פרק ב': נכון לעכשיו הציבור החרדי מֻדָּר מהביקור באתרי רשות הטבע והגנים בהם יש אפשרות לכניסה למים, שכן הללו אינם מופרדים והדבר דרוש תיקון, שכן אתרי הרט"ג הינם שייכים למדינה ואף שמם הוא "גן לאומי", אך בפועל חלק מהעם, מָנוּעַ מלבקר בהם.
כפי שפרסמנו אודות איש התקשורת רזי ברקאי, הסבור כי יש לאפשר הפרדה בין גברים לנשים עבור הציבור החרדי באתרי טבע, ישנם עוד אנשי תקשורת מפורסמים הסבורים כך.
ברקאי למעשה חזר על דבריו שאמר לרביב דרוקר בפאנל משותף עם כותב השורות ברשת 13 שעסק בהצעתו של יו"ר 'דגל התורה' משה גפני שלפחות 15 אחוזים משעות הרחצה של אתרי רשות הטבע והגנים יהיו בהפרדה לגברים ולנשים.
לאחר עלייתי לשידור ברשת 13 שוחחתי עם מספר בכירים בערוץ החדשות המרכזי, ולהפתעתי היו שצידדו בדעתו של רזי ברקאי, אלא מחמת שהצעתו של גפני איננה ברורה דיה, הם לא הסכימו שאפרסם זאת בשמם.
אלו לא הבינו על מה מדובר, וחששו שמדובר בסגירה הרמטית של אתרי הטבע, אולם נאמר לי שאם מדובר פעמיים בחודש בלבד, הם מסכימים ותומכים בהצעה שתביא קץ להדרת חרדים מאתרי המים של ישראל.
אכן, הצעתו של משה גפני איננה ברורה, ולא מובן על אלו אתרים הרפורמה תחול.
האם מדובר רק על אתרי רט"ג שמוגדרים כאתר רחצה ורְבִיצָה ליד המים כ'גן השלושה' המפורסם בשמו 'הסַחְ'נֶה' ליד בית שאן (39 ₪ למבוגר), שמגזין טיים בחר בו כאחד מעשרים הגנים היפים בעולם. או שמא תכלול גם מסלולי הליכה כדוגמת 'נַחַל יְהוּדִיָּה' (22 ₪ למבוגר) מחמת שיש בו בריכות מים?
אם המדובר רק על סח'נה ודומיו, סביר להניח שההצעה תתקבל ברוב קולות, וכדבר מובן מאליו, אלא שאם תעלה הצעה לסגור את כל נחל יהודיה, בגלל שיש בו בריכות מים, נראה שהדבר לא הגיוני.
לציבור הגולשים נסביר ונבאר מה הבדל בין אתרי רט"ג השונים, אותם קבצנו לרשימה אחת (רק אלו בהם יש אפשרות לכניסה למים), ונחלקם לחמישה חלקים (ללא חלוקה של צפון ודרום).
חלק א': אתרי רְבִיצָה במים בלבד: סח'נה, מעיין חרוד, עין הנציב[1], עיינות פשחא, עין חמד[2].
חלק ב': מסלולי הליכה קלילים בהם מעיינות ובריכות שכשוך: נחל דן, עין גדי, נחל עיון, מקורות הירקון, ומג'רסה.
חלק ג': מסלולי הליכה אתגרים וארוכים בהם יש אפשרות לכניסה למים: נחל פרת, נחל ערוגות, נחל זוויתן ונחל עמוד.
החלק הרביעי והחמישי לא קשורים לאתרי רט"ג, אלא מדובר במסלולים מרכזים, בהם יש אפשרות להיכנס למים, ואלו בחלקם שייכים לקק"ל.
חלק ד': נחל כזיב, נחל ג'ילבון, נחל אל על, נחל צלמון, נחל פרוד ועוד.
חלק ה': מסלולי הליכה מדברים בהם בעונה יש גבי מים, כנַחַל דַּרְגָּה (דָרַגֵ'ה), נחל משמר, אשלים ועוד.
