דף קלח
*סוג הגיזה המחוייבת. *כמות החיוב והנתינה. *זמן החיוב והבעלות.
א. סוג הגיזה המחוייבת 1. רק ברחלים, להו"א בגז"ש גיזה וקשיא מילף מבכור ונחייב אף נוצה של עיזים, ולמסקנא דבעינן דבר הראוי לשירות שנאמר לעמוד לשרת. 2. כבשים שצמרן קשה פטורים מראשית הגז, שנאמר ומגז כבשי יתחמם. 3. פליגי בחיוב השוטף את הרחלים, והמ"ד שפוטר הוא רבי יוסי דאשכחן דדייק לישנא דקרא גבי לקט קיטוף, ואמרינן דר"י מודה במידי דאורחיה.
ב. כמות החיוב והנתינה ומנין 1. מספר הצאן, לב"ש שתים דאשכחן שנאמר ושתי צאן, לב"ה חמשה שנאמר חמש צאן עשויות וזהו להו"א שעושות שתי מצוות ולמסקנא שמעשות את בעליהן שיקיים מצוה, ורי"ש קאמר מפי שמועה ארבע שנאמר ארבע צאן תחת השה. 2. כמות הגיזות, לר"ד בן הרכינס שכל אחת עושה מנה ופרס ולחכמים כל שהן וזהו לרב מנה ופרס שהם ט"ז וחצי סלעים ומכל אחת ז' וחצי, לשמואל ששים סלעים, לר"י שש סלעים ולר"א כל שהן כפשוטו. 3. כמות הנתינה משקל חמש סלעים, ולרב ושמואל אחד מששים כדין תרומה ופאה אך כאשר נותן לכמה כהנים יש לתת לכ"א חמש סלעים. 4. השיעור חמש סלעים, שנאמר תתן לו דבעי כדי נתינה ולעמוד לשרת דהיינו לעשות בגד הראוי לשירות דזהו אבנט, ואין לומר מעיל משום דתפסת מרובה, ולא כיפה של צמר לציץ כיון שזהו בגד ששייך רק בכה"ג.
ג. זמן החיוב לתת והבעלות 1. אם לא הספיק לתת עד שצבעו פטור, ואם רק לבנו חייב. 2. הלוקח גז צאנו של גוי פטור, ומשמע שאם קנה מהגוי את צאנו לגיזותיו חייב. 3. גזז ומכר ר"ח מחייב כיון שגזז כשיעור ור"נ פוטר כיון דליכא צאנך בזמן שנתמלא השיעור, ומייתי דמשמע שהקונה צאנו של גוי לגיזותיו חייב ש"מ דאזלינן בתר שעת הגיזה ולא בתר המילוי, ולר"נ מוקמינן שהקנה לו את גוף הצאן עד להשלמת כל הגיזה. 4. הלוקח גז צאנו של חבירו, אם לא שייר הלוקח חייב ואם שייר המוכר חייב ואתי להו"א כר"י דהמוכר קלחי אילן בתוך שדהו אם הבעלים שייר הוא נותן פאה לכל ודחי דהתם מחוייב מהתחלת השדה שנאמר ובקוצרכם משא"כ בגיזה, ולמסקנא כדאמרינן שהמוכר מעי בהמה במשקל הלוקח מנכה מהדמים את מחיר המתנות ש"מ שלא מוכר את המתנות. 5. מכר שחופות ושייר לבנות או זכרים ושייר נקיבות ר"א נותן לעצמו.
הדרן עלך פרק י"א דחולין!
שאלות לחזרה ושינון
א. סוג הגיזה המחוייבת (3)
ב. כמות החיוב והנתינה ומנין (4)
ג. זמן החיוב לתת והבעלות (5)