כל הדוחות מראים כי כלכלת ישראל חזקה, אי השוויון בהכנסות אמנם ירד, אבל פערים כלכליים והיעדר לכידות חברתית נמשכים. על פי דו"ח חדש של ארגון ה-OECD המתפרסם ב-ynet, יש צורך ברפורמות בחינוך, בתשתיות ובשווקי המוצרים שיחזקו את הכללה החברתית ואת היצרנות.
הארגון טוען כי כלכלת ישראל ממשיכה לרשום ביצועים פיסקליים ומאקרו-כלכליים מרשימים, צמיחתה של ישראל חזקה, האבטלה נמוכה וממשיכה לצנוח, ועם שיעורי ריבית נמוכים ויציבות של מחירים, המדיניות הכלכלית היא זהירה והחוב הציבורי הוא יחסית נמוך ואף מצטמצם. מעמדה החיצוני של כלכלה ישראל הוא יציב ומוצק, וזאת הודות לסקטור ההיי-טק הדינאמי שמכניס לא מעט כסף זר לישראל.
גם איכות החיים הממוצעת משתפרת, טוענים ב-OECD, בעיקר הודות לשיעורי תעסוקה גבוהים. המשך מדיניות המאקרו המסתגלת וכן ביצוע השקעות מתוכננות בשדות הגז הטבעי בשנים הבאות, ימריצו את הצמיחה הלאה, טוענים בארגון. על רקע זה, מוסיפים בדו"ח, בממוצע, הישראלים ממשיכים להרגיש מרוצים מחייהם יותר מאזרחי רוב מדינות ה-OECD כל אלו יכול בהחלט נתניהו לזקוף לזכות מדיניותו הכלכלית.
אמנם נקודת אור היא שהמשכורות מתחילות לעלות בישראל, מאחר שהדלילות במשרות כבר כמעט ולא קיימת, אבל ה-OECD מזהיר מפני קיומה של סכנת תיקון מחירי הדיור, שממשיכה להיות גדולה. הארגון מפרט כי היצע הדיור הוא נוקשה מדיי מכדי להתאים לביקוש הגבוה לדיור שקיים בשל ריבית נמוכה, מה שממשיך להוביל למחירי דיור גבוהים, שממשיכים לטפס. בנוסף, הארגון טוען כי מסי הארנונה שגובות רשויות מקומיות מהתושבים הן נמוכות מדיי כדי לתחזק את התשתית הנדרשת לפיתוח מבני מגורים חדשים ברשויות חלשות.
הארגון ממליץ לתאם בצורה טובה יותר פיתוח ובניית מגורים זולים יותר באזורי הפריפריה ולחברם לתחבורה ציבורית אל מרכזי התעסוקה. כמו כן ממליץ הארגון לוודא שמשאבים מספקים יינתנו לרשויות מקומיות כדי לממן תשתיות שנדרשות באזורי מגורים חדשים.
שיעורי התעסוקה בקרב החרדים עדיין נמוכים
בארגון מציינים כי שיעורי התעסוקה של ערבים ישראלים ושל חרדים ממשיכים להיות נמוכים , וכן ששיעור העובדים העניים בישראל ממשיך לטפס, וכי הוא גבוה מאוד בהשוואה לשאר העולם. כמו כן, שיעור העוני בקרב ילדים בישראל הוא נרחב והתנאים הסוציאליים לעובדים הם נמוכים ולא מספיקים עבור משפחות עם שני בני זוג עובדים, המשתכרים בשכר נמוך.
בנוסף, תוצאות החינוך הן חלשות בקרב האוכלוסיות החלשות, ולפי ה-OECD, המשך תחזוקת איכות חיים טובה ושיפורה בטווח הארוך יהיו מאתגרים.
בארגון מציינים כי חשיפת הבנקים למגזר הדיור גבוהה, אבל האשראי לדיור הואט. למרות שמדיניות מאקרו זהירה אדוקה יותר סייעה להפחית את הסיכונים בשוק הדיור, תיקון של שוק הדיור הוא אפשרי ועלול להיות מסוכן, כך שיש להשגיח על ההתפתחויות בזהירות יתרה, מזהירים ב-OECD.
לפי נתוני הארגון, שיעור העובדים העניים בישראל הוא כ-14%. הוא צומח משום שעובדים רבים, בעיקר ערבים-ישראלים וחרדים, עובדים בעבודות בשכר נמוך וזאת בשל מערכת המיומנויות הנמוכות החלשות שלהם.
החברה הישראלית, לדברי ה-OECD, בולטת בחוסר הלכידות החברתית שלה ובפערים משמעותיים, ש"מענישים" חלקים מהאוכלוסייה ומאיימים על המשך התוצאות הטובות של הכלכלה הישראלית. אמנם אי השוויון פחת מעט מאז 2007, הודות לשיעורי תעסוקה גבוהים יותר בקרב ערבים-ישראלים וחרדים, אבל העוני ממשיך להיות שכיח בחברה הישראלית ועומד על כ-17%, אך בקרב האוכלוסיות החלשות הוא גם מגיע ל-50%.
תוכנית מחיר למשתכן - מסלפת את השוק
הארגון מציין כי מחירי הדיור גבוהים וממשיכים לטפס, וכי יחס מחיר הדירה לשכר בישראל ממשיך להיות מהגבוהים ביותר. עוד מציינים בארגון כי שיפור מגזר הדיור ממשיך להוות דאגה מרכזית, בהינתן חשיבותו ליציבות פיננסית, להכללה בחברה, ליצרנות המשק ולהשלכות על מדיניות המס.
מאז האצת מחירי הדיור ב-2007, מציינים ב-OECD, שהגיעה לאחר צניחה של תיקון מחירים ב-25% בעשור הקודם, מחירי הדיור הממוצעים בישראל הפכו לגבוהים ברמה בינלאומית, בשיעור ממוצע של כמעט פי שמונה מההכנסה של משק הבית. שיעורם של הזוגות הצעירים בקרב בעלי הדירות הלך וירד, ושיעור ההוצאה של משקי הבית על דיור צמח, וזאת למרות עלייה מתונה בלבד של שכר הדירה. למרות סימנים של התייצבות של מחירי הדיור מאז סוף 2016, טוענים בארגון, מחירי הדיור המשיכו לעלות. לרכישות מסייע שוק עבודה נמרץ ואיתן והאצת מספרם של משקי הבית, שצמיחתם צפויה לעלות מ-45 אלף בשנה כיום ל-65 אלף בשנה בשנת 2015.
בניית דירות למגורים הייתה לא מספקת, קובעים ב-OECD, על מנת לענות על הביקושים החזקים לדיור, מה שגרם למחסור בדיור ולמחירים גבוהים יותר. בארגון מציינים את התוכניות שהציגה ממשלת ישראל על מנת להגדיל את היצע הדיור, כולל פישוט נהלים בשימושים בקרקעות, אישור פרויקטים גדולים תחת תוכנית האצת מתן היתרים לתקופה של חמש שנים מ-2014 ואימוץ תוכנית רב-שנתית לתכנון צופה עתיד לשנת 2040. בנוסף, הוכנסו חברות בנייה זרות לשוק הבנייה הישראלי. בארגון צופים כי אלה אמורים להגדיל את התחרות ואת היצרנות בסקטור הבנייה, שכיום נחשבות נמוכות בכל סטנדרט בינלאומי.
שיעור המשקיעים בנדל"ן עלה בחדות מאז 2007, מציינים ב-OECD, וריבוי הרפורמות כלל כמה צעדים יעילים, אולם חלקן יקרות וטעונות שיפור. תוכנית "מחיר למשתכן", למשל, לא מגדילה את ההיצע של הקרקעות הציבוריות, למרות הוצאה תקציבית לא זניחה. התוכנית, לדעת ה-OECD, גם מסלפת את השוק משום שנהנים רבים מההטבות שלה, שנבחרים בהגרלה, יקנו דירת מגורים שהיא "מציאה" במיקום שלא עונה על צרכיהם, ככל הנראה על מנת להשכיר את הנכס. זה בסופו של דבר ממריץ את שוק השכירות מאשר את מגורי הבעלים, שהיו למעשה כוונת הממשלה. עד סוף 2017 היו 40 אלף משקי בית זכאים לרכוש בית ב"מחיר למשתכן", ומספרם צפוי להגיע ל-100 אלף עד סוף 2018, מציינים בדו"ח.
בכל מקרה, אומרים ב-OECD, סיוע לזוגות הצעירים ייעשה בצורה הטובה ביותר בהקלה על השכירות יותר מאשר ברכישת דירה, ועל ידי רפורמות בשוק השכירות, כפי שהארגון כבר המליץ בדו"חותיו הקודמים.
כמו כן, כותבים ב-OECD, מטרות הממשלה להפחתת הביקוש מצד המשקיעים בסביבה המוניטארית והכלכלית הקיימת באמצעות מס דוגמת מס דירה שלישית וכדומה הן לגיטימיות, אך יש לחזקן על ידי הסרת הפטור ממס הכנסה ממנו נהנים בעלי ההכנסות משכר הדירה (המשקיעים, בעלי הבתים).
שגריר ישראל ל-oecd, כרמל שאמה הכהן אמר: "הדו"ח הוא מבט על כלכלת ישראל במראה אובייקטיבית ומקצועית, ופרי של עבודה ושיתוף פעולה של שנתיים עם הארגון. מכאן הדו"ח כבר בידי מקבלי ההחלטות".