דף פב
א. ביאור הפסוקים במלאכי 1. בגדה יהודה, זה ע"ז. 2. ותועבה נעשתה בישראל, זה משכב זכור. 3. כי חלל יהודה קדש ה', זו קדישה המופקרת לזנות. 4. ובעל בת אל נכר, זו גויה שהבא עליה הוא כמתחתן עם ע"ז. 5. העונש: יכרת ה', כרת. 6. ער, חריף בחכמים. 7. עונה, בתלמידים. 8. מגיש מנחה, אם הוא כהן.
ב. מעשה זמרי בן סלוא וכזבי 1. שבט שמעון אמרו לנשיאם מדוע הוא שותק בשעה שהם נהרגים. 2. קיבץ כ"ד אלף והלך לכזבי. 3. אמרה שהיא בת מלך, א"ל שהוא נשיא שבט, ואף גדול ממשה בכך שהוא שני לבטן. 4. הביא אותה למשה וא"ל אם היא אסורה כיצד הותר בבת יתרו. 5. והמה בוכים, כיון שנתעלמה ממשה ההלכה בבועל ארמית. 6. וירא פנחס: ראה את המעשה ונזכר בהלכה שקנאין פוגעין בו, או ראה שיש חילול השם ואז אין חולקין כבוד לרב, או שראה את המלאך שבא להשחית בעם. 7. ויקם מתוך העדה ויקח רומח, שאין נכנסים לבימ"ד בכלי זיין. 8. הוציא את להב הרומח ונשען על מקלו 9. בא לשבט שמעון וחשבו שגם הוא נכנס לעשות צרכיו, וש"מ התירו פרושים את הדבר. 10. ויעמוד דפנחס ויפלל, עשה פלילות עם קונו, שחבטן לפני המקום ואמר האם על אלו יהרגו כ"ד אלף מישראל. 11. מלאכי השרת בקשו לדחפו, וה' לא הניח להם. 12. השבטים התחילו לבזותו שהוא מצאצאי יתרו, והכתוב בא וייחסו אחר אהרן הכהן. 13. בריתי שלום, ה' אמר למשה הקדם לו שלום, וראויה כפרה זו שתכפר ותלך לעולם. 14. זרזיר מתנים, שזמרי בעל את כזבי תכ"ד בעילות כגימטריא זרזיר, או ששים. עד שנעשה הוא כביצה המוזרת, והיא כערוגה מלאה מים. 15. כזבי היה מושבה בית סאה, וקבר שלה אמה. 16. שמה שוילנאי, ונקראה כזבי כיון שכזבה באביה, או שאמרה לו כוס בי עם זה.
ג. ששת הנסים שנעשו לפנחס בהריגת זמרי 1. היה לזמרי לפרוש. 2. וכן לזעוק. 3. פנחס כיוון בזכרותו ובנקבותה. 4. שלא נשמטו מהרומח. 5. בא מלאך והגביה את המשקוף. 6. בא מלאך והשחית בעם והטרידן.
ד. שמות שלומיאל בן צורישדי 1. זמרי, שנעשה כביצה המוזרת. 2. בן סלוא, שהסליא שיספרו עוונות משפחתו. 3. שאול, שהשאיל את עצמו לדבר עבירה. 4. בן הכנענית, שעשה מעשה כנען. 5. שמו, שלומיאל בן צורישדי.
ה. בעי אי כהן ששימש בטומאה חייב מיתה בידי שמים, האם מזה שפוצעין את מוחו ש"מ דפטור מיד"ש, או מזה שהורגים ש"מ שמחויב גם ביד"ש. ומייתי 1. מי שלקה ושנה כונסין לכיפה, איירי שעבר על כריתות. 2. גונב את הקסוה, כלי שרת. 3. מקלל בקוסם, מיחזי כמברך את השם. 4. בועל ארמית, ילפינן ממלאכי דחייב כרת. 5. היוצק והבולל ושאר מלאכות שאינם גמר עבודה אין חייבים עליהם משום חוץ זרות טומאה ומחוסר בגדים, משמע מזה דהמקטר חייב משום טומאה. ודחי דכהן הוי באזהרה מדאורייתא, וזר מוזהר רק מדרבנן. 6. ואלו שבמיתה בידי שמים מייתי כהן ששימש בטומאה, תיובתא על מאן דפטר.
שאלות לחזרה ושינון
א.ביאור הפסוקים במלאכי שנאמרו על הבועל ארמית וענשו (8)
ב.מעשה זמרי בן סלוא כזבי וקנאות פנחס (16)
ג. הנסים שנעשו לפנחס בהריגת זמרי וכזבי (6)
ד. שמותיו של שלומיאל בן צורישדי (5)
ה. האיבעיא האם כהן ששימש בטומאה ענשו מיתה בידי שמים, הצדדים מזה שפרחי כהונה פוצעין את מוחו, והראיות (6)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com