יש משהו מיוחד בריח של כביסה שהתייבשה בשמש. האם זו רק נוסטלגיה וגעגוע לילדות או שמא יש מדע אמיתי העומד מאחורי הניחוח הטרי הזה שאנחנו כל כך אוהבים?
קבוצה של כימאים ניסתה לברר את העניין. הם בחנו מגבות שיובשו בחוץ ושיתפו את הממצאים שלהם במאמר שפורסם באתר "אנביירמנטל כימיסטרי".
את המחקר הובילה סילביה פוגליזה בזמן שהייתה סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת קופנהגן. היא סיפרה ל"ניו יורק טיימס" שאימה ייבשה כביסה באוויר הפתוח כשהייתה ילדה והיא בעצמה עושה זאת בכל פעם שהיא יכולה. "הריח הטרי מזכיר לי את הבית", הסבירה.
עם סט מגבות כותנה ומים מטוהרים במיוחד השתלטו פוגליזה, שניים משותפיה למעבדה והיועץ שלהם, על שני אזורים בבניין של האוניברסיטה: משרד ריק ומרפסת קטנה בקומה 5.
כל מגבת נשטפה שלוש פעמים במים ואז הועמדה לייבוש. הן נתלו בתוך המשרד, במרפסת, תחת גג פלסטיק מצל, או ישירות מתחת לשמש. לאחר שכל מגבת יובשה במלואה, החוקרים אטמו אותה בשקית למשך 15 שעות בזמן שהם דגמו את התרכובות הכימיות שהיא שחררה לאוויר סביבה.
הם גילו כי הייבוש תחת השמש ממש יצר מספר אלדהידים וקטונים, תרכובות פחמן שנמצאות בצמחים ובבשמים, שלא היו במגבות שיובשו בתנאים אחרים.
"לרבות מהתרכובות הללו יש ריחות שבאופן סובייקטיבי נמצאו כנעימים", כתבו החוקרים.
ההבדל בין טכניקות הייבוש? המדענים משערים, כמובן, שהוא קשור לשמש. כאשר מולקולות מסוימות נחשפות לאור אולטרה סגול, הן יוצרות תרכובות תגובתיות מאוד הנקראות רדיקלים, אמרה פוגליזה ל"טיימס". הרדיקלים הללו מצטרפים לאחר מכן למולקולות אחרות, מה שעלול להוביל ליצירת אלדהידים וקטונים כמו פנטנל, שנמצא בהל ואוקטנל, שמייצר ניחוחות הדרים.
סביר להניח שתהליכים דומים מתרחשים על משטחים חיצוניים טבעיים אחרים, כמו אדמה ודשא - חלק מהסיבה ששמש לאחר סופת גשם יוצרת ריח משכר.
מממממ. מעניין.
הצגת כל התגובות