פרק חמישי – יוצא דופן
דף מ
*הדרשות ביוצא דופן והקדשים. *טומאת המקור.
א. יוצא דופן לר''ש הוי כילוד ולחכמים אין יושבין עליו ימי טומאה וטהרה ואין חייבין עליו קרבן, המח' בדרשות הפסוקים 1. אשה כי תזריע וילדה, לחכמים עד שתלד במקום שמזרעת ולר''ש לטמאה בנימוק הולד שילדה כעין שהזריעה. 2. תלד, לר''ש לרבות יוצא דופן ולחכמים טומטום ואנדרוגינוס. 3. לבן ולבת, לר''ש לטומטום ולרבנן לחייב על כל בן ובת. 4. זאת תורת היולדת לחייב על כל ולד בנפרד, ורבנן צריכי עוד קרא לעיבור אחד ושתי וולדות שנולדו בהפרש זמן.
ב. ר''ש מודה שיוצא דופן אינו בקדשים דיליף גז''ש לידה מבכור פטר רחם, והשמועות 1. אין ללמוד גז''ש לידה מאדם לרבות יוצא דופן אף דהוי פשוט זכר קדוש ובמתנה, משום דדמי טפי לבכור לגבי אם בהמת קדשים פיגול נותר וטמא והנך נפישן. 3. כל שפסולו בקדש אם עלה למזבח לא ירד ואם לאו ירד וקתני יוצא דופן, ואין לומר דאיצטריך קרא לבכור כיון דנפקא מפטר רחם אלא לקדשים, וחד קרא ליוצא דופן חולין שהקדישו וחד קרא לבהמת קדשים שילדה דרך דופן, וכמו דלגבי רובע ונרבע צריכי תרי קראי.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' אי יוצא דופן בילוד, והמח' בדרשות (4)
ב. דין יוצא דופן בקדשים, והשמועות (3)