דף יז
*בשר תאוה ונחירה. *הכל לעולם ובכל שוחטין. *פגימת הסכין.
א. הפסוק כי ירחיב אומר שמכניסתם לארץ יאכלו בשר ע"י שחיטה, ואתי לרי"ש להתיר בשר תאוה אבל בשר נחירה לא הותר כלל, ולר"ע לאסור בשר נחירה אבל בשר תאוה לא נאסר כלל. והשמועות 1. ושחט את בן הבקר, לר"ע קדשים שאני. 2. הצאן ובקר ישחט להם, לר"ע נחירתם זוהי שחיטתם. 3. הנוחר פטור מלכסות את הדם, לר"ע הואיל וכבר נאסר. 4. כאשר תאכלו את הצבי והאיל, לרי"ש לא נאסרו כיון שאינם ראויין להקרבה. 5. לר"ע בעי בדין איברי בשר נחירה שהכניסו עמהם לארץ האם אמרינן הואיל ואישתרי אישתרי, והספק אחר שבע שכיבשו או אף בהם וההיתר של בתים מלאים כל טוב הוא רק בשלל האויבים, תיקו.
ב. הפירוש של הכל שוחטין ולעולם שוחטין ובכל שוחטין 1. להו"א קאי על הנשחטין, הכל שוחטין אפילו עוף, לעולם שוחטין אף אחר שגלו כרי"ש שהיה אסור בשר תאוה או כר"ע שהותר בשר נחירה, וקשיא כיצד יפרש בכל שוחטין. 2. למסקנא קאי בשוחטין, הכל שוחטין נאמר פעמיים ואתי לרבות כותי וישראל מומר, לעולם שוחטין ביום ובלילה בראש הגג ובראש הספינה, ובכל שוחטין אף בצור זכוכית וקרומית של קנה.
ג. דיני פגימת הסכין 1. אין שוחטין במגל קציר מגירה שיניים צפורן מפני שהן חונקין. 2. אוגרת זהו שיש לפגם שני עוקצין, ופוסלת אפילו בפגימה אחת. 3. מסוכסכת שיש רק עוקץ אחד ובפגימה אחת כשירה אם היא בראש הסכין והוליך ולא הביא. 4. סכין עולה ויורד שנהיה נמוך באמצעו כשר, וכן דמיא לסאסאה כשירה. 5. בדיקת הסכין: בשימשא, במיא, בראש הלשון, חוט השערה, בשר הצפורן, ופליגי האם צריך לבדוק בשלשת רוחותיה. 6. הפגימות כדי שתחגור הצפורן: עצם בפסח, אונן בבכור, מום בקדשים, סכין בחולין, וכולן כשיעור פגימת אבני המזבח דחי כדי חגירת הצפורן. 7. מותר לשחוט בשן תלושה כשהיא אחת וכן בציפורן תלושה. 8. השוחט במגל קציר כדרך הליכתה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין, ורבי יוחנן קאמר דלכו"ע אסורה באכילה ופליגי לענין טומאת נבילות.
שאלות לחזרה ושינון
דף יז
א. המח' באכילת בשר תאוה ונחירה במדבר, והשמועות (5)
ב. הפירוש הכל לעולם ובכל שוחטין (2)
ג. דיני פגימת הסכין (8)
דף יח
*טבח שלא מראה לחכם. *מקום השחיטה.
א. הקנס לטבח שאינו מראה סכינו לחכם 1. בנמצאת סכינו יפה משמתינן ליה וי"א אף מעבירין אותו. 2. אם לא נמצאת סכינו יפה מעבירים אותו ומכריזין שבשרו טריפה, ולרבינא מפסידים ממנו את הבשר שלא יוכל למכרו אף לגויים.
ב. המקום הקרוב ביותר לצד הראש שניתן לשחוט בו, ודין הגרמה 1. לחכמים אפשר לשחוט מתוך הטבעת הגדולה אך יש להשאיר מלא חוט על פני כולה ואם הגרים משם לצד הראש פסול. 2. לר"י ברבי יהודה אף בהגרים מיעוטה כשירה וכן מכשיר בשוחט בתוך שאר הטבעות ובזה חולקים עליו רב ושמואל ורבי זירא אכל מוגרמת זו אף שיצא מבבל כיון שהלך לא"י וכייפינן להו או כיון שלא היתה דעתו לחזור. 3. למר בר רב אשי פגע בחיטי ולא נגע בהם כשירה. 4. לרחב"א משפוי כובע ולמטה כשירה והיינו שייר בחיטי, וכן פסק רב נחמן. 5. ריש לקיש הכשיר אף בחוד הכובע.
שאלות לחזרה ושינון
דף יח
א. הקנס לטבח שאינו מראה את סכינו לחכם (2)
ב. עד היכן ניתן לשחוט, ודין הגרמה (5)