דף מט
*הפדיון ודיני מת. *הכספים ושווים.
א. חיוב הפדיון והדין במת 1. מת הבן בתוך שלושים אע''פ שנתן לכהן יחזיר, לאחר שלושים מחוייב אף אם לא נתן, וביום שלושים לחכמים כיום שלפניו בגז''ש חודש ממדבר שנאמר ומעלה, ולר''ע א''צ לתת ולא יטול דמסתפק משום שנכתב בערכין האם שני כתובים מלמדין לגופייהו. 2. מת האב, בתוך שלושים בחזקת שלא נפדה עד שיביא ראיה, ולאחר שלושים בחזקת שנפדה אא''כ אמרו לו. 3. הפודה את בנו בתוך שלושים, אם אמר מעכשיו אינו פדוי, ובאמר לאחר שלושים והמעות קיימות פדוי, ופליגי בנתעכלו המעות דלרב פדוי כמו לגבי קידושי אשה ולשמואל אינו פדוי כיון דכעת לא יכול לפדותו וכן הלכה. 4. הוא ובנו לפדות, אם יש רק חמש סלעים מצוה דידיה עדיפא, וכשיש עוד חמש משועבדות לר''י מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר ופודה את עצמו ממשעבדי ואת בנו מהב''ח, ולרבנן אינה ככתובה בשטר לכן פודה רק את עצמו.
ב. דיני הכספים ושויים 1. חמש סלעים של בן הם במנה צורי, וכן שלשים של עבד וחמשים של אונס ומפתה ומאה של מוציא שם רע. 2. כולם בכסף ובשוה כסף חוץ משקלים משום הפסד הקדש, מע''ש שנאמר וצרת הכסף, והראיון דאין להביא כסף סיגים. 3. מנה צורי זהו היוצא בצור, דינר שבערב, סלעים קטנים ששמונה מהם נמכרים בדינר חמש מהם לפדיון הבן, דינרא הדריינא טריינא שייפא שנמכר בכ''ה זוזים ופחות זוז ושישית לפדיון. 4. בסלע דאורייתא יש עשרים מעין והם שלש דינרים ושליש שבכל דינר יש שש מעין, וניתן להוסיף מעות בסלע שנאמר יהיה, ואיכא בסלע כ''ד מעין שהם ארבע דינרים. 5. כל כסף האמור סתם בתורה סלע בנביאים ליטרין ובכתובים וכן בעפרון קינטרין. 6. בקשו לגנוז כל דינרא הדריינא מפני כספה וזהבה של ירושלים דקדוש, עד שמצאו מקרא דשרי שנאמר באו פריצים וחיללוה.
שאלות לחזרה ושינון
א. חיוב הפדיון והדין במת (4)
ב. דיני הכספים ושווים (6)