דף כב
א. דרשות הפסוקים שנחלקו בביאורם בענין שנוי הכתב 1. לא יכלו לקרוא את הכתב בימי בלשצר, אתי כמ"ד נשתנה הכתב, ולאידך לא יכלו לקרוא מכיון שנכתב בגימטריא. 2. משנה התורה, שהכתב ראוי להשתנות, או שהמלך כותב לו שני ספרי תורה, אחת בבית גנזיו ואחת הולכת עמו. 3. שויתי ה' לנגדי תמיד, אתי שהס"ת הולך עם המלך, או שהמתפלל יראה כאילו שכינה כנגדו. 4. נקרא כתב אשורית, כיון שעלה עמם מאשור, ולרבי שמאושר בכתב.
ב. באיזו גימטריא נכתבו האותיות לבלשצר והדוגמא 1. את ב"ש, יט"ת. 2. בדילוגים. ממתו"ס. 3. בהיפוך, אנ"ם. 4. בחילוף שתי האותיות הראשונות, נמ"א.
ג. סוגית אשתו 1. גירושין קשים, שהרי התירו לדוד להתייחד עם אבישג ולא לגרש אחת מנשיו. 2. על גירושי אשה ראשונה אפילו מזבח מוריד דמעות. 3. אשתו מתה אם מבקשים הימנו ממון שגזל ולא נותן. 3. מי שמתה אשתו הראשונה, כאילו חרב ביהמ"ק בימיו. 4. מתה אשתו: עולם חשך בעדו. 5. פסיעותיו מתקצרות. 6. עצתו נופלת. 7. זווג שני קשה כקריעת ים סוף. 8. בזווג ראשון בת קול אומרת בת פלוני לפלוני. 9. לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים. 10. אדם מוצא קורת רוח רק מאשת נעורים. 11. אשה כורתת ברית רק למי שעשאה כלי. 12. אין איש מת אלא לאשתו, מנעמי. 13. אין אשה מתה אלא לבעלה, מיעקב.
ד. החיוב בתספורת ומנין 1. מלך בכל יום, שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך. 2. כה"ג בכל ע"ש, מפני שמשמרות מתחדשות, ותספורתו הינה ראשו של זה בצד עיקרו של זה. 3. כהן הדיוט אחת לשלשים יום, שנאמר ופרע לא ישלחו, ויליף גז"ש מנזיר דפרע מותר אבל לשלח ולגדל יותר אסור.
ה. בזה"ז כהן מותר בתספורת, משא"כ ביין דלרבי שרי ולחכמים אסור. וטעם החילוק בין תספורת ליין 1. מהרה יבנה ביהמ"ק ובעינן כהן הראוי לעבודה וניתן להסתפר במהירות, משא"כ יין טפי מרביעית שא"א להפיגו כלל. 2. גזרו ביין כיון שבכך מחלל את העבודה משא"כ פרוע ראש, ודחי דחיוב מיתה לפרוע ראש ילפינן מיין א"כ ה"נ נילף דמחלל עבודה, קשיא.
הדרן עלך פרק שני דסנהדרין!
שאלות לחזרה ושינון
א. דרשות הפסוקים שביאורם תלוי במחלקת האם נשתנה כתב ספר התורה (4)
ב. באיזו גימטריא נכתבו האותיות לבלשצר, ודוגמא לכך (4)
ג. סוגית אשתו הראשונה והשניה והקושי בגירושין ובמיתה (13)
ד. מיהם החייבים בתספורת בזמנים קצובים (3)
ה. מחלוקת רבי ורבנן בדין כהנים בזמן הזה בתספורת וביין, הטעם ומה ביניהם (2)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.comש