פרק שלישי – כל הצלמים
דף מא
1. נעבדים פעם בשנה. 2. ביד הצלם. 3. שברים.
א. ר"מ קאסר את כל הצלמים מפני שנעבדין פעם אחת בשנה, והמחלוקת 1. ר"מ חייש למיעוטא וגזר אטו מקומו שעבדו פעם בשנה. 2. באנדרטי של מלכים, דמשום חביבותא עובדין לה. 3. לרבב"ח בעומדין על פתח המדינה, משום דחשיבי. ונחלקו האם של כרכים מותרים ופליגי בשל כפרים, או דשל כפרים לכו"ע אסירי ופליגי בשל כרכים.
ב. הדברים שנותנים בידו של הצלם ומה מראים בכך 1. מקל, שרודה עצמו תחת כל העולם. 2. ציפור, שתופש עצמו. 3. וכן כדור. 4. הוסיפו אף: סייף, דמעיקרא חשבו כליסטים ולמסקנא שהורג עצמו. 5. עטרה, מעיקרא לנוי ולבסוף כמלך. 6. טבעת, בתחילה כשליח ולבסוף שחותם עצמו למיתה. 7. לרשב"ג אף באוחז כל דבר אפילו צרור וקיסם. 8. בתופס צואה בידו בעי, האם נתנו כסימן שכולם מזולזלים בפניו או שהוא זול כצואה, תיקו.
ג. דיני שברים 1. שברי צלמים מותרין. 2. לשמואל אף שברי ע"ז שודאי נעבדה. 3. מצא תבנית יד ורגל ודאי אסור, ומוקמינן בעומדין על בסיסן.
שאלות לחזרה ושינון
- דעת ר"מ באיסור צלמים, והמחלוקת (3)
- הדברים שהצלם אוחז בידו, ומה מראה בכך (8)
- דיני שברים (3)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com