה תראה את ישראל ביתנו ולא תוכל להישאר מאחור ולספוג את מטחי העיתונאים. המגמה המוצהרת שמשמיעים בקדימה עם הקמת הוועדה הינה: שליש לומדים, שליש מתגייסים ושליש משרתים בשירות אזרחי.

ועכשיו, לך תגשר על כאלה פערים עם מילים יפות ומרגיעות של ראש-הממשלה. איך בדיוק? הרי קרע כה עמוק לא יכול להתאחות אפילו אם יוחלט להכיר בעבודות השירות של הש"סניקים כשירות אזרחי.

האוצר ביתנו

מה יעשה שר בישראל המבקש לפרסם מכרזים שקיבלו את כל האישורים הנדרשים, ומגלה לפתע שאין לו בכיס אפילו 3000 שקלים לתשלום המודעה בעיתון?

עם הדילמה המביכה הזאת נדרש להתמודד שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס. קרב החפירות על הכללת מיצוי כושר השתכרות בקריטריונים לדיור הסתיים בהכרעה ברורה לטובתו זה מכבר, כאשר אטיאס, כמו רוכש דירה שנסחט על-ידי הקבלן מעל ומעבר למחיר המקורי, שילם בכל תחנה מחיר מופקע, עד שאחרי הרבה דם יזע ומעות, הגיע לגמר והחתים את שר האוצר על החלטת מועצת המינהל.

אטיאס נשם לרווחה ואץ רץ לסיים את הליכי המכרזים בשיטת מחיר למשתכן, על-פי הקריטריונים החדשים והמבטיחים, עם חמישים אחוזי הנחה מערך הקרקע, ללא הגבלה של כושר השתכרות. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

רק שהחגיגות הקדימו את זמנן. משרד השיכון החל להוציא מכרזים חדשים בביתר עילית על פי הקריטריונים שאושרו במינהל ועברו את כל השלבים הנדרשים. המודעות כבר עוצבו, הנוסח עבר את ההגהה הקפדנית של השר, המסוגנן בניסוחיו, אבל אז הגיעה הנחייה חד משמעית מחשבת המשרד ולפיה: אין סעיף תקציבי לפרסום מכרזי מחיר למשתכן, וזה כבר העלה לאטיאס את הסעיף.

בדיקה מהירה מול החשבת העלתה, כי על-פי הנחיית ראובן כוגן, ההליך בכלל לא הסתיים וכי ניתן יהיה לפרסם את המכרזים, רק לאחר שהחלטת מועצת המינהל תקבל את אישור ועדת הכספים.

ההרגשה של אטיאס הייתה כאילו חטף פטיש בנאים בראש. הוא היה מעדיף לקפוץ מהגג מאשר לחדש כעת את הוויכוח הנפיץ בסוגיית מיצוי כושר השתכרות. אם ההבנות תיפתחנה מחדש ויגיעו לוועדת הכספים, גפני אולי יוכל להעביר את ההצבעה, אך הנזק התקשורתי שייווצר יהיה חסר תקנה: איווט שהפך מלשון מאזניים לאבן רחיים, ימהר לנצל את ההזדמנות כדי להתנגח בראש הממשלה שמוכר את המדינה לחרדים, וחברי קדימה לא יוכלו להישאר מאחור ויצטרפו למקהלה.

אטיאס לא יאמר זאת בפומבי אך בשיחות סגורות הוא מפנה את האצבע לעברם של פקידים בכירים באוצר, שכלשונו החריפה, "הם בעצם חברים פעילים בישראל ביתנו".

"הרי עד היום היה מקובל שחתימת שר האוצר על החלטות המינהל נותנת גושפנקא להחלטה. גם האוצר סמך ידו על כך. אז מה קרה פתאום, שהם החליטו לחייב גם אישור ועדת הכספים? רק בגלל שאיווט נתן הוראה להדליק את המדורה?".

מסכן ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין. לא הספיקה לו ההקפאה שתקעה את הבנייה בעיר במשך שנה שלמה, עכשיו גם בא האוצר ומקפיא את מה שאושר, סוכם וכבר כמעט בוצע. במצב הדברים שנוצר, הברירה היחידה של ראש העיר הנמרץ הינה, להרים טלפון לחבר יקר, ח"כ דודו רותם מישראל ביתנו. אם לא למען מקרים כגון אלו, בשביל מה יש חברים?

נחום תקום

עד שיפוג היום וינוסו הצללים, לא נותר אלא להתנחם בכך שבאותה זירת התגוששות של מיצוי כושר השתכרות, יש לפעמים גם הישגים.

השבוע, נעשתה מלאכתנו על-ידי אחרים, כאשר ראש הממשלה החליט חד-צדדית לדחות את בקשת שר התיירות סטס מסז'ניקוב והודיע כי לא יערוך הצבעה חוזרת בממשלה וכי הוא דוחה, ללא הצבעה, את דרישת ישראל ביתנו להכללת מיצוי כושר ההשתכרות כקריטריון לחינוך חינם לגיל הרך.

מיצוי כושר ההשתכרות הפך לעבודה הזרה של ישראל ביתנו, ששולפת את הקריטריון בכל עת ובכל שעה. מי יודע, בקצב הזה הם עוד ידרשו להכליל את הדרישה כקריטריון להצבעה.

מי שרואה בהחלטתו של נתניהו פתח לתקווה ולהעדפת החרדים על ישראל ביתנו גם בתחומים נוספים, כדאי שיחפש נחמה במחוזות אחרים. הסיבה האמיתית לסטירה שהחטיף נתניהו לישראל ביתנו - כשהחליט לדחות את בקשת הערר ואפילו לא להעלות את הנושא להצבעה - נעוצה במאמר שפורסם בעיתון של המדינה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

הטוראי נחום ברנע תקף את נתניהו בחריפות על החלטתו שלא להכליל את מיצוי כושר ההשתכרות כקריטריון לחינוך חינם לגיל הרך, ובשבוע שלאחר מכן, הוקע אל עמוד הקלון על ידי שר החינוך גדעון סער, במאמר חריף במיוחד שבסופו כינה השר את הפרשן שרלטן.

מי שלא הוזכרו במאמר של סער, אך נחקקו בספר הזיכרונות של ביבי, הינם אנשי ישראל ביתנו, ובראשם סטס מסז'ניקוב שסומנו בלשכת ראש הממשלה כמי שהדליפו את המידע לטוראי של המדינה.

ביבי רשם זאת לפניו, והשבוע פרע את מקצת החשבון כשזרק את הערר של מסז'ניקוב מכל המדרגות והודיע כי אינו מתכוון להעלות את הנושא להצבעה.

המסקנה: כשהיושב במרומים רוצה, רווח והצלה ליהודים, יכולים לעמוד גם מטורים מסיתים של פרשנים חילוניים.