וכמעט שכחנו את המעיינות החינמיים נחל האסי, בריכת הקיבוצים, עין מודע, עין שוקק, בריכת גדעונה, בריכת הקשתות, עין לבן, ועוד מעיינות רבים ברחבי הארץ שבעונה החמה הכניסה אליהם אחרי השעה 10.00 בבוקר מפוצצת עד אפס מקום.
תגובת לשכת יו"ר 'דגל התורה' משה גפני
פניתי לדוברות לשכת יו"ר 'דגל התורה' משה גפני ואלו אמרו לי שעדיין לא יודעים היאך המחוקק יקבע את תיקון החוק, והדבר יִדּוֹן בוועדות הכנסת השונות בתקופה הקרובה, לאחר שיוזמנו נציגי רשות הטבע והגנים. עוד הזכירו בדוברות לשכת משה גפני, שהרט"ג בעצמו יזם ימים נפרדים באתרי המים לפני מספר שנים, אלא שהמיזם נכשל בהוראת גורמים משפטים.
הצעת כותב השורות כאיש תיירות העוסק בהדרכת טיולים היא כך:
את החלק הראשון, קרי - אתרי הרְבִיצָה במים, כהצעתו של גפני יפתחו 15 אחוז מהסך הכללי של ימי הפתיחה של האתר בהפרדה.
כך אם האתר פתוח לציבור הרחב 363 יום (למעט יום כיפור ותשעה באב), חמש עשרה אחוז יוצא ארבע וחצי ימים בחודש, מה שאומר יומיים בחודש גברים, ויומיים בחודש לנשים.
חשוב שאת הימים הייעודים בהפרדה למגזר החרדי, צריך לחלק על פני כל החודש, ולא (לדוגמה) שבכל תאריך א' בחודש עברי, כל שמורות הטבע יסגרו לחרדים בלבד, - אלא לחלק את הימים בהפרדה על פני כל החודש, כך שלמטייל החרדי בכל שבוע תפתח שמורת טבע שונה בהפרדה, ואילו למטייל הכללי, יהיה סגור רק שמורת טבע אחת, או שתיים, וכדי שלא ייווצר מצב שמבקר שלא מקפיד על רחצה בהפרדה, לא יוכל באותו יום לטייל כלל.
לגבי חלק ב' שהם מסלולי הליכה קלילים בהם מעיינות ובריכות שכשוך כנחל דן, עין גדי, נחל עיון, מקורות הירקון, ומג'רסה, הצעתנו שיפתחו בהפרדה במינון נמוך מחלק א'.
חלק ג' כמסלולי הליכה אתגרים וארוכים בהם יש אפשרות לכניסה למים כנחל פרת, נחל ערוגות, נחל זוויתן ונחל עמוד - הצעתנו שיפתחו בעיקר בימי בין הזמנים בתאריכים בהם נערכים הטיולים העיקרים, וכן בימי חמישי אחת לחודשיים.
חשוב לציין שבחלק א' וב' כאתרי הרְבִיצָה במים, חשוב לפתוח בהפרדה לנשים וגברים, באחוזים זהים, לעומת חלק ג' כמסלולי ההליכה האתגרים, אליהם הולכים בעיקר בחורים, שיפתחו לגברים בלבד, באחוזים גבוהים יותר מהימים שיפתחו לנשים בלבד, שכן אלו האחרונות פחות מטיילות מסלולי הליכה אתגרים.
מסלולי המים שאינם כפופים לרט"ג
ומה עם חלק ד' וה' כמסלולי ההליכה בהם יש גם כניסה למים, שאינם שייכים לרט"ג? נראה שאת אלו לא ניתן להכניס לרפורמה זו, שכן אלו אתרים שאינם מגודרים, והכניסה אליהם היא בחינם, ואין אופציה של אכיפה.
•
[1] כרגע סגור למבקרים עקב שיפוצים, ולאחריהם יגבה עליו תשלום.
[2] הכולל הליכה בפלגי מים רדודים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות