דף קט
*בית חוניו. *כהן ששימש לע"ז. *האגדות בהקרבה
א. דיני בית חוניו 1. המתחייב עולה והקריבה בבית חוניו וכן נזיר שגילח בבית חוניו לא יצא. 2. התחייב מעיקרא על בית חוניו, לת"ק יצא ופליגי האם הטעם בעולה דהוי כמתנדב ע"מ שאינו חייב באחריותו ולכן אם הקריבה בא"י שלא בירושלים חייב כרת או שאומר שיותר מבית חוניו אינו יכול להצטער, ולר"ש בתרוייהו לא חל עליו שום חיוב. 3. הכהנים ששמשו בבית חוניו לא יקריבו במקדש בירושלים. 4. לר"מ בית חוניו היה של ע"ז שסובר ששמעון הצדיק אמר שחוניו ישמש ושמעי נתקנא בו והלבישו באונקלי וחגרו בצלצול ובקשו הכהנים להרוג את חוניו ורץ לאלכסנדריה ובנה מזבח לע"ז, ולר"י הקריב לשמים והמעשה שחוניו לא קיבל בגלל ששמעי היה גדול ממנו ואח"כ נתקנא בו ואמר שילמדו סדר עבודה ואמר לכהנים ובקשו להרוג את חוניו.
ב. כהן ששימש לע"ז וחזר בתשובה דינו כבעל מום שאינו מקריב במקדש ורק חולק ואוכל בקדשים, וה"מ בעבודה אבל שחיטה לאו עבודה וכשר. ומייתי כמה מקרים שר"נ מכשיר ורב ששת פוסל 1. שגג בזריקת דם לע"ז, שנאמר מכשול עוון לר"ש או מכשול או עוון ולר"נ מכשול דעוון. 2. הזיד בשחיטה, והצריכותא דהויא עבודה שאינה שירות. 3. השתחוה לע"ז, והצריכותא דלא עשה עבודה. 4. הודה לע"ז, והצירוכתא דאף דדיבורא בעלמא ר"ש פוסלו.
ג. אגדות הקרבה 1. נאמר ביום ההוא יהיה מזבח לה' בארץ מצרים, לר"י קאי על בית חוניו שהיה לשם שמים, ולר"מ על בני המלכים שבאו עם סנחריב והדירן חזקיהו שלא יעבדו ע"ז וישבו בחמש עדים במצרים ואחת מהן היא בית שמש. 2. הפסוק ממזרח שמש עד מבואו גדול שמי בגויים ובכל מקום מוקטר מפרש לשמי ומנחה טהורה, שבכל העולם ה' נקרא אלוקי האלוקים אבל רק בין צור לקרטיגני לא מאמינים בע"ז, וכן שת"ח העוסקים בתורה בכל מקום כאילו מקטירין ומגישין לשמי ולומד תורה בטהרה שזה אחרי שנשא אשה. 3. הנה ברכו את ה' העומדים בבית ה' בלילות, או ת"ח העוסקים בתורה בלילה שכאילו עוסקים בעבודה. 4. שלמה המלך אמר שבונה את ביהמ"ק לעולם זאת על ישראל, שזהו המזבח למעלה שעליו מיכאל שר הגדול מקריב עליו קרבן או ת"ח העסוקין בהלכות עבודה שכאילו נבנה ביהמ"ק בימיהם. 5. זאת התורה לעולה למנחה לחטאת ולאשם, שהעוסק בתורה כאילו הקריב קרבנות, או שהוא אינו צריך קרבנות. 6. זאת תורת החטאת והאשם, שהעוסק בזה כאילו הקריבם. 7. נאמר ריח ניחוח בעולת בהמה גסה בעולת העוף הדק ובמנחה, לומד שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים, וילפינן לה ממתוקה שנת העובד או ברבות הטובה רבו אוכליה, שה' אינו צריך לאכילה אלא אמר זבחו לרצונכם כדי שיעשה רצוני.
הדרן עלך פרק י"ג דמנחות
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני בית חוניו (4)
ב. המחלוקות בכהן ששימש לע"ז ודיני עבודתו (4)
ג. אגדות הקרבה (7)