דף מד
*תורבץ הושט ושחיטתו. *הרואה טריפה לעצמו.
א. תורבץ הושט ודיני שחיטתו 1. שיעור ניקובו, לרב במשהו ולשמואל ברובו, ופליגי להו"א האם זהו מקום שחיטה, ולמסקנא אף לרב אינו מקום שחיטה ולכן שור שהתחיל לשחטו בתורבץ הושט הוי טריפה לרב משום שניקבה שלא במקום שחיטה. 2. מקום תורבץ הושט פליגי האם כל שחותכו ומרחיב או כל שחותכו ועומד, והיכן שחותכו וכויץ לכו"ע זהו ושט, וי"א מקום בית הבליעה. 3. ניטל כל לחי התחתון כשר אם חתך מעל מקום הסימנים, תורבץ הושט שניטל רובו מהלחי כשר, ועיקור סימנים הוי רק כאשר ניתק בכח ולא כאשר נקלף מהבשר.
ב. השמועות בחכם הרואה טריפה לעצמו 1. רבב"ח הכשיר בפסוקת הגרגרת וקנה בשר מהבהמה, ואין לחוש: חכם שאסר מכיון שרב הסתפק, לא חשיבא בהמה שהורה בה חכם כיון דפסק מגמרא ולא מסברא, ליכא חשדא כיון שקנה במשקל ולא בשומא, ואף שלקח חתיכה משובחת כך רגיל לקנות. 2. רואה טריפה לעצמו זהו ת"ח ונקרא שונא מתנות יחיה, ומפרשינן דמתנה שמתכבדים בכך שנוטל אינה נחשבת למתנה. 3. מי שקרא ושנה ושימש ת"ח ורואה טריפה לעצמו נאמר עליו יגיע כפיך כי תאכל, ונוחל עוה"ז ועוה"ב שנאמר אשריך וטוב לך.
שאלות לחזרה ושינון
א. תורבץ הושט ודיני שחיטתו (3)
ב. השמועות בחכם הרואה טריפה לעצמו (3)