דף ז
*שינוי בצדקה. *היוצא ליהרג.
א. שינוי בצדקה 1. האומר סלע זו לצדקה מותר לשנותה, בין לעצמו בין לאחר, בין אמר הרי עלי או הרי זו. 2. לאחר שבאה לידי גבאי אסור לשנותה. 3. ישראל שהתנדב מנורה לביכ''נ, לדבר הרשות אסור לשנותה ולדבר מצוה שרי.
ב. דיני היוצא ליהרג 1. לא נידר, כיון שאינו בר דמים. 2. לת''ק לא נערך שנאמר כל חרם לא יפדה, ולר''ח בן עקביא נערך מפני שדמיו קצובין וקרא אתי למומתים בידי אדם שאינם נפדים בממון. 3. נודר ומעריך ומקדיש לכו''ע. 4. הזיק ת''ק פוטר ורבי יוסי מחייב, ופליגי אם מלוה על פה גובה מן היורשין או במלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר. וכן זהו המח' ביוצא ליהרג שחבל באחרים שלא ניתן לחזרת עמידת ב''ד. ובחופר בור ברה''ר ונפל עליו שור והרגו ומת השור יורשי בעל הבור חייבים בדמי השור, איירי שישבו דינים על פתח הבור. 5. היה לו קרבן חטאת ואשם, בזבחו זבוח מקריבים עליו, ואם לאו נעשה כאילו חטא באותה שעה ואין נזקקין לו. 6. אשה מעוברת לא ממתינים עד שתלד אף שהבעל מפסיד שנאמר ומתו גם שניהם, ומכים כדי שימות הולד תחילה ולא תתנוול, ואם ישבה על המשבר ממתינין דכיון שנעקר הוי גופא אחרינא. 7. אשה שנהרגה נהנין בשערה, להו''א בפאה נכרית המחוברת בה, ולמסקנא בשער עצמה ושרי בהנאה כיון שמיתתה אוסרתה משא''כ בבהמה גמר דינה אוסרתה.
הדרן עלך פרק קמא דערכין!
שאלות לחזרה ושינון
א. שינוי בצדקה (3)
ב. דיני היוצא ליהרג (7)