המזוזה - השמירה היהודית על הבית שלך

מזוזה במשקוף דלת עתיקה (צילום: שאטרסטוק)

אז למה בכלל שמים מזוזה בפתח הבית וחדרים?

הקב"ה מצווה אותנו בפרשת קריאת שמע לשים מזוזות בדלתות ובשערים שלנו. המזוזה שומרת עלינו על ידי גילוי האמונה שנמצא בה,האם שם את המזוזה על פתח ביתו ומאמין שהשם ישמור עליו על ידה. גילוי אמונה זה הוא השמור על האדם ומשמר גם את המזוזה עצמה.

גילוי האמונה נמצא בתוך המזוזה

תוכן המזוזה מכיל גם הוא את גילוי האמונה של האדם בהשם יתברך על ידי הכיתוב הכתוב בה. שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד. זהו תוכן המזוזה, הפרשה הראשונה בקריאת שמע - המתארת את מערכת היחסים ביננו לבין השם יתברך. אנו מגלים את האמונה בפשטות על ידי שמע ישראל ומצהירים בכך על כך שהשם הוא האל היחידי ובעל הכוחות כולם בכל המציאות ואין עוד מלבדו.

פרשת שמע שבמזוזה מגלה את האמונה בשלימות

מיד לאחר ההצהרה "שמע ישראל", כתוב במזוזה על מצוות אהבת השם. נשאלות השאלות: למה במזוזה דווקא כתוב על אהבת השם? ואיך יכולה התורה לצוות אותנו על אהבה - כשאהבה היא רגש ולא דבר שכלי?

התשובות לכך הן - אהבת השם היא מדרגה עליונה באמונה, אמונה פירושה שאדם מבין ומפנים - וגם מגיע למצב בו הוא מרגיש שכל מה שעושה השם - לטובה הוא עושה. כלומר, שהכל טוב, גם אם אנחנו לא מבינים איך וכמה. האמונה אומרת שהאדם צריך להגיע למצב בו הוא מודה, בלב שלם, שהוא לא מבין את העולם ואיך השם מנהיג אותו, ושם הוא מגלה את האמונה שלו. האמונה בפשטות היא נתינת אמון, כמו כביכול בין אנשים - המזוזה מצהירה על האמונה של האדם והיא אומרת במילים שלנו: אני לא מבין את הכל, אבל אני מקבל את זה שהשם שהתגלה אל העולם במעמד הר סיני בנתינת התורה, הוא האלוקים היחידי בעולם - ואין עוד מלבדו. והוא וחכמיו (שיש גם מצווה מהתורה על אמונת חכמים) מצהירים בפירוש, אין רע - הכל טוב. ולמרות זאת שאנחנו לא תמיד מבינים את הטוב הזה, אני נותן אמון בהשם ובחכמים והנביאים שהכל טוב. ומתוך כך גם מגיעים לאהבת השם בלב שלם.

למה כתוב ש-ד-י על המזוזה?

השם ש-ד-י שהוא אחד משמות השם שאסור למחוק, כתוב על המזוזה מבחוץ. בטח תהייתם למה הוא כתוב שם, ולמה דווקא הוא זה שכתוב שם ולא שמות השם אחרים כמו שם אדנות וכן הלאה.

שם ש-ד-י = שומר דלתות ישראל

השם ש-ד-י מרמז על השמירה על עם ישראל ועל הרכוש שלהם. בנוסף לך הגמרא אומרת - השם ש-ד-י הוא ראשי תיבות: שאמר לעולמו די, והמקובלים מסבירים את האימרה הזאת של חז"ל שהשם ש-ד-י מרמז על גבולות, הכוח של השם הוא גם בהרחבה ובנתינה, וגם בצמצום. כוח השם הזה הוא ביכולת לצמצם דברים, כלומר האין סופי (השם) מכניס את עצמו בגבולות וצמצומים - והוא לא נגרע מזה במאומה. אם כך יוצא שהמצאות השם ש-ד-י על דלתות ישראל מרמזת על כך שהשם שם גבול למי ששם מזוזה על הבית, והוא השומר של הגבול הזה.

אחת המצוות שכל יהודי מקפיד עליה

המזוזה היא אחת המצוות שכל יהודי מקפיד עליה, דתי, חילוני, מסורתי וכו' - כולם מקפידים על מצוות המזוזה. הסיבה לכך היא האמירה הפשוטה, אני יהודי, וגם אם אני לפעמים לא מכיר בכך או לפעמים פועל נגד התורה לא עלינו - אני עדיין מאמין במי שאמר והיה העולם. אני עדיין מכיר שהשם משגיח בעולם ואני עדיין מאמין בו שהוא שומר עליי. זאת האמירה של כל יהודי ששם מזוזה בפתח הדלת שלו